מצלמת אבטחה שהותקנה בלול תרנגולות בצפון הארץ נפרצה, ועלולה הייתה לחשוף תנועת כוחות ביטחון סמוך לגבול לבנון. בעל הלול גילה שמשהו אינו כשורה לאחר שהבחין ששפת הממשק באפליקציה השתנתה לערבית. הוא פנה למערך הסייבר הלאומי, שאנשיו זיהו את הפריצה ופעלו להפסקת החשיפה.
המקרה נחשף בתחקיר שפרסם ביום ראשון הוול סטריט ג'ורנל, העוסק בשימוש במצלמות אזרחיות לאיסוף מודיעין בזמן מלחמה. בתשובה לפניית וואלה טכנולוגיה אישר מערך הסייבר הלאומי את פרטי המקרה והבהיר כי המצלמה, מתוצרת סינית, השקיפה על שטח מצומצם שבו ניתן היה לזהות תנועת כוחות ביטחון. במערך ציינו כי אין שיוך ודאי של הפריצה לגורם מסוים, אך קיימות אינדיקציות למעורבות של אחד מאויבי ישראל.
עוד אישר המערך כי בין אפריל 2025 לאפריל 2026 נפרצו בישראל יותר מ-250 מצלמות אבטחה בעלות רגישות ביטחונית. לפי התחקיר, בין המטרות היו מצלמות הממוקמות סמוך למתקנים אסטרטגיים, צירי תנועה ואזורים שבהם פועלים כוחות ביטחון.
זו אינה הפעם הראשונה שמצלמות אזרחיות בישראל הופכות למטרה. בדצמבר 2025 חשף ראש מערך הסייבר הלאומי, יוסי כרדי, כי האקרים איראנים הצליחו לגשת למצלמת רחוב שהשקיפה על מכון ויצמן ברחובות, לפני פגיעת הטיל האיראני במכון ביוני אותה שנה. לא הוכח שהמצלמה שימשה להכוונת התקיפה.
התופעה אינה מוגבלת לישראל. לפי דיווחים קודמים, גם ישראל השתמשה במצלמות תנועה שנפרצו בטהרן כדי לעקוב אחר בכירים איראנים, כחלק מההכנות לחיסול המנהיג העליון עלי חמינאי. באוקראינה, האקרים שפעלו לצד הצבא השתלטו על מצלמה בחצי האי קרים, עקבו אחר מסוקים רוסיים וסייעו באיתור בסיס אווירי שהותקף בהמשך.
על פי הערכות שהובאו בתחקיר, בעולם פועלות כ-1.2 מיליארד מצלמות המחוברות לאינטרנט. חלקן מוגנות היטב, אך אחרות פועלות עם סיסמאות חלשות או תוכנות שלא עודכנו, ועלולות להפוך לכלי מודיעין בידי גורמים עוינים.
איך מגינים על מצלמות האבטחה מפני פריצה?
במערך הסייבר הלאומי מזהירים כי גם מצלמה ביתית פשוטה עלולה לחשוף מידע רגיש אם גורם זר מצליח להשתלט עליה. מעבר לצפייה בשידור חי, מצלמות עלולות לחשוף את שגרת הפעילות בבית או בעסק, תנועת כלי רכב ואפילו את מיקומם של אמצעי אבטחה.
כדי לצמצם את הסיכון, במערך ממליצים להחליף סיסמאות ברירת מחדל בסיסמאות חזקות וייחודיות, להפעיל אימות דו-שלבי ולהתקין באופן שוטף עדכוני אבטחה. חשוב גם לוודא שהמצלמה אינה נגישה ישירות מהאינטרנט הציבורי ולהגביל את אפשרויות הגישה מרחוק.
המלצה נוספת נוגעת לזווית הצילום: אם המצלמה משקיפה על מתקן ביטחוני, כביש מרכזי או אזור רגיש אחר, כדאי לשנות את הזווית או להגדיר אזורי טשטוש. במערך ממליצים לבדוק גם מצלמות ישנות שהותקנו בעבר ולוודא שרק אנשים מורשים יכולים לצפות בתיעוד.
במקרה של חשד לפריצה או לגישה חריגה למצלמה, ניתן לפנות למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי, הפועל מסביב לשעון.