טיקטוק מפעילה חמ"ל מיוחד לקראת הבחירות בישראל, המונה 63 אנשי צוות הפועלים ממקומות שונים בעולם. כך חשף אתמול (רביעי) ליאור וינטרוב, סמנכ"ל טיקטוק למדיניות, בכנס "מי שומר על הקול שלי?", שקיימו העמותה למשפט ציבורי בישראל ומרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן בהרצליה.
וינטרוב הבהיר כי מדובר באנשי מקצוע ממחלקות שונות בחברה, שכל אחד מהם מופקד על היבט אחר של מערכת הבחירות בישראל. לדבריו, החמ"ל פועל לפי פרוטוקול המבוסס על ניסיון שנצבר בכ־220 מערכות בחירות בעולם, ופעילותו תהפוך לאינטנסיבית ויומיומית יותר ככל שיתקרב יום הבחירות.
וינטרוב מסר כי בין יוני לתחילת ספטמבר הסירה טיקטוק כ־45 אלף תכנים שנועדו, לדבריו, לפגוע בטוהר הבחירות בישראל, וחסמה 1,400 חשבונות שהתחזו לפוליטיקאים. החברה סיכלה גם שני מבצעי השפעה: האחד קטן, שמקורו באיראן, והשני מבצע פנימי שכלל יותר מ־300 חשבונות, שלהם היו כמה עשרות אלפי עוקבים.
בטיקטוק חל איסור על פרסום פוליטי ממומן, לרבות תשלום למשפיענים לקידום מסרים פוליטיים, ותוכן כזה מוסר כשהוא מזוהה. לדבריו, החברה מפעילה ברחבי העולם יותר מ־30 אלף בודקי תוכן, בהם דוברי עברית וערבית, ונעזרת גם בבודקי עובדות חיצוניים, בהם רויטרס. לטענתו, 99.7% מהתכנים שהוסרו בשל הפרת הכללים בתקופה שנבדקה זוהו באופן יזום. "אנחנו מייצרים חומה טכנולוגית ואנושית של עשרה מטרים, ויבוא מישהו עם סולם של 19 מטרים וינסה לעקוף אותה", אמר.
שופט בית המשפט העליון בדימוס חנן מלצר, לשעבר יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, הזהיר כי ניתן לחסום בישראל פלטפורמות דיגיטליות שאינן מצייתות לדין. הוא סיפר כי בתקופת כהונתו זימן את בכירי פייסבוק לשיחה בעקבות החלטתו להחיל את דיני תעמולת הבחירות גם על הרשתות החברתיות. לדבריו, לאחר שביקשו לבחון את דרישותיו, חזרו אליו כעבור 72 שעות והתחייבו לכבד את פסיקותיו.
מלצר הציע לנקוט גישה דומה כלפי פלטפורמת ההימורים פולימרקט, וטען כי ניתן לחסום את פעילותה בישראל אם לא תציית לכללים. הוא הזהיר גם מפני סקרים שאינם עומדים בדרישות החוק ותעמולת בחירות המופצת באמצעות דיפ פייק, והבהיר: "לפי תפיסתי, לבוטים ולרובוטים אין זכויות אדם".
פרופ' מורן אופיר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה הציגה מחקר המעלה חשש למניפולציות בשוק הימורי הבחירות בפולימרקט - היוצרות כותרות בתקשורת ועלולות להשפיע על דעת הקהל - וההצבעה. לדבריה, עסקה של 152 דולר בלבד הספיקה להקפיץ את סיכוייו של גדי איזנקוט מעל אלה של בנימין נתניהו, ואילו השקעה של 100 אלף דולר הקפיצה את נתניהו מ־29.5% ל־36%, אך השפעתה התפוגגה בתוך שעתיים. שני ארנקים דיגיטליים הצליחו באמצעות 3,200 דולר בלבד להקפיץ לזמן קצר את עופר וינטר מעל אביגדור ליברמן, ותנודה זו כבר הפכה לכותרות בתקשורת. אופיר הציגה קשר נרחב בין הסוחרים בשוק הבחירות לסוחרים שהימרו על אירועי המלחמה במזרח התיכון, שחלקם חשודים, לפי ניתוח החוקרים, בשימוש במידע מוקדם. "שוק הבחירות בישראל הוא לא חוכמת המונים. בודדים מפעילים אותו, בודדים מזיזים אותו", הזהירה.
פרופ' אדם שנער מבית הספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן, מומחה למשפט חוקתי וחופש הביטוי, מתח ביקורת חריפה על התקשורת הישראלית. "ערוץ 14 הוא לא עיתונות, הוא ערוץ תעמולה", אמר, אך הדגיש כי הבעיה רחבה בהרבה. לדבריו, לצד ניסיונות הממשלה להחליש את התקשורת העצמאית, גם כלי התקשורת המרכזיים מאמצים מסגור לאומי המשרת את השלטון, בשל שיקולי רייטינג, אינטרסים כלכליים וצנזורה עצמית. שנער הציג נתונים שלפיהם בספטמבר 52% מהראיונות הפוליטיים בערוצי הטלוויזיה המרכזיים היו עם נציגי מחנה נתניהו, לעומת 42% עם נציגי האופוזיציה, ואילו עם נציג ערבי נערך ראיון אחד בלבד בכל החודש, אף שהערבים מהווים כחמישית מאוכלוסיית ישראל. הוא טען כי מדידת הרייטינג המשווקת לציבור מתמקדת במשקי בית יהודיים, באופן המעודד את הדרת הציבור הערבי מהמסך. "תפקידו של העיתונאי זה להביא דברים שלא נוחים לאף אחד לשמוע", אמר.