יומיים לפני הבחירות בישראל, קבוצות האקרים מסמנות שורה של אתרים מרכזיים במדינה כמטרות לתקיפה, בהם אתרי הכנסת, משרד ראש הממשלה, משטרת ישראל, משרד החוץ ובנק ישראל. במקביל, מתחילת אוקטובר כבר זוהו ואומתו 87 מתקפות סייבר נגד יעדים ישראליים, כ־60% מהן מתקפות שנועדו להשבית אתרים.
הממצאים עולים ממחקר חדש של חברת אבטחת המידע צ'ק פוינט, שעקבה בשבועות האחרונים אחר פעילות קבוצות תקיפה, ערוצי טלגרם ופורומים ברשת האפלה. לפי המחקר, מתחילת אוקטובר זינק ב־110% היקף השיח של קבוצות האקרים על ישראל והבחירות, בהשוואה לספטמבר. בין היתר אותרה הוראה לתקוף את אתר מפלגת "ישר". עם זאת, בחברה מבהירים כי בנוגע לאתרים הממשלתיים מדובר בשלב זה בשיח בפורומים, ולא בהכנות מעשיות לתקיפה שזוהו.
אלפי מתקפות בשבוע, והפעילות מתגברת
העלייה בפעילות אינה מוגבלת לאיומים ברשת. בשבועות הראשונים של אוקטובר ספג ארגון בישראל בממוצע כ־2,700 ניסיונות תקיפה בשבוע, זינוק של 55% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במגזר הממשלתי נרשמו כ־2,300 ניסיונות תקיפה שבועיים בממוצע, עלייה של 82%. בתחום האנרגיה והתשתיות נמדדה העלייה החדה ביותר, 107%, עם כ־3,900 ניסיונות תקיפה בשבוע.
בעשרת הימים האחרונים זיהו החוקרים גם התגברות בפרסומים של קבוצות האקרים אנטי־ישראליות, ובהן קבוצת הנדלה האיראנית. הקבוצות מפרסמות סרטונים, תמונות, תכתובות ומסמכים שלטענתן הושגו בפריצות למערכות ישראליות, לרבות חומרים הקשורים לבסיסי צה"ל ולנציגי ציבור. עם זאת, לא כל טענות הפריצה אומתו.
אתרים מזויפים ומיליוני פרטי בוחרים למכירה
האיום אינו מופנה רק למוסדות המדינה. במהלך ספטמבר ואוקטובר זיהתה צ'ק פוינט יותר מ־1,200 אתרים חדשים הקשורים לבחירות בישראל, כאשר אחד מכל 47 סווג כחשוד כזדוני. באחד המקרים הופצה הודעה שהתחזתה לשירות מידע לבוחר וביקשה מהנמענים לאמת את פרטיהם. הקישור בהודעה הוביל לאתר זדוני שנועד לגנוב שמות, מספרי תעודות זהות, כתובות מגורים וכתובות דואר אלקטרוני.
ברשת האפלה אותרה גם הצעה מחודשת למכירת מאגר הכולל כ־6.5 מיליון רשומות של בוחרים ישראלים. המאגר עצמו דלף כבר בפברואר 2020, אך הוצע שוב למכירה באוקטובר. במקרה נוסף הציגו האקרים פרטים של 38 אלף חיילים ושוטרים כהדלפה חדשה, אף שהמידע דלף כבר ב־2025.
מידע אישי כזה עלול לשמש להונאות ממוקדות, למשל באמצעות הודעה שמציגה את שמו וכתובתו של הבוחר ומבקשת ממנו לעדכן פרטים או מוסרת מידע כוזב על זכאותו להצביע. בצ'ק פוינט מדגישים כי מדובר בתרחישים אפשריים, ולא במקרים שאותרו במסגרת המחקר.
סיון דרור, דירקטורית מחקר ב־Exposure Management בצ'ק פוינט, מזהירה: "הימים שסביב הבחירות הם זמן קריטי שבו גורמי איום יכולים לנצל את תשומת הלב הציבורית כדי להעצים את השפעתם". לדבריה, הציבור צריך להסתמך על ערוצי הבחירות הרשמיים, להימנע ממסירת פרטים אישיים דרך קישורים בהודעות ולבדוק מידע לפני שמשתפים אותו. "תפוצה רחבה אינה הוכחה לאמינות", היא מדגישה.