מזון משומר, בקבוקי מים, פנסים, סוללות ורדיו שלא צריך אינטרנט כדי להפעיל אותו. זו אולי נשמעת כמו רשימת ציוד למקלט בישראל, אבל בשבועות האחרונים היא מופיעה גם בקמפיינים ממשלתיים ברחבי העולם. מבריטניה והולנד ועד לוקסמבורג ויפן, הרשויות קוראות לאזרחים להתכונן לאפשרות שייאלצו להסתדר במשך שלושה ימים ללא חשמל, מים זורמים או תקשורת סדירה.
גם ברשתות החברתיות אפשר למצוא סרטונים שמציגים ערכות חירום, מלאי מזון ומוצרים שיכולים להחזיק שנים במזווה. אלא שמאחורי רשימות הציוד והסרטונים מסתתרת שאלה רצינית יותר: למה דווקא עכשיו כל כך הרבה ממשלות מדברות על האפשרות שהשירותים הבסיסיים שאנחנו תלויים בהם פשוט יפסיקו לעבוד?
שלושה ימים לבד: ההנחיות החדשות באירופה
ב-22 באוקטובר השיקה ממשלת בריטניה את קמפיין Be Ready, שנועד לעודד משקי בית להיערך לשיבושים בשירותים חיוניים. ההמלצות כוללות מזון שאינו דורש קירור, מים בבקבוקים וציוד בסיסי שיאפשר למשפחה להסתדר במשך 72 שעות. הקמפיין החדש מבוסס בחלקו על הנחיות ממשלתיות קיימות, והמטרה היא לא רק להגן על האזרחים, אלא גם להפחית את העומס על שירותי החירום בזמן משבר.
בהולנד הושק ב-12 באוקטובר שלב חדש בקמפיין Denk vooruit, שפירושו "לחשוב קדימה". הפעם הרשויות מבקשות מהתושבים לחשוב גם על מה שיקרה אם הטלפון לא יעבוד, אם האינטרנט ייפול או אם הפסקת חשמל תשבש את התחבורה והשירותים הבסיסיים. לפי נתונים שפרסמה הממשלה, יותר מ-40% מההולנדים כבר נקטו צעדים כדי להיערך ל-72 שעות ללא חשמל, מים ואינטרנט.
בלוקסמבורג הלכו צעד נוסף. ב-9 באוקטובר הציגה הממשלה מדריך רשמי להיערכות עצמאית במשך 72 שעות, והחל מ-14 באוקטובר החלה להפיץ כ-300 אלף עותקים למשקי הבית. בין התרחישים שמוזכרים בהנחיות נמצאים מתקפות סייבר, הפסקות חשמל ממושכות ושיבושים בשירותים חיוניים.
גם מולדובה הודיעה על קמפיין היערכות חדש לנובמבר, שנועד ללמד משפחות כיצד להתמודד עם שלושת הימים הראשונים של משבר. התוכנית כוללת מדריכים, פעילויות הסברה ותרגולים, לצד פיתוח יכולות התרעה לציבור.
גם יפן מצטרפת, ובארה"ב נערכים ל-90 יום
היום (שני) השיקה יפן רשות לאומית חדשה לניהול אסונות, שנועדה לחזק את יכולתה להתמודד עם רעידות אדמה, צונאמי ושיבושים ממושכים בתשתיות. הרשויות קוראות לתושבים להחזיק אספקת חירום ולתכנן מראש כיצד יתמודדו עם פגיעה במים ובחשמל. ביפן מדובר בעיקר בהיערכות לאסונות טבע, ולא בתגובה לאיום סייבר חדש.
בארצות הברית התמונה שונה, אך התרחיש שמעסיק את מערכת הביטחון דומה. במסגרת יוזמה בשם FORTRESS America, שעליה דווח ב-26 באוקטובר, הפנטגון מבקש לחזק את יכולתם של בסיסים צבאיים להמשיך לפעול עד 90 יום ללא אספקה חיצונית. התוכנית עוסקת באנרגיה עצמאית, מערכות תקשורת, הגנות סייבר ושרשראות אספקה. בניגוד לקמפיינים האירופיים, כאן לא מדובר בקריאה חדשה לאזרחים להצטייד במזון, אלא בהיערכות צבאית לפגיעה אפשרית בתשתיות אזרחיות.
אז למה דווקא עכשיו? התוכנית האירופית שמסבירה את התמונה
מאחורי גל ההנחיות עומד שינוי בתפיסת הביטחון של אירופה. באוקטובר 2024 הגיש נשיא פינלנד לשעבר, סאולי ניניסטו, דו"ח שקרא להיערך למשברים שעלולים לשתק את החיים האזרחיים. במרץ 2025 אימץ האיחוד האירופי אסטרטגיית היערכות חדשה, שכללה המלצה לאפשר לאזרחים להסתדר בכוחות עצמם במשך 72 שעות לפחות.
מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה ומשברי האנרגיה המחישו עד כמה השירותים הבסיסיים פגיעים לשיבושים. הפסקת חשמל ממושכת עלולה להשבית גם מערכות תשלום, תקשורת, אספקת מים ותחבורה. לא כל הקמפיינים החדשים נובעים ישירות מהתוכנית האירופית, אבל כולם משקפים את הצורך להיערך למצבים שבהם התשתיות שאנחנו תלויים בהן מפסיקות לפעול.
הרעיון פשוט: אם משפחות יוכלו להסתדר בכוחות עצמן בשלושת הימים הראשונים של משבר, שירותי החירום יוכלו להתמקד במי שזקוקים לעזרה דחופה.
החשש החדש: מתקפה שלא צריך בשבילה טילים
הסכנה שמעסיקה את הרשויות אינה תיאורטית בלבד. בלילה שבין 11 ל-12 באוקטובר נפגעו מערכות הקירור במאות סופרמרקטים בצרפת, לאחר שהאקרים הצליחו לשנות מרחוק את הגדרות הטמפרטורה. בחלק מהחנויות הטמפרטורות זינקו ליותר מ-50 מעלות, ומוצרי מזון רבים נאלצו להיזרק. לפי הדיווחים, התוקפים אף האריכו את מחזורי ההפשרה במערכות הקירור, באופן שעיכב את גילוי התקלה והגדיל את הנזק.
והיום (שני) דווח על אירועים דומים במדינות נוספות באירופה. בשוודיה נפגעו מערכות קירור בחנויות של רשתות ICA ו-Coop, ובאחת מהן הוגדרה הטמפרטורה ל-50 מעלות. בבלגיה ובלוקסמבורג דווח על תקלות במקררים ובמקפיאים בעשרות חנויות, וגם קרפור דיווחה על פגיעה ב-15 מסניפיה בבלגיה. באסטוניה הצליחו תוקפים לשנות את הטמפרטורה במערכת קירור, אך ההתערבות המהירה מנעה נזק משמעותי. הרשויות עדיין בודקות את הקשר האפשרי בין האירועים.
במקביל, גובר החשש באירופה מפגיעה בתשתיות תקשורת חיוניות. ב-22 באוקטובר פרסמה ממשלת בריטניה הצעות לחקיקה חדשה להגנה על כבלים תת-ימיים, שמעבירים חלק ניכר מתעבורת הנתונים הבינלאומית של המדינה. במסמך הרשמי הזכירה הממשלה פעילות של צוללות רוסיות בקרבת תשתיות תת-ימיות, והזהירה מפני האפשרות לחבלה בכבלים שעליהם נשענים שירותים דיגיטליים, מערכות פיננסיות ופעילות כלכלית.
ומה תפקידה של הבינה המלאכותית?
למשוואה הזאת נכנסת גם הבינה המלאכותית. כלי AI מאפשרים לתוקפים לנסח הודעות פישינג משכנעות יותר, לנתח כמויות גדולות של מידע, לאתר חולשות ולסייע בכתיבת קוד זדוני. הם לא הופכים כל אדם להאקר מקצועי, אבל עשויים להוזיל ולהאיץ חלק מהשלבים הדרושים לביצוע מתקפת סייבר.
ויש גם איום מסוג אחר: בזמן הפסקת חשמל נרחבת או שיבוש ברשתות התקשורת, תמונות מזויפות, סרטוני דיפפייק והודעות שמתחזות לרשויות עלולים להתפשט ברשתות החברתיות ולהקשות על הציבור להבין מה באמת קורה. דווקא ברגע שבו אנשים זקוקים למידע אמין, הבינה המלאכותית יכולה להפוך לכלי להפצת בהלה ובלבול.
עם זאת, אין ראיות לכך שבינה מלאכותית שימשה במתקפות האחרונות על מערכות הקירור בסופרמרקטים באירופה, ואין בסיס לקשור אותה ישירות לקמפיינים הממשלתיים החדשים.
החשש הרחב יותר הוא שבעידן שבו רשתות חשמל, מערכות קירור, מתקני מים ותקשורת נשלטים באמצעות מערכות ממוחשבות, חדירה דיגיטלית עלולה לגרום לנזק פיזי ולהשפיע ישירות על חיי היומיום.
אז האם הממשלות יודעות משהו שאנחנו לא?
הקמפיינים החדשים מגיעים בתקופה של חוסר יציבות גובר בעולם. רוסיה ממשיכה במלחמתה באוקראינה ומעוררת חשש באירופה מפגיעה בתשתיות חיוניות, כולל כבלי תקשורת תת-ימיים. במקביל, אירופה מתמודדת עם מחאות ומהומות, המתיחות עם איראן נמשכת, ומתקפות סייבר ואירועי מזג אוויר קיצוניים ממחישים עד כמה השירותים הבסיסיים פגיעים. עבור הממשלות, השאלה היא כיצד מתמודדים עם מצב שבו כמה מערכות חיוניות מפסיקות לפעול במקביל.
חלק מהמדינות מרחיבות תוכניות היערכות קיימות, ואחרות משיקות קמפיינים חדשים. ההסברים הרשמיים שונים ממדינה למדינה, ואין בסיס לקבוע שכל המהלכים נובעים מאותו איום. אבל התזמון שלהם, לצד האיומים הרוסיים והמתיחות הבינלאומית, מעורר שאלות על מידת המוכנות של התשתיות שעליהן נשענים חיי היומיום.
ומה שבולט במיוחד הוא השינוי במסר לציבור: האחריות להתמודדות עם משבר כבר אינה מוטלת רק על הרשויות. ממשלות מבקשות כעת גם מהאזרחים להיערך לאפשרות שבמשך ימים לא יוכלו לסמוך על חשמל, מים, תקשורת ואספקה סדירה של מזון. השאלה היא לא רק מה עלול לגרום לשיבוש כזה, אלא עד כמה אנחנו באמת מוכנים להתמודד איתו.