במרחבים העצומים של פטגוניה, בדרום ארגנטינה, שבהם רועים כבשים במשך דורות, עשויים לקום בשנים הקרובות מתקני ענק שיאכלסו אלפי שרתים של בינה מלאכותית. נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי מבקש להפוך את האזור המרוחק למוקד משיכה לענקיות הטכנולוגיה העולמיות, ומציע להן עסקה פשוטה: שטחים נרחבים, אנרגיה זמינה, הקלות מס וכמה שפחות פיקוח ממשלתי.
"אנחנו לא מתכוונים להסדיר את הבינה המלאכותית. אנחנו נשאיר אותה חופשית", הכריז מיליי בחודש שעבר בוושינגטון. לפי תחקיר שפרסמה סוכנות הידיעות AP, רישומי המבקרים בלשכתו חושפים שורת פגישות עם נציגי OpenAI, אמזון, גוגל ואורקל, וכן עם המיליארדר פיטר תיל. המגעים משקפים את מאמצי הממשלה להפוך את ארגנטינה לשחקנית מרכזית בתעשיית הבינה המלאכותית, אף שלא פורסמו התחייבויות השקעה מצד החברות הללו.
פטגוניה מציעה כמה יתרונות משמעותיים לתעשייה: אקלים קר המקל על קירור שרתים, רוחות חזקות שניתן לנצל להפקת חשמל ושטחים פתוחים הרחק ממרכזי אוכלוסייה. ממשלת מיליי מקווה שהשילוב הזה, לצד מדיניות כלכלית המעודדת השקעות זרות, יאפשר לארגנטינה להתחרות במדינות אחרות על הקמת מרכזי נתונים גדולים. הנשיא גם מקדם תוכנית להפחתת מס החברות מ-25% ל-15% עבור השקעות גדולות, אך היא עדיין ממתינה לאישור הסנאט.
אחד המיזמים הבולטים הוא של חברת Green Capital הפולנית, המתכננת להקים מרכז נתונים בהשקעה של כשלושה מיליארד דולר. ארבעה עשר בעלי קרקעות כבר החכירו לחברה שטח כולל של כ-1,300 קילומטרים רבועים. אלא שהבנייה אינה צפויה להתחיל לפני 2028, ולפרויקט עדיין אין לקוח שיתחייב להשתמש במתקניו.
לפי חישובי AP, המתחם המתוכנן עשוי לצרוך בשנה, בתפוקה מלאה, פי 2.7 מכמות החשמל שצרכה בואנוס איירס כולה בשנת 2025. החברה מבטיחה לייצר בעצמה את החשמל הדרוש, אך טרם הבהירה כמה מים יידרשו לקירור המתקנים. צריכת האנרגיה והמים של מרכזי נתונים הפכה בשנים האחרונות לאחת הסוגיות המרכזיות בוויכוח העולמי סביב התרחבות תעשיית הבינה המלאכותית.
התוכניות מעוררות התנגדות בקרב תושבים וארגוני סביבה, החוששים מפגיעה במשאבי הטבע של האזור. בעיר טרלאו אף הוקמה קבוצת מחאה בשם "טרלאו ללא מרכזי נתונים". כריסטינה חיבון, תושבת האזור בת 46, חוששת בעיקר מהעתיד: "אולי יהיו לנו מים עד שנזדקן. אבל אחרינו הילדים שלנו עדיין יהיו כאן, ולא יהיו להם המשאבים האלה".
גם מומחים מזהירים מהיעדר הפיקוח. ניקולס וולוביק, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת קורדובה, אמר כי ללא כללים ברורים, ארגנטינה עלולה להפוך ל"מעבדה" שבה חברות ינסו טכנולוגיות שלא היו מורשות לבחון במדינות מפותחות.
מנגד, בעלי החוות מקווים שהתעשייה החדשה תציל את האזור מהשקיעה הכלכלית של ענף הצמר. עבורם, חוות השרתים עשויות להפוך למקור הכנסה חדש, לצד הכבשים שימשיכו לרעות בשדות. כעת נותר לראות אם החזון הטכנולוגי של מיליי יהפוך למנוע צמיחה, או יותיר את תושבי פטגוניה להתמודד עם מחיר סביבתי כבד.