סרטוני איפור, המלצות על מוצרי טיפוח, משחקים עם חיות מחמד והצצה לחיי יוקרה: מאחורי חלק מהתכנים התמימים לכאורה שמציפים את טיקטוק מסתתר מנגנון מתוחכם לקידום תעשיית הפורנו, שחושף גם נערות צעירות למסרים המעודדים מכירת תוכן מיני. כך עולה מתחקיר חדש שפורסם בעיתון הבריטי גרדיאן, המבוסס על מחקר שנמשך כשנה ובחן כיצד כוכבות אונליפאנס משתמשות ברשת החברתית כדי למשוך קהל ולשווק את פעילותן.
המחקר, שנערך על ידי הארגונים Cease הבריטי ו-Collective Shout האוסטרלי, מצא כי יוצרות תוכן מיני מצליחות להסתיר רמזים לפעילותן בתוך סרטוני "לייף סטייל" שגרתיים. אף שטיקטוק אוסרת על פרסום קישורים ישירים לאונליפאנס ועל קידום תכנים מיניים, היוצרות פיתחו שפה שלמה של רמזים, אימוג'ים ומחוות שמאפשרת להן לעקוף את ההגבלות.
כך למשל, חלקן משתמשות במילה "תירס" (Corn) במקום "פורנו" (Porn), או משלבות אימוג'י של תירס וכוכב כדי לרמוז לעוקבים על תוכן מיני שניתן לרכוש בפלטפורמות אחרות. החוקרים עקבו במשך חודשים אחר חשבונות של כוכבות אונליפאנס ובחנו גם את התכנים שהאלגוריתם של טיקטוק המליץ להם לצפות בהם.
חיי יוקרה, מטוסים פרטיים והבטחה לכסף קל
אחד הממצאים הבולטים בתחקיר נוגע לאופן שבו היוצרות מציגות את תעשיית המין כמסלול מהיר לעושר ולעצמאות כלכלית. סרטונים שזכו לחשיפה נרחבת מציגים מכוניות יוקרה, בתים מפוארים, מטוסים פרטיים וערימות מזומנים, לצד סיפורים על צעירות שהצליחו להיחלץ מעוני בזכות מכירת תוכן מיני.
באחד הסרטונים שהוזכרו במחקר הופיע הכיתוב: "איך זה מרגיש לדעת שכל זה שייך לי בגיל 23 בזכות 250 אלף גברים".
המציאות הכלכלית רחוקה מהתמונה הנוצצת. לפי הנתונים שהובאו במחקר, 5,000 היוצרים המצליחים ביותר באונליפאנס הרוויחו יותר ממיליון דולר כל אחד מאז הקמת הפלטפורמה ב-2016. מנגד, ההכנסה הממוצעת המוערכת של כחמישה מיליון היוצרים הרשומים עומדת על כאלף דולר בשנה בלבד.
החוקרים מזהירים כי הפער בין המציאות לבין המסרים המופצים ברשת עלול להשפיע במיוחד על נערות צעירות, שנחשפות לכוכבות הרשת ורואות בהן מודל לחיקוי.
מאחורי הסרטונים: האחוזה במיאמי שמגייסת כוכבות חדשות
התחקיר מתייחס גם ל-"Bop House", אחוזת יוקרה במיאמי המשמשת ליצירת תוכן פורנוגרפי ומזוהה עם כוכבות אונליפאנס, בהן סופי ריין. סרטונים המציגים את החיים באחוזה זוכים לחשיפה גדולה בטיקטוק, ואף מתפרסמים בה סרטוני אודישנים לגיוס משתתפות חדשות. צעירות המעוניינות להצטרף מעלות בתגובה סרטוני ריקוד בעלי אופי מיני ומתייגות את חשבונות הגיוס.
המחקר מצביע גם על הקשרים בין כוכבות אונליפאנס למותגים מסחריים. כך למשל, חברת הקוסמטיקה Urban Decay, השייכת ללוריאל, בחרה בכוכבת הרשת ארי קיציה לשמש שגרירת מותג. קיציה, שמכנה את עצמה "שחקנית מזרנים", שילבה בפרסומות איפור רמיזות מיניות, והסרטונים צברו מיליוני צפיות.
מלינדה טנקרד רייסט, מארגון Collective Shout, תקפה בחריפות את טיקטוק וכינתה אותה "סרסור דיגיטלי בקנה מידה תעשייתי, שמזרים נערות לתעשיית המין". לדבריה, נערות וצעירות זקוקות להגנה מפני תעשייה שמעודדת אותן להפוך ליצרניות של תוכן מיני מפורש.
בעקבות הממצאים קוראים מחברי המחקר להרחיב את ההגבלות על חשיפת קטינים לפורנוגרפיה, כך שיחולו גם על תכנים שמקדמים את תעשיית המין, אפילו אם אינם כוללים עירום או תוכן מיני מפורש.