ישראל מתכוונת לפתח מודל בינה מלאכותית מתקדם משלה, כדי לא להיות תלויה בחברות זרות. כך אמר היום (שני) תא"ל (במיל') ארז אסקל, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, בשבוע הסייבר וה-AI באוניברסיטת תל אביב.
לדבריו, בתוך חמש עד שבע שנים מערכות חיוניות כמו חשמל, מים ובריאות יסתמכו יותר ויותר על בינה מלאכותית, ומדינה שתסתמך על מודלים של חברות זרות תאבד חלק מהשליטה בעצמה. "אם התשתיות הקריטיות של מדינה יפעלו על בסיס בינה מלאכותית שאינה בשליטתה, לא תהיה לה שליטה מלאה על המדינה שלה", אמר. "חברות מסחריות פועלות בהתאם לאינטרסים העסקיים ולערכים שלהן, שאינם בהכרח זהים לאלה של המדינה. גם לא ניתן להבטיח שהגישה לשירותים ולמודלים שלהן תישמר לאורך זמן".
אסקל הסביר שהמודלים המובילים היום זמינים בעיקר דרך שירותי ענן חיצוניים, ושגם מודלים בקוד פתוח לא נותנים מענה מלא, בין השאר כי לא ברור שימשיכו להיות פתוחים. הפתרון, לדבריו, הוא מודל ישראלי, אבל לא בהכרח כזה שייבנה לבד: "אני מאמין שנוכל לעשות זאת יחד עם מדינות ששותפות לאתגרים דומים. מדובר במהלך שדורש נתונים, תקציבים וזמן, אבל אין לנו ברירה אלא לפעול בכיוון הזה".
כדי להריץ מודלים כאלה, ישראל צריכה תשתית מחשוב בהיקף שלא קיים כאן כיום. אסקל הציב יעד של כ-300 אלף מעבדי GPU, השבבים שמריצים בינה מלאכותית: כ-100 אלף לאקדמיה, לממשלה, למערכת הביטחון ולסטארטאפים, וכ-200 אלף נוספים לצמיחת חברות הטכנולוגיה ומרכזי הנתונים. לצורך זה, לדבריו, יידרשו כ-2 ג'יגה-וואט של הספק חשמל עבור מרכזי נתונים ומפעלי שבבים.
עוד בתוכנית: מכרז שכבר פורסם להקמת מחשב קוונטי לאומי, ומכון לאומי חדש, NIA, שיקדם שימושים מעשיים ב-AI בתחומים כמו בריאות, חינוך ותחבורה.
מה שלא נמסר הוא כמה כל זה יעלה ומתי זה יקרה. אסקל לא פירט תקציב או לוח זמנים, ולא ציין עם אילו מדינות ישראל מבקשת לפתח את המודל. "מדינות שיפעלו ישמרו על השליטה בעתידן", אמר. "ישראל החליטה לפעול".