בלוג על הסכין

הנסיכה ליה היא הבחורה שעומדת מאחורי "קופסה שחורה", הבלוג הכי יפה בארץ. הנסיכה, בת 27, עובדת במשרד ממשלתי, נשואה (לפרקים באושר, תמיד בעושר), סטלנית מתחילה, אלכהוליסטית פוטנציאלית, לפעמים מתנהגת כמו בת 15, לפעמים כמו בת 40, וללא ספק הבחורה עם הכי הרבה בעיות ברשת (תשאלו את השרינקית שלה).

ליה התחילה לכתוב את היומן שלה באתר "ישראבלוג" לפני כחצי שנה, והיא כותבת בו כמעט כל יום, מהעבודה שלה (על חשבון משלם המסים). זה בלוג שכתוב בצורה מדהימה, בעיקר בקטעים שבהם הנסיכה מספרת על עצמה ולא נכנסת לסחרחורות פרוזה בשקל. יחסים מורכבים עם הבעל, טיפולי פריון, בעיות אכילה, הבגידה הגדולה עם אחד מהאיי.סי.קיו (שאותו היא מכנה "הנעלם") ויחסי תלות בפלאי הטכנולוגיה (עוד לקוחה מרוצה של הרוקט פוקט). ליה מצטטת ביומן שלה כמעט באובססיביות, והטעם הספרותי/מוזיקלי המשובח שלה בדרך כלל מניב ציטטות לעניין.

"הבעל נזף בי על זה שאני מטרידה אותו מינית. הלו? מה זה פה? חשבתי שאתה מרוצה. אבל הוא אומר – 'מותק מספיק לי לשמוע פעם ביום שאת רוצה אותי, את לוחצת, תירגעי'. אבל אם אני ארגע איך אני אדע שאני אקבל זיון? ואני יודעת שאנחנו הולכים לתקופת יובש כפויה אז צריך לאגור אורגזמות (ורצוי ברצף) לדרך. והיו לו גם הערות על השוני במה שאני רוצה בתקופה האחרונה לעומת בדרך כלל, ועל למה זה. אוי אוי אוי, אני ממילא מנתחת כל דבר, אז לפחות את חיי המין שלנו תשאיר לי לא מנותחים טוב? האמת - אני לא יודעת מה אני חושבת על מה שהוא שואל וממילא כל מסקנה שאני אגיע אליה תהיה בבחינת תובנה פסיכולוגיסטית מטופשת, למי אכפת? סופסוף קבלת בחזרה את חיית המין שהתאהבת בה, אז מה אכפת לך להירגע או להתרגש איתי. פוצי, אני רוצה אותך".

מצבה של ליה בימים אלה הוא די מעניין, ונדמה שבקרוב עד קרוב מאוד משהו בחיים שלה עומד להשתנות. הנסיכה מרגישה שהיא כבר לא יודעת איך לפתות את בעלה, הוא מצידו קר כקרח ואפילו אמר לה משהו מגוחך כמו שהיא יותר מדי חרמנית. היא מנסה להציל את הקשר אחרי בגידה עם איזה אינדיבידואל שהיא התאהבה בו רק בגלל ששאלה אותו באיי.סי.קיו, "נשוי?", והוא ענה לה, "באושר". עכשיו היא כועסת עליו כי הוא לא רצה אותה וכי היא מרגישה שהוא, "הנעלם", שילם מחיר פחות כבד ממנה על כל העסק הזה של הבגידה. וליה אוהבת את בעלה, למרות שנראה שבמידה מסוימת היא מנסה לפצות על הבגידה שלה בעודף חיבה וחוסר שליטה הורמונלית - מה שמסביר את הסיפור הבינוני שהיא כתבה בשבוע שעבר, שמזכיר קצת את איטו אבירם על אדי דלק פוגש בחשאי את סמדר שיר על אם.די.אם.איי. אפשר לדלג.

"... גם עכשיו, בקשר הכי בריא שהיה לי אי פעם, אני לא יודעת אם המין יהיה מבחינתי אי פעם נקי. מי שבמשך שנים הזדיינה לא מתוך צורך לגמור אלא מתוך צרכים אחרים, איך אני יכולה היום להפריד? אני שוכבת איתך כי אני רוצה לשכב איתך או כי אני רוצה להוכיח לעצמי או לך משהו? אני משקיעה במציצה כי זה מגרה אותי או כי אני חושבת שזה ייתן לך תמריץ להישאר? פעם, עם אחרים, היו לי תשובות לשאלות האלה והיום יש לי הרבה פחות".

הקוראים בישראבלוג לא כל כך יודעים איך לאכול את הנסיכה ובדרך כלל מגיבים באתר כמו קבוצת תמיכה של אימפוטנטים אנונימיים. ליה אכן מגלה צורך-עד-תלות בחיזוקים החיובים האלה, אבל נדמה לי שעצה טובה או העמדה תקיפה במקום תעשה לה הרבה יותר טוב מכל אחד מעשרות החיבוקים הוירטואלים שהיא מקבלת ביום.

"דברים קטנים שעושים לי טוב היום :
- טאפרוור, בעיקר המייבש חסה (בתור מי שחסה הוא אחד מאבות המזון שלה)
- טים טם טבול בחלב (בניגוד גמור לסעיף הקודם)
- ארטיקים דיאט של פלדמן (כפיצוי)
- הארון של הדגנים שלנו, שלא היה מבייש את סיינפלד
- פנטזיות מיניות פרועות במיוחד - לכתוב אותן, לשקול לשלוח אותן לבעל במייל, ואז לפנטז על פשוט להקריא לו אותן, בפרטי פרטים, עירומה במיטה לידו, לראות מה זה עושה לו ואחר כך לזיין לו את הצורה (נסיכה אדומה, אז יש מגבלות, ובכל זאת)
- שירים שאני אוהבת ברקע
- ספר מצוין לידי".

אני חושב שהבלוג של ליה הוא מדריך מצוין לגבר הישראלי. זה ששואל את עצמו "מה לעזאזל הן רוצות?", לפחות פעם ביום. זה מה שהן רוצות: קצת חום, קצת אהבה, להרגיש טוב עם עצמן, סושי ועוד ארבעה-חמישה זוגות נעליים (כי לפעמים נעליי העקב שהיא קנתה לפני חודש פתאום לא מתאימות לשמלה האדומה שלא הולכת עם תחתוני התחרה עם הפפיון וכבר מחוברות בקורי עכביש במגירה). נדמה לי שאין בן אדם בעולם שיסביר לנו את זה בצורה יותר ברורה מהנסיכה.

בשבוע הבא: הבלוג שגרם לעבדכם הנאמן להקיץ מחלומות הומו-ארוטיים.