הצילום הדיגיטלי מתקדם להפליא יחסית למצבו לפני מספר שנים: למרות שהוא נמצא במרחק שנות אור מבשלות, הוא בהחלט עבר את שלב האימוץ-המוקדם. כעת המעבר לצילום דיגיטלי מעניק לצלם עוצמה יצירתית כבירה, עם הרבה פחות "מחלות ילדות". המצלמות לוכדות כמות מספקת של נתונים כדי לייצר תמונות בגודל סביר - ובמצלמות היוקרתיות גם תמונות יוצאות מן הכלל. עוצמת עיבוד משולבת במצלמה מספקת נשק להתמודדות עם מצבי תאורה קשים. תוכנות ליצירת תמונות ומדפסת תמונות לא יקרה הופכים את המחשב האישי לחדר חושך ומעבדת הדפסה שולחניים, ללא החומרים הכימיים. הוסיפו סורק ותוכלו גם לתקן תמונות שצילמתם לפני העידן הדיגיטלי, ולאחר מכן לשמור את כל אוצרותיכם באמצעות צריבת ארכיון תמונות על CD או די.וי.די.
אפילו אלה שמתעקשים על שימוש בהליד הכסף בלבד, שצודקים כשהם אומרים שלפילם עדיין יש יתרונות בהשוואה לצילום הדיגיטלי (יותר נתונים במדיה, טווח גוונים עשיר יותר בתמונה) - מודים שהצילום הדיגיטלי עשוי לתדלק את ההתחדשות של תחום צילום החובבים. אבל על מנת להיות צלם דיגיטלי טוב נחוצות יכולות טכניות חדשות בתחום החומרה והתוכנה. עליך להבין במדיות אחסון, העברת נתונים, פירמוט וכיצד להפעיל כלי עריכת תמונות כמו מסגרת מצולעת וחותם הכפלה. לפניכם מדריך לטכנולוגיה שמניעה את היצירתיות הדיגיטלית - והצצה לטכנולוגיות של המחר.
צעד שני - למצלמה שלכם יש מוח. השתמשו בו
לכאורה, התמונות שאנו מצלמים מיוחדות במינן ואישיות, אך למעשה הן נחלקות לקטגוריות כלליות שניתן לצמצם לאלגוריתמים שיורו למצלמה כיצד להתנהג. האלגוריתמים המשופרים ועוצמת עיבוד גדולה יותר הפכו את השגשוג של "מצבי צילום" (חוף הים, זיקוקים, מוזיאון) לאפשרי בחומרה החדשה ביותר. היצרנים טוענים שהם מבצעים אופטימיזציה של הצילום במצבי תאורה קשים.
מצבי צילום אמורים לספק תוצאות טובות יותר במצב האוטומטי הכללי. מצב נוף, לדוגמה, אמור לכבות את המבזק, לכוון את המיקוד לאינסוף, להאט את מהירות הצמצם, ולהקטין את המפתח. במצב אוטומטי המצלמה עשויה להתמקד בטעות בנושא שנמצא בחלק הקדמי של התמונה, ולהפוך את החלקים האחרים של התמונה למטושטשים.
ערכנו השוואה בין מצב אוטומטי לבין מצבי צילום בחמש מצלמות בשלושה תנאי תאורה קשים: אור אחורי, תאורה חלשה ופעולה. תפריט מצבי הצילום עבור כל שלושת התנאים לא היה זהה בכל המצלמות. הביצועים של אף אחת מהן לא היו מושלמים. אך הבדיקה הוכיחה שמצלמות דיגיטליות אכן נהנות מיתרונות האלגוריתמים החדשים.
המצלמות שנבדקו: 'פאווארשוט PowerShot S50) 'S50) של קנון. 'פוטוסמארט 935' (Photosmart 935) של HP. 'קולפיקס Coolpix 5400) '5400) של ניקון. 'סייברשוט Cybershot DSC-P10) 'DSC-P10) של סוני. 'דימאג F300' של מינולטה.
בדיקה א' - אור אחורי
לעתים קרובות אור שמגיע מאחורי נושא התמונה גורם למצלמה לסגור את המפתח ולהותיר את החלק הקדמי של התמונה כהה. לכן נחוץ מבזק. היעד הוא לאזן בין האור הטבעי לאור המבזק, ובין החלק הקדמי לרקע.
מצב: אוטומטי - רק המצלמה של קנון בחרה להשתמש במבזק שלה במצב אוטומטי, והניבה חלק קדמי מואר היטב תוך שמירה על מספר פרטים מחוץ לחלון. התמונות שהתקבלו במצלמות האחרות היו כהות.
מצב: תאורה אחורית - מצב תאורה אחורית של ניקון מצליח להאיר את נושא התמונה ובה בעת לשמור על כמות גדולה של פרטים ברקע. המצלמות האחרות נטו "לכבות" את הרקע עם המבזק שלהן.
בדיקה ב' - תאורה חלשה
נושא התמונה יושב בחדר בעל תאורה עמומה, הרחק מהחלונות. על מנת ללכוד במדויק את התמונה בתנאים קשים ולהימנע מחשיפת יתר או פחות מדי חשיפה, יהיה על המצלמה למצוא את האיזון הנכון בין התאורה המקיפה לבין המבזק.
מצב: אוטומטי/תאורה חלשה - המצלמה של קנון מעניקה את הביצועים הטובים ביותר במצב אוטומטי (למעלה מימין). חשיפת התמונה ברורה אך חסרה לה חמימות. בשלוש מצלמות אחרות היתה פחות מדי חשיפה ובאחת יותר מדי אור מבזק. במצב מסיבה, ניקון מספקת תערובת חמימה של אור מבזק ותאורה מקיפה (למעלה משמאל).
בדיקה ג - פעולה
המטרה: לצלם בדיוק כשהגלגל הקדמי עובר את חרוט הפלסטיק. המצלמה צריכה להתמקד, לקרוא את מצב התאורה, ולקבוע את פעולת המפתח והתריס - ולאחר מכן ללכוד את הנתונים. אפילו בבדיקה יחסית קלה זו, המצב האוטומטי איטי מדי במצלמות אחדות.
מצב: אוטומטי/פעולה - במצב פעולה המצלמות של ניקון (למעלה משמאל) וקנון איטיות מדי. ביצועי המצלמות של HP וסוני טובים יותר, אך זו של מינולטה מחמיצה לחלוטין את האופניים. במצב פעולה, המצלמות של סוני (למעלה מימין) וקנון מנצחות: הגלגל נמצא כמעט בקו ישר עם החרוט. במקום שלישי במרחק קצר מהן: המצלמה של HP.
צעד שלישי - תוכנות המאפשרות לנו לרפא תמונות
ערכו של מחשב אישי שמותקנת בו תוכנה מתקדמת לעריכת תמונות, אינו נמדד רק כשווה ערך דיגיטלי לחדר חושך - הוא דומה יותר למחלקת שיפור תמונות ((retouching ברמה עולמית. וכאן עלולה להיות טמונה סכנה. טירון, המחזיק בידיו לעתים קרובות מערך מדהים של כלים לטיפול בתמונות עלול בהתקף עליצות, לבצע באמצעותם פשעים מזוויעים מבחינה אסתטית שלא לדבר על מתיחות בעזרת תמונות שעברו טיפול שהוא עלול להיכנע ליצרו ולהפיץ אותן בדוא"ל.
בסיכומו של דבר אנו מתמקדים בשני השימושים העיקריים של תוכנת התמונות: תיקון תמונות פגומות (כמו עין אדומה, או חשיפת יתר), ושינוי תמונות מסיבות אסתטיות. השימוש האחרון נע בין ניתוח פלסטי - הסרת צללית, החלקת פגם, די בדומה למה שעושה ארט דירקטור של כתב עת - ועד לשילוב תמונות אחדות לסצינה, אפילו אם הסצינה אינה קיימת אלא במסילות הדיסק הקשיח שלכם.
איזה סוג עדיף
קיימים שני סוגים של תוכנת חדר חושך דיגיטלי: תוכנות מבוא (35-50 דולר), ביניהן כלולות פיקצ'ר איטפוטו של מיקרוסופט ((Microsoft Picture It Photo ופוטוסיוט 5 פלטינום של רוקסיו ((Roxio PhotoSuite 5 Platinum; חובבים נלהבים יכולים למצוא כלים משוכללים יותר (90-110 דולר), דוגמת פוטושופ אלמטנס 2.0 של אדובי ((Adobe Photoshop Elements 2.0, או את ג'יי.איי.אס.קיי. פיינטשופ פרו Paint Shop Pro) 8 (JASC 8 וכן את אייליד פוטואימפקט (Ilead PhotoImpact 8) 8. התוכנות הבסיסיות מציעות ממשק נאה ומזמין של צלמיות לחיצה ואשפים המובילים את המשתמשים צעד אחר צעד לכל אורך תהליך העריכה, אבל הן דורשות ויתור על הדייקנות הכלולה באפשרויות השליטה הידניות. התוכנות המתקדמות מפיקות תמונות טובות בהרבה, למרות שהלוחות והתפריטים הנערמים על המסך עלולים לשוות להן מראה מפחיד. כאן נבדוק את המתחרים הראשיים במקצים השונים.
סידור בלחיצה אחת - לא משנה באיזו תוכנה תבחרו, תיקונים בלחיצה אחת של צבע, חדות, ושיפורים אחרים הם מפעל הפיס: לפעמים התוצאות מדויקות להפליא, ולפעמים הן יוצרות פרודיות שרק פקודת ביטול תציל אותן. תוכנת פוטוסיוט מציעה תכונה נוחה מאוד לתיקון הכול בלחיצה אחת, אבל מבדיקותינו עלה שרק לעתים רחוקות היו התיקונים מניחים את הדעת - תמונת חג מולד בתת-חשיפה הפכה לזוועה גרגרית דהויה. התוכנות האחרות מפרידות את התיקון האוטומטי לקטגוריות שונות (צבע, בהירות וכו..), כך שהמשתמשים רשאים לבחור את הקטגוריות שהם עובדים בהן. בעיקר חביבה עלינו גישת פיינטשופ פרו, המציעה השוואות לפני ואחרי ומחוון שליטה המאפשר כוונון עדין של עוצמת התיקונים.
תיקון צבע וחשיפה - תוכנות המבוא מציעות שתי אפשרויות לתיקון ידני של צבע וחשיפה: באפשרותכם לשנות את כל התמונה בבת אחת או לבחור בזהירות אזורים פרטניים. מסקנתנו הייתה שביצועי 'פוטוסיוט' על פקדיה המדויקים הם הטובים ביותר. לתוכנות המשוכללות יותר נוספו כלים להצללה והארה. כלים להדמית מצלמה וחדר חושך הופכים יותר ויותר מתוחכמים: למשל, אם תצלמו תמונה בצל עץ ומושא התמונה יתקבל שרוי בחשיכה, אפשר להוסיף מבזק מילוי וירטואלי אשר ייצור יותר אור ויציג פרטים רבים יותר של תמונה אשר בתנאים אחרים הייתה מוצלת לחלוטין.
תיקון תמונה פגומה - מבין התוכנות הבסיסיות, פוטסיוט היא שעשתה את העבודה הטובה ביותר בנושא תיקון העין האדומה האיומה, ומספקת תוצאות במראה טבעי. גייסות שלמים של חיילי השטן זכו להשיב לעצמם, בלחיצה, את המראה הנורמלי. פיקוד ידני מתוחכם יותר סייע לפיינטשופ פרו לגבור על תוכנות מתקדמות אחרות בנושא תיקון מקרים קשים של עין אדומה. באפשרותכם לבחור בצבע המתאים לקשתית העין ולבחור בהירות ואפילו את מידת הניצוץ בעיניים. כאשר התעסקנו בסריקה של תמונה ישנה ופגומה, כלים אוטומטיים להסרת סימני שריטות ואבק נטו להפיק תוצאות מעורפלות על פני המשטח. בתוכנת פיינטשופ פרו קיים שילוב של מסנן שריטות קטנות וכלי ידני לסילוק אבק אשר הפחית את הערפול באובייקטים ואזורים שונים ואף צמצם ערפול הבולט לעין.
מסננים ואפקטים מיוחדים - התוכנות מציעות למשתמשים מערך כלים שיאפשר להם לדמות אפקטים של חדר חושך ישן דוגמת גווני חום, וכן רובד לאפקטים מיוחדים הקשורים יותר לאמנות הציור (משיכות מכחול) מאשר לצילום (סתם בשביל הכיף, החלנו את המסננים על צילום בינוני של עצי דקל לצד בריכה וסיימנו בתמונה דמוית ציור עם מרקם של משיכות מכחול וגוונים משופרים). בסך הכול, פוטוסיוט היא היישום העדיף למתחילים, ומציעה להם יותר הגדרות מתכווננות ומסננים המסייעים להם להשיג אפקטים "אמנותיים". מבין התוכנות המשוכללות יותר, פוטושופ אלמנטס ופוטואימפקטס מספקות מערך אדיר של אפשרויות הארה ומרקמים, וכולם באמצעות בקרת משתמש נרחבת להתאמה של עוצמת האפקטים.
הבחירה של פופולר סיינס - הנגישות אל פוטוסיוט של רוקסיו קטנה מעט מזו של התוכנות הבסיסיות האחרות, אבל בחרנו אותה בגלל הפיקודים המתוחכמים. לחובבים הנלהבים מתאימה לדעתנו פוטושופ אלמנטס בגין הממשק הפשוט.
סוגרים על פער סרט הצילום
במובנים רבים, מיועדות תוכנת העריכה והמתמטיקה המורכבת עליה מושתתות המצלמות הדיגיטליות, לדמות את האפקטים האסתטיים של תצלום על סרט, והדפסתו. כתוצאה מכך נסב הוויכוח בקרב נאמני סרט הצילום סביב השאלה האם הצילום הדיגיטלי יוכל אי-פעם להשוות את מכלול הגוונים הקיים בסרטי צילום בפורמט גדול וההדפסות היפהפיות המתקבלות מצילומים כאלה. אם זה יקרה, הרי שחלקית יקרה הדבר עקב התקדמות בתוכנות העריכה - מסננים המסוגלים לטפל בקובצי נתונים אדירים ממצלמות דיגיטליות בעלות קיבולת גדולה אשר יניבו תוצאות אסתטיות. במילים אחרות, היכונו למסנן אנסל אדמס בפוטושופ 10.0.
האם להיעשות מקצוענים? תוכנת הפוטושופ 7.0 של אדובי מושלת בכיפה בקרב מקצועני הצילום בשני תחומים עיקריים: הכנת קבצי ההפרדה של ארבעת הצבעים המשמשים להדפסה מסחרית, ועריכת קבצי תמונה בדיוק מירבי. הכלים הייחודיים של פוטושופ, כמו Healing Brush ו-Patch- מפשטים את תהליך השיפוץ (retouching) של אזורים בעייתיים (כמו למשל שקיות מתחת לעיני ידוענים בליינים), עד כאב. הוסיפו לכך תכונות מתקדמות לניהול צבע ואפשרויות ריבוד מתוחכמות ולא יקשה להבין מדוע הפכה פוטושופ לתקן התעשייה בכל הנוגע לכיפוף המציאות הוויזואלית לרצון היוצר.
עם זאת, פוטושופ היא תוכנה שעלותה 600 דולר בשוק שבו 100 דולר יכולים לזכות אתכם בפוטנציאל רב לעריכת תמונות. אפילו התוכנה פוטושופ אלמנטס של אדובי עצמה מספקת רבות מתכונות אחותה, כולל ריבוד לעריכה לא הרסנית וערכה שלמה של מסנני תמונה וכלי צביעה, ועל כל אלה גם תאימות כל תוספי פוטושופ, כמעט. אבל אם ברצונכם בעריכה המיטבית - לכו על המקצוענות.