5 צעדים לשליטה על הממלכה הדיגיטלית - כתבה שלישית בסדרה

הצילום הדיגיטלי מתקדם להפליא יחסית למצבו לפני מספר שנים: למרות שהוא נמצא במרחק שנות אור מבשלות, הוא בהחלט עבר את שלב האימוץ-המוקדם. כעת המעבר לצילום דיגיטלי מעניק לצלם עוצמה יצירתית כבירה, עם הרבה פחות "מחלות ילדות". המצלמות לוכדות כמות מספקת של נתונים כדי לייצר תמונות בגודל סביר - ובמצלמות היוקרתיות גם תמונות יוצאות מן הכלל. עוצמת עיבוד משולבת במצלמה מספקת נשק להתמודדות עם מצבי תאורה קשים. תוכנות ליצירת תמונות ומדפסת תמונות לא יקרה הופכים את המחשב האישי לחדר חושך ומעבדת הדפסה שולחניים, ללא החומרים הכימיים. הוסיפו סורק ותוכלו גם לתקן תמונות שצילמתם לפני העידן הדיגיטלי, ולאחר מכן לשמור את כל אוצרותיכם באמצעות צריבת ארכיון תמונות על CD או די.וי.די.

אפילו אלה שמתעקשים על שימוש בהליד הכסף בלבד, שצודקים כשהם אומרים שלפילם עדיין יש יתרונות בהשוואה לצילום הדיגיטלי (יותר נתונים במדיה, טווח גוונים עשיר יותר בתמונה) - מודים שהצילום הדיגיטלי עשוי לתדלק את ההתחדשות של תחום צילום החובבים. אבל על מנת להיות צלם דיגיטלי טוב נחוצות יכולות טכניות חדשות בתחום החומרה והתוכנה. עליך להבין במדיות אחסון, העברת נתונים, פירמוט וכיצד להפעיל כלי עריכת תמונות כמו מסגרת מצולעת וחותם הכפלה. לפניכם מדריך לטכנולוגיה שמניעה את היצירתיות הדיגיטלית - והצצה לטכנולוגיות של המחר.

כאשר תסיימו לשלם עבור ה"פילם" הדיגיטלי - כרטיס לקסר 256MB המכיל, נניח, יותר ממאה תמונות שצילמתם בכוונון עדין במצלמת 5מגה פיקסל ניקון קולפיקס 5700 - התשלום היחיד לצילום עוד תמונות הוא בנפח הפנוי של הדיסק הקשיח במחשב. אוסף התמונות עשוי, עד מהרה, לצאת משליטה. אם אינכם ממושמעים בכל הנוגע למחיקת תמונות פחות מוצלחות במצלמה או במהלך ההעברה למחשב האישי, תתייצבו בתוך זמן קצר בפני פיצוץ של קבצים, ואז תתקשו לאתר את התמונה הרצויה מתוך מאות קבצים בעלי שמות לא משמעותיים המאוחסנים בצורה לקויה.

תוכנת האלבום הדיגיטלי באה להצלה. עקרונות הארגון הבסיסיים פשוטים: עליכם להקצות לתמונות תוויות שונות ולקבץ אותן על-פי קטגוריות. באפשרותכם לבצע גלילה בכל התמונות בספרייתכם או לאחזר תמונות מסוימות וקיבוצים, בעזרת חיפושי מילת מפתח או צלמיות. להלן מפורטות שלוש תוכנות קטלוג שיעזרו לכם לארגן את תמונותיכם.

Apple iPhoto 2 (מקינטוש, חינם):
יתרונות - דפדוף ויזואלי הוא הצד החזק של איפוטו. החליקו את הפקד על פני המסך, מצד שמאל או מצד ימין, במהירות עוצרת נשימה, איפוטו מבצע תקריב ("זום אין") על תמונות מסוימות או תרחיק ("זום אאוט") אם ברצונכם לצפות בדוגמיות של כל האוסף. כמו-כן אפשר ליצור ספרי תמונות מתוחכמים להורדה, להדפסה ולכריכה.

חסרונות - אין דרך לארגן את מלות המפתח בתת-קטגוריות (למשל "משפחה/חיות מחמד/רקס"). בעוד שקל לחפש תמונה יחידה שתתאים לקטגוריות שונות של חיפוש על-פי מלת מפתח (יוסי וחנוכה), אין אפשרות לקבץ קבוצת תמונות שתתאים לקטגוריות נפרדות אחדות (כל התמונות מחנוכה ומפורים). הוראות הפעלה, שלב אחרי שלב יקלו מאוד על לימוד התוכנה; במצב הנוכחי נאלצנו לשחק בתופסת עם התכונה בעזרה המקוונת. ציון 9.


Adobe Photoshop Album (פי.סי, 50 דולר):
יתרונות - אלבום המסביר פניו למשתמש בעזרת מדריך מהיר בעת העלאת התוכנה, וממשק מאורגן היטב מצויד בתוויות ברורות. כדי ליצור את הספרייה הראשונה התוכנה מחפשת בדיסק הקשיח את כל התמונות ומאפשרת לכם לבחור מביניהן את הטובות. תכונה טובה אחרת היא האפשרות לקיים חיפוש כרונולוגי: בראש המסך קיימים תרשימי סרגל אשר מודיעים לכם מהו נפח התמונות שצילמתם בימים מסוימים, ומתחת מוצגות דוגמיות התמונות. זהו כלי חביב: התבוננות בתרשים מזכירה מיד חופשה או סופשבוע ארוך שבהם הרביתם לנצל את המצלמה.

חסרונות - התהליך הנדרש להבחין בין חיפושי "ו" ו-"או" ("and" וor"-") כמו רבקה ודן לעומת רבקה או דן, הבחנה חיונית, ועלולים להידרש ניסיונות אחדות כדי להבין. ציון: 10.

JASC Photo Album (פי.סי, 49 דולר):
יתרונות: התוכנה מצטיינת בשיתוף תמונות. מצגת שקפים בתקליטור וידיאו אפשרית לצפייה במכשירי DVD. להעברת תמונות בדוא"ל, התוכנה משנה אוטומטית את גודלן של תמונות לרזולוציה של 640 X 480 פיקסלים. גם מבנה מלת המפתח מהווה יתרון: אפשר לארגן מלות מפתח למספר אינסופי של תת-קטגוריות.

חסרונות: ממשק הדפדוף, מאורגן באמצעות תיקיות ותת-תיקיות בדיסק הקשיח, ומקשה על קבלת מבט-על של כל התמונות. ובעוד שקיומו של כלי המאפשר השוואת תמונות זו לצד זו, בשינוי הגדרות צבע, חשיפה, רוויה וחדות הוא רעיון גדול, אין למשתמשים כל בקרה על מידת השינוי, ועל כן הוא חסר ערך למעשה.
ציון: +8.

1. השתמשו בקבצים לא דחוסים. קבצי תמונות מצולמות ומאוחסנות בתבנית JPEG תופסים פחות מקום - אבל הנתונים שאובדים עקב מערכת הדחיסה מגבילים את היכולת לשפר את החדות והניגוד, ולבצע שיפורים אחרים בהמשך. קבצי TIFF אינם דחוסים, אבל עשויים להיות ענקיים ולהגביל עד מאוד את מספר הצילומים בכרטיס אחסון.

חלופה אחת: קובץ בתבנית RAW הקיים במצלמות רפלקס (SLR)דיגיטליות וכמה מצלמות כוון-וצלם משוכללות. קובץ RAW דומה לתשליל סרט מקורי: כל נתוני המקור עומדים לרשות המשתמש.

חיסרון: תבניות RAW שונות זו מזו על-פי היצרן וייתכן שללא התוכנה אי אפשר יהיה לקרוא אותן בעוד 20 שנה.

סדר העדיפויות שלנו: קודם כל RAW אחר כך TIFF ורק לבסוף JPEG. בכל מקרה, לא כדאי לערוך את התמונות ואחר-כך לשמור אותן בתבנית אחרת דוגמת PCX או BMP, שהשימוש בהן, קרוב לוודאי, לא יאריך ימים.

2. בחרו במדיה המתאימה. כמובן שאתם יכולים לאחסן תמונות בדיסק הקשיח של המחשב (שאורך חייו הממוצע הוא כ-4 עד 5 שנים, אבל עלול להיפגם), או בתקליטוני זיפ (בין 5 ל-10 שנים). אבל מכל מקום, אמצעי האחסון ההגיוני ביותר הוא תקליטור CD, בעל קיבולת גדולה או DVD, האמורים להישאר 50 עד 100 שנה, בטיפול נאות.
התקנים היכולים לקרוא תקליטורים הם נפוצים, ועל כן קרוב לוודאי שבמהלך עשרות השנים הקרובות לא תתעורר בעיית קוראים.

3. אל תחסכו. ככל שהתקליטור זול יותר, כך גובר הסיכון ששכבת הנתונים שלו תיפרד מהפלסטיק, או תישרט. שמירה על גבי תקליטורים יקרים ועמידים יותר בעלי ציפויי הגנה, דוגמת HardHat של טי.די.קיי. או TuffCoat של פרמיירה. עלותם נעה בין 60 ל-90 דולר (בארה"ב) ל-100 יחידות.

4. שימו לב למהירות הצריבה. למרות שקיים פיתוי גדול לצרוב את תקליטורי ה-CD או ה-DVD במהירות מירבית, בחרו במהירות בינונית כדי למזער את הסיכון ליצירת שגיאות קריאה.

5. הקפידו על תיוג. כתיבה בעט על גבי התקליטור עלולה לפגוע בשכבת הנתונים, והדבקת תווית דביקה עשויה להרעיד את התקליטור בזמן הסיבוב - ולפגום ביכולת הגישה לנתונים. לתיוג עדיף להשתמש בעט בעל ראש על בסיס מים, ולכתוב רק על אזור התיוג במרכז התקליטור.

6. שימו לב. שריטה זעירה אחת יכולה למחוק זיכרונות רבים. צרבו גיבוי לכל תקליטור ואחסנו אותו במקום קריר ויבש. "כל משוגע לצילום דיגיטלי צריך לצרוב שני עותקים של כל ארכיון תמונות", אומר פיטר ואן זי, ארכיטקט בכיר בקבוצת הדימות הדיגיטלי של HP, "זה הביטוח היחיד שיש בידכם, כנגד הבלתי ידוע".

7. העבירו למדיה חדשה. אם תמונותיכם מאוחסנות באמצעי שאבד עליו הכלח דוגמת כונן ג'ז ואינכם יכולים לגשת אליהם, התקשרו לחברה דוגמת דאטה דוקטורס (www.datadoctors.com), שביכולתה לאחזר קבצים מתוך מדיה שפג תוקפה. "יהיה עליכם לעבור [למדיה חדשה] אם ברצונכם באמת לשמר נתונים לאורך זמן", אומר ג'ים ניסוונדר מנהל התכנון בחברת פיילטק, חברה לניהול נתונים ברוקוויל, מרילנד.

8. סרקו את התמונות הישנות. תמונות מהתקופה הטרום-דיגיטלית אמורות להוות חלק מהארכיון הדיגיטלי. היעזרו בתוכנה לשיקום תמונות, דוגמת Digital ICE של Applied Science Fiction כדי להסיר שריטות וסדקים, וב-Digital ROC- לתיקון צבע. ScanMaker 6800 של חברת Microtek מכילה גם Digital ICE.

חרף העובדה שבשוק ההדפסה, תמונות מסרט צילום עדיין משיגות בהרבה את הדפסת התמונות הדיגיטליות - וצלמים רבים משתמשים עדיין בשירותי החנויות כדי להדפיס את קובציהם - המדפסות השולחניות משתפרות במידה כזו שבעתיד יכילו כל המדפסות אפשרות להדפיס תצלומים. המצב הזה לא יחסל את העוסקים בשירותי הגדלה והדפסה, אבל כניסת הכוח הדיגיטלי לשולחן, תצמצם אותם באופן משמעותי.

הטכנולוגיה העכשווית -
* מדפסות צבע במחיר 79 דולר יכולות להתחרות בתוצאות שירותי הדפסה מסחרית.
* מדפסות המנצלות בין ארבעה לשבעה מיכלי דיו וטכנולוגיה תרמית או טכנולוגיה פייאזו-אלקטרית (מדידת כמות/גובה הנוזל) לפיזור אלפי טיפות זעירות מדי שנייה, על נייר מיוחד.
* ממדי טיפות הדיו ממשיכים להצטמק ורזולוצית הנקודות באינץ' (dpi) עולה.

התרעות -
* המדפסות זולות, אבל דיו ונייר אינם זולים, וצילום בהדפסה ביתית שגודלו 15X10 סמ' (4X6 אינץ') עשוי לעלות כ56- סנט, בהשוואה ל26- סנט, עלות הדפסתו בדרגסטור.
* קשה לבחור מדפסת על בסיס נקודות בלבד, מכיוון שגורמים רבים משפיעים על איכות התמונה.
* מדפסות תמונות עשויות להיות קשות הבנה.

ניסינו ארבע מדפסות בינוניות עד משוכללות: i9 של קנון (499 דולר), סטיילוס פוטו 960 של אפסון (349 דולר), פוטוסמארט 7550 של היולט פאקארד (299 דולר) ו-i950 של קנון (249 דולר). כמו-כן בדקנו את סטיילוס פוטו 2200 של אפסון (699 דולר) אשר הדיו שלה מתוכנן במיוחד להיות עמיד לאורך שנים ולהתאים לגניזת תמונות. כל המדפסות יכולות להדפיס תמונות בגודל 38X25 ס"מ (15X10 אינץ') ובגודל 35X21 ס"מ (8.5X14 אינץ').

צילמנו שלוש תמונות במצלמה ברמה מקצוענית EOS-1Ds של קנון, העלינו את הנתונים למחשבי Windows PC, וביקשנו מאת המדפסות להדפיס תמונות בגודל 20X25 ס"מ (8X10 אינץ') בהגדרות האיכות הגבוהות ביותר ועל נייר שהיצרן מספק. גורמים אלה כלולים בין הגורמים המשפיעים על איכות פלט המדפסת:

רזולוציה - שלוש מבין ארבע המדפסות מפיקות תמונות באיכות 4,800X1,200 נקודות לאינץ' ((dpi, בעוד ששתי המדפסות של אפסון מפיקות תמונות ברמת 2,880X1,440 נקודות לאינץ'.

גודל טיפה - באופן כללי, טיפות קטנות יתר מניבות פרטים חדים יותר, אבל טיפות גדולות יותר יוצרות צבעים עשירים יותר. המדפסות אפסון 960 וקנון אי 950 מטילות טיפות בגודל 2פיקוליטר, פוטוסמארט 5 פיקוליטר, וכל האחרות, 4 פיקוליטר.

דיו - ארבע מבין המדפסות מצוידות בדיו מבוסס צבע המפיק צבעים תוססים יותר אך אלה נוטים לדהות עם הזמן. מיכלי הדיו במדפסת סטיילוספוטו 2200 מכילים דיו פיגמנטים יקר יותר, אבל אמורים לשמר את הצבע במשך 50 שנה, פי שניים מהזמן המוערך לגבי דיו מבוסס צבע.

בקרה - מנהל ההתקן של מדפסת אפסון מאפשר למשתמשים להתאים מאפיינים דוגמת רוויה, בהירות, ועוד. מדפסת HP מאפשרת להוסיף מבזק ולהתאים חדות וניגוד.

מדפסת פוטסמארט 7550 של HP הצטיינה במבחן. השימוש בה קל, והתמונות שהפיקה היו בהתמדה הטובות ביותר, ישר מהמכשיר ללא צורך בביצוע התאמות למנהל ההתקן או לתמונות. גם המדפסת אי 950 של קנון הייתה מצוינת, אם כי צפיפות הצבע פיגרה מעט אחרי זו של HP.

מדפסות קנון ו-HP מאפשרות למשתמשים לחבר אליהן מצלמות מתוצרתן ולבצע הדפסה ישירה, אך חריצים לחיבור כרטיס זיכרון וצג LCD המאפשר קיום תצוגה מקדימה של תמונות מאוחסנות, קיימים רק במדפסת HP.

מדפסת פוטוסמארט היא האיטית בחבורה, וייתכן שמערכת מיכלי הדיו שלה תתברר כיקרה יותר בשימוש. בניסוי קיצוני דוגמת זה (הדפסת קובץ כבד בן 30MB), הציגו מדפסות קנון מהירות כפולה כמעט: דקה אחת ו-6 שניות לעומת 2 דקות ו-4 שניות להדפסת תמונות 15X10 אינץ'. אם מהירות הדפסה חשובה לכם, ואתם חובבי קובצי נתונים גדולים, מן הראוי לשקול את המדפסת אי 950 של קנון.

דגמי 2004 יהיו מצוידים בPict-Bridge-, דרך לחבר מצלמה של יצרן אחד למדפסת של יצרן אחר. בשלב מאוחר יותר, מדפסות הנחשבות למתוחכמות, יוכלו לתקן בעיות בסיסיות דוגמת חשיפת יתר ועין אדומה.