בלוג על הסכין

"הבלוג של אינגריד" נותר כחידה גם אחרי דפדוף אינטנסיבי בארכיון של חמשת החודשים שבהם הוא קיים. אינגריד, בחורה בת 21 ממרכז הארץ, מדברת בפתיחות על מחשבות התאבדות עם נימת ביקורת עצמית חריפה (ומוגזמת), אבל כמעט שלא חושפת לקורא פרטים מעברה ומהרקע הדתי אשר ממנו היא באה. הבלוג תופס את אינגריד בתקופת מעבר - בין סיום השירות הצבאי לתחילת הלימודים באוניברסיטת בר-אילן. תקופה שבה היא משתפת את הקוראים בהרהורי בטלה.

"השמעתי לאחיין שלי (בן ארבע וחצי אם מישהי מעוניינת) את ה- pixies. הוא אהב את זה ואפילו רקד קצת עם הרגליים. 'זה יותר נחמד מדודו פישר', הוא אמר לי".

בין הרהור למחשבה, אינגריד משתפת את הקורא בשלל "סטיותה". משיכה מינית עזה לפריקים בני 14 בדיזינגוף סנטר, סגידה לממציא המזגן פרדריק ג'ונס שלדבריה אחראי על יותר מ-60 המצאות בתחום הקירור ופינה המוקדשת לחתיך ההורס בשאר אסד שהוא גם פריק אינטרנט (כמוה) וגם רופא עיניים.

"בשאר הוא גבוה, בעל עיניים כחולות מדהימות. הוא גם רופא עיניים שלמד ועבד באנגליה ואומרים שהוא מערבי ומתקדם ונוהג לגלוש באינטרנט בקביעות. בשאר - אם אתה קורא את הבלוג שלי עכשיו: אנא, עשה איתנו שלום!!! תחשבו איזה יופי זה יהיה... שלום עם סוריה... מעריב לנוער בטח יעשו הגרלה מיוחדת... הזוכים יזכו לטוס לדמשק לפגוש את בשאר (ואולי גם את המורדים?)".

חודש יולי האחרון היה חשוב בחייה של אינגריד. אחרי שלל ראיונות עבודה במשרדי היי-טק מצאה אינגריד את עצמה מתדלקת בתחנת דלק. את העבודה הזאת, לדבריה, השיגה דרך קשרים של דוד שלה. רשימות רבות מוקדשת לניתוח אורחות חייו של המתדלק, וכמו תמיד אינגריד עושה את זה עם הרבה חן וביקורת עצמית.

"מעכשיו אתם יכולים לקרוא לי אינגריד המתדלקת. תסתכלו החוצה, כל הדברים שזזים על הכביש זזים בעזרת בנזין או סולר. ואני מספקת להם אותו. אני שולטת בהכל. היום כמעט נהרגתי במשמרת. הגיע ש"סניק בסוברו ישנה עם סטיקרים של 'הפלה = רצח'. רציתי להגיד לו 'קנאות דתית = אין דלק', אבל החלטתי להבליג. תדלקתי אותו ובתום התדלוק הוא דהר החוצה - כמעט דורס אותי, שניסיתי לסגור לו את פתח הדלק של המכונית... אני מקווה שכל הדלק יטפטף לו וייגמר...".

בין הדברים שהכי קורצים לי אצל אינגריד הם המעורבות חברתית שהיא מפגינה, והמחשבות ההומניות-על-סף-הנאיביות, על הנעשה והלא נעשה בארצנו, אותן היא מתרגלת. השיא מבחינתי היה במכתב ששלחה לחברת הכנסת ענבל גבריאלי בנושא התנגדותה להסרת החסינות של נעמי בלומנטל ובו היא מתעקשת לדעת למה ומדוע. המכתב והתשובה נמצאים בבלוג.

"אינגריד מרגישה שהיא מאבדת הכל. אבל משום מה אינגריד מרגישה קצת יותר רגועה עם זה. לאינגריד היה חלום שהיא במציאות של 1984. אינגריד לא יכלה לסמוך על אף אחד ונרדפה ע"י האח הגדול ושליחיו. אינגריד מבטיחה שעד הפוסט הבא היא תפסיק לדבר על עצמה בגוף שלישי. אינגריד יודעת שהיא נשמעת כמו שחקן כדורגל".