בלון נפוח

לפני כחודש הגיע ס', בן 34, מתכנת בעל שבע שנות ותק במקצוע, לראיון עבודה באחת מחברות ההיי-טק הגדולות שמרכזה ברמת החייל. הראיון היה אמור להיות פגישה מסכמת בין ס' לבין מנהלת הגיוס בחברה, לקראת מימוש ההחלטה, שכבר התקבלה עקרונית בחברה, לקבלו לעבודה.

לאחר משפטי נימוסין קצרים בין השניים, הניחה מנהלת הגיוס על שולחנה את חוזה העבודה של א', שהוכן מראש. הבחור שלח בזריזות "מבט הפוך" בחוזה העבודה והבחין במספר שציין את גובה השכר שיקבל. באותו הרגע הוא קם מכסאו, הודיע שלא יהיה מוכן לעבוד תמורת שכר כה נמוך, ויצא בנחישות מהחדר, לתדהמתה של מנהלת הגיוס, שלא הספיקה להוציא מלה מפיה.

"עשרות מקרים כגון אלה מתרחשים מדי יום במהלך ראיונות עבודה שחברות היי-טק מקיימות עם מועמדים לעבודה", אומרת עידית פדן, מנכ"לית חברת ההשמה MIT, העוסקת בהכנת סקירות שוטפות על הביקוש לעובדים במקצועות ההיי-טק ומתמחה במגמות בתחום השכר בענף זה.

לטענתה, מנהלי חברות היי-טק חיים עדיין בתחושה שהענף שרוי באותו מיתון עמוק שהחל במחצית השנייה של 2000, ומתנהגים בהתאם: נותנים למועמדים תחושה שעליהם לומר תודה על שהתקבלו לראיון עבודה; וכאשר כבר מתקבלת החלטה לקלוט אותם כעובדים בחברה, המועמדים מקבלים הצעת שכר שהיא נמוכה בהרבה מציפיותיהם.

"שלא כמו מנהלי חברות היי-טק רבות שעדיין ישנים את שנת המיתון וסבורים שבשוק העבודה המעסיקים חזקים והעובדים נמצאים בעמדת מיקוח נחותה - רבים ממחפשי העבודה בענף מריחים כבר את יציאתו מהמיתון ואפילו התאוששות של ממש", אומרת פדן. לדבריה, מחפשי העבודה בענף אינם מוכנים להסתפק ברמות השכר הנמוכות שאיפיינו את שלוש שנות המיתון; הם אינם מסכימים לכל הצעת עבודה, מבחינה כספית ומבחינה תוכן התפקיד.

"מרבית המעסיקים נוהגים כאילו דבר לא קרה; הם מנהלים תהליכי גיוס ארוכים הנמשכים חודש עד חודשיים; מזמנים את המועמדים לעבודה ללא פחות מאשר ארבעה עד ששה ראיונות, בכל פעם עם בעל תפקיד אחר בחברה", אומרת פדן. "זהו תהליך התואם את תקופת המיתון, אז יכלו המעסיקים להרשות לעצמם לנהוג בנינוחות, לא לרוץ אחר המועמדים ולסנן מביניהם את הגאונים".

לדבריה, שוק העבודה בענף ההיי-טק חוזר לימי הצמיחה. הביקוש הגובר לעובדים גורר את השכר כלפי מעלה, בעיקר זה המשולם למהנדסי תוכנה שעיסוקם בטכנולוגיות חדשות, למשל ג'אווה ודוט נט. פדן מעריכה שרמת השכר בענף תגיע בסוף 2004 לרמה שהיתה קיימת בתקופת השיא, במחצית הראשונה של 2000.

רענן הס, מנהל חברת נעה - בית תוכנה וחברת ייעוץ - טוען שסקרי הביקוש לכוח אדם שמפרסמות חברות ההשמה אינם אלא בגדר ניפוח הבועה מחדש: "נכון שהיקף ההשקעות בענף בעלייה; נכון שבחודשים האחרונים גדל מספר הכנסים המקצועיים המיועדים למנכ"לים וליזמים של חברות סטארט-אפ; נכון גם שיש התעוררות בתחום קורסי ההכנה למבחני מיון וגם במספר קורסי ההכשרה לתפקיד מתכנת. עם זאת אני מציע להיזהר מדיווחים על ביקוש גבוה לעובדים, שמקורם בחברות השמה שהן בעלות עניין רב בשוק העבודה בענף ההיי-טק".

לטענת הס, יותר משניכרת התעוררות בענף ההיי-טק, ספקים וחברות השמה "רוכבים על הגל, מנפחים את השוק ועוד יגרמו לו להתרסק שנית". לדבריו, "גורמים אינטרסנטיים" מפעילים לחץ שמטרתו לגרום לעלייה בלתי הגיונית בשכר העובדים בענף. "אני שומע כלא מאמין על מועמדים חסרי ניסיון בעבודה שבראיון עמם דורשים שכר של לא פחות מ-14-12 אלף שקל והערכות של חברות השמה לפיהן בסוף 2004 השכר ברוב המקצועות בענף ההיי-טק יגיע לרמה שהיתה בעידן הבועה", הוא אומר.

לדבריו, רמות השכר הגבוהות אליהן חותרים "האינטרסנטים" עלולות לרוקן במהירות את קופות החברות ולא יאפשרו להן להשקיע בהשלמת הפיתוח של מוצרים חדשים ולהרחיב את מערך המכירות. "המיתוס שבא עם המלה 'היי-טק' אינו מוצדק", טוען הס. "מתכנת הוא בסך הכל עובד ייצור מתוחכם. שכרו של מתכנת אינו צריך לעלות על השכר הממוצע במשק, שהוא כ-7,000 שקל, אם הוא בעל תואר אקדמי ומספר שנות ותק בעבודה, ולהיות נמוך משכר זה אם אינו עונה לאחד הקריטריונים האלה".

הס מוסיף כי הדיווחים המופצים על עלייה משמעותית בביקוש לעובדים ובשכרם, יגרמו להישנות התופעה שהיתה מוכרת מימי הפריחה, ולפיה צעירים המבקשים להרוויח כסף רב ומהר, פונים לענף ההיי-טק, על אף שאינם מתאימים לעבודה זו.

"הם משלמים סכומים גבוהים כדי לקבל את ההכשרה הקצרה לתפקיד; מוותרים על לימודים משמעותיים 'כי אני יודע שגם אם לא אלמד, אוכל להגיע די מהר לשכר שמשולם לבוגרי אוניברסיטה' - והתוצאה היא עובדים ברמה נמוכה, מנופחי אגו, שאינם מוכנים להתפשר, ונפלטים בסופו של דבר אל מחוץ לשוק העבודה", אומר הס.

פול צוקר, הבעלים של חברת ההשמה נישה היי טק, מגדירה "קשקוש" את דבריו של הס: "הסקרים של MIT על הביקוש לעובדים הם אמינים. עובדה היא שניכרת עלייה משמעותית בביקוש לבעלי מקצוע בתחום התוכנה. האם הס עוקב אחר המוספים של מודעות הדרושים בעיתונים, שהולכים ותופחים ונעשים צבעוניים יותר ויותר?

"ומה הוא אומר על הקמפיין של חברת NDS לייצור טלוויזיה דיגיטלית המחפשת עובדים גם באמצעות שלטי חוצות המוצבים אפילו ביישובים קטנים? פרט לכך, הס מייחס לחברות ההשמה כוח רב מדי, כשהוא טוען שאנו עלולים לרסק את הענף. נו באמת".

קובי ישראלי, מנכ"ל משותף של חברת הייעוץ טנדם, אומר שהאמת נמצאת באמצע. "יש תחושה של שינוי לטובה בשוק העבודה בענף ההיי-טק, אותה יוצרים לא רק חברות ההשמה, אלא גם מנהלי משאבי האנוש בחברות", הוא אומר. לדבריו, מנהלי משאבי אנוש לוחצים על בעלי החברות לאשר להם תקציבים גדולים כדי לגייס עובדים מוכשרים יותר מאלה שנקלטו בחברות בתקופת המיתון.

"הסימן המובהק להתאוששות המסתמנת בענף הוא שיפור בתזרים המזומנים של רבות מהחברות", מוסיף ישראלי. "כשחברות רואות שמצבן משתפר, הן מעדיפות לעתים לפטר עובדים שרמתם המקצועית נמוכה, אך תופסים עמדה בכירה בחברה, ולאייש את המשרה בעובד מיומן יותר. החברות גם מעדיפות עתה לקלוט בוגרי אוניברסיטאות, לעומת נכונותן לקלוט בוגרי מכללות בתקופת שיא המיתון בענף.

"קיים קרטל בלתי כתוב של החברות התעשייתיות ושל חברות ההשמה. שני הצדדים מנסים להגזים בתיאור ההתאוששות בענף. אלה רוצות למשוך אליהן השקעות ואלה רוצות לגזור קופונים שמנים מהשמת עובדים. יש פה מידה של הטעיה כי לא כל חברה בענף מצבה טוב באמת".