שמע ישראל

"גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עימדי שבטך ומשענתך המה ינחמוני". אם עמדתם מחוץ לחלון הבית שלי בלילות האחרונים זה מה שהייתם שומעים כל הזמן, מאז שהתחלתי לשחק ב-Doom 3 אני לא יכול להפסיק להתפלל לאלוקי שישמור על נפשי מיצורי הגיהנום הנוראים. אין שום צל של ספק – Doom 3 הוא המשחק הכי מפחיד שנראה אי פעם על מסכי המחשב. האמת היא שאני בספק אם יש סרט קולנוע שמצליח להפחיד כמוהו.

קודם כל נרגיע את כל הגיימרים בארץ שזועקים "פיראטיות!!", את המשחק קיבלתי מקרובי המשפחה שלי בברוקלין. בארצות הברית המשחק כבר יצא והוא קוצר שבחים אבל כאן בארץ החליטו לחכות חודש שלם עד שהמשחק יצא, כנראה כדי שיהיה לכולם מספיק זמן להוריד אותו מה-Emule. אני כבר אוסיף ואומר לכל מי ששוקל להוריד את המשחק – חכו! אם יש משחק אחד בחיים שלכם ששווה להוציא עליו כסף זה דום 3, אני מקווה שבכתבה הזאת אני אצליח לדבר אל ליבכם היהודי הרחום ולשכנע אתכם לא לגנוב את המשחק.

אבל כדי לדבר על דום 3 חייבים כמובן לדבר קודם כל על Doom המקורי, המשחק המהפכני ביותר בתולדות משחקי המחשב, זה שהראה לכולם איך משחק פעולה צריך לעבוד. לפני בערך 10 שנים, כשיצא לי לשחק ב-Doom לראשונה, הוא הפחיד אותי... מאוד! וזה לא היה ענין של מה בכך, עד שדום יצא אף אחד לא דמיין שמישהו יפחד ממשחק מחשב. בשנת 1993 לא היו משחקי מחשב מפחידים, מה שהיה זה Pacman או Space invaders, מקסימום Wolfenstien. ואז דום גילה לנו שכל מה שצריך בשביל משחק מוצלח זה שוטגאן, מסור חשמלי ואינספור מפלצות מצמררות ואכזריות, עשר שנים אחר כך והמתכון עדיין זהה.

חמש דקות לאחר שדום 3 מתחיל, הכל מתחרבש ואנחנו מוצאים את עצמנו בחושך, עם פנס ואקדח עלוב, מול זומבים ויצורי גהנום שפשוט מסרבים ליפול על הרצפה. תוך כדי שאנחנו מסתובבים בבסיס המאדימי ההרוס אנחנו מתחילים להרגיש שבסיוט הזה כבר היינו, אבל הפעם זה הרבה יותר גרוע.

הדרך הכי טובה להגדיר את דום 3 היא: "כמו דום, אבל הפעם באמת!". ב-1993 היינו צריכים ממש לשכנע את המוח שלנו שהפיקסלים הוורודים שרצים אלינו זאת למעשה מפלצת מפחידה. בדום 3 אנחנו צריכים לשכנע את המוח שלנו שהדבר המבעית והענקי הזה שרץ אלינו בשיניים חשופות זאת לא באמת מפלצת, אלא בסך הכל דמות ממוחשבת. אני נאלצתי כל שעה של משחק לעצור כדי לקחת אויר, הגרפיקה עוצרת הנשימה של המשחק פשוט שואבת אותנו לתוך עולם סיוטי ומפורט.

אבל כמה שכולם מדברים על הגרפיקה, וכמה שקל לראות שהיא מאוד מרשימה, הפרס האמיתי מגיע לסאונד הלא יאומן של המשחק. בשביל להבין על מה אני מדבר אתם צריכים מערכת סראונד איכותית שמחוברת למחשב. במשך כל המשחק אנחנו לא יכולים להתנתק מהעולם של דום 3 בגלל שלכל דבר מסביבנו יש את הצליל היחודי שלו, המחשבים מהמהמים, הזומבים גונחים והמתכת חורקת, מעבר לקירות אנחנו יכולים לשמוע מפלצות מכרסמות בני אדם ובמערכת הקשר שלנו אפשר לשמוע חיילי מארינס צורחים באימה ומתפללים לחייהם.

על דום 3 עבד צוות של 25 מתכנתים במשך למעלה מארבע שנים ובעלות של 14 מליון דולר וזה ניכר בכל שניה במשחק. רמת הפירוט שהמשחק מציג היא מדהימה, האויבים מאוד מפורטים ועשויים על הצד הטוב ביותר ובכלל – המילה "איכות" נוטפת מהמשחק הזה בכמויות.

אני מודה שעדיין לא סיימתי את המשחק עד הסוף, ולמרות שזה מאוד לא מקובל לכתוב ביקורת על משחק מבלי לסיים אותו, הייתי חייב לעצור כדי לכתוב לכם לרוץ ולקנות אותו ברגע שהוא יגיע. למעשה המשחק הזה מזכיר לי את הגפילטע פיש שעושה אישתי לילית, הוא כל כך טעים שאני מוצא את עצמי אוכל אותו לאט לאט כדי שלא יגמר, כך גם דום 3, אני פשוט מפחד שהוא יגמר לי פתאום. כמובן שאפשר לשחק בדום 3 גם ברשת אחרי שמסיימים לשחק במערכה לשחקן יחיד, אבל עד שהמשחק יגיע לארץ, יהיה קשה מאוד למצוא שרת נורמלי לשחק עליו.

אין ספק שהמשחק נועד ללמד אותנו דבר אחד – חיזרו בתשובה עוד היום או שהחזון הנוראי של דום 3 יגיע ויקח את כולנו איתו. אלוקינו שומר על דלתות הגהנום סגורות כדי שהשדים הנוראים לא יצאו ויאכלו את כולנו, ואם לא נחזור כולנו בתשובה סופינו יהיה רע ומר! תאמינו לי יהודים טובים, עם ספר תנ"ך אפשר להרוג יותר זומבים מאשר עם מסור חשמלי! אמן..