רובו-ישו

מתוך ניצוץ של השראה ובעזרת כמה טלפונים למחלקת המחקר של MIT, הצליחה קבוצת מדענים לייצר רובוט מיניאטורי שיכול ללכת על פני המים. כרגע הרובוט הוא בסך הכל אבטיפוס, אבל המדענים הממציאים כבר מתכננים לרובוט המדלג יישומים רבים: באמצעות חיישן כימי, הוא יוכל לעקוב אחר רמת הרעלנים במאגרי מים; באמצעות מצלמה הוא יכול לרגל או לבצע עבודות מחקר ובאמצעות רשת פשוטה הוא יכול לנקות את פני השטח של המים מזיהום.

'האתגר הסופי של המיקרו-רובוטיקה', כפי שקורא לפרוייקט מטין סיטי, ראש הקבוצה ומנהל המעבדה לנאנו-רובוטיקה של קרנגי מלון, "היה חייב להיות קליל מאד וקטן מאד." מימדי גופו של הרובוט של סיטי הם כסנטימטר וחצי והוא עשוי סיבי פחמן. לרובוט שמונה רגליים באורך חמישה ס"מ, הן עשויות חוטי פלדה והן מצופות בפלסטיק דוחה מים (דבר שהופך אותו מבחינה טכנית לעכביש מים).

לרובוט אין מוח, חיישנים או סוללה, וה"שרירים" שלו הם שלושה לוחות שטוחים של ממריצים שמופעלים ע"י חשמל גבישי – חתיכות מתכת שמתעקמות כשהחשמל זורם דרכם. חוטים עולים מהממריצים עד לאספקת כח. הרובוט יכול לעמוד על המים, הוא לא צף, אלא ממש עומד, והוא מתקדם אחורה וקדימה כשהוא דוחף את עצמו באמצעות שתי רגליים שמתפקדות כמו משוטים. סיטי אומר שהוא יכול לבנות רובוט מימי משוכלל יותר בתוך ששה חודשים.

האבטיפוס שבנתה הקבוצה של סיטי הוא מרשים במיוחד בהתחשב בכך שהמדענים לא ידעו עד השנה שעברה איך חרקי המים אכן הולכים על המים. התעלומה נפתרה כאשר מתמטיקאי מה-MIT, יחד עם שני סטודנטים, הניחו שכבת צובענים על המים ואז צילמו את תנועתם של החרקים במצלמת וידאו במהירות גבוהה. הקבוצה גילתה שהחרקים נעים כשהם דוחפים את פני השטח של המים למטה בעצמה שמייצרת עמקים, אבל עדיין לא שוברת את פני השטח העדינים של המים. המים קופצים חזרה כמו טרמפולינה ומקפיצים את החרק קדימה.

אב הטיפוס של סיטי מראה כמה חומרים חזקים וקלים הם חשובים לרובוטיקה. " מארק קטוקסקי, פרופסור מאוניברסיטת סטאנפורד שמתמחה בבניית רובוטים דמויי-מקקים אומר: "אם היית מבקש מאיתנו לפני 10 שנים לייצר חרק מים, אני לא חושב שהיינו מצליחים,". הרובוט של סיטי שוקל כגרם, בערך כמו פופקורן. ובנוסף, הוא אינו יקר, סיטי מעריך שעלות חומרי המודל מסתכמת ב-10 דולר.