לוקחים את זה אישי

היה היה בוחן משחקי מחשב שקראו לו בטא-7 והוא עבד אצל סגה. כמה שבועות לאחר שהתחיל לבחון את ESPN NFL Football, משחק הפוטבול החדש של החברה, נתקף בטא-7 בהתקפי זעם בלתי נשלטים ומדי פעם נפל לבלקאאוטים. תופעות הלוואי הללו גרמו לבוחן הזועם להעלות בלוג ולהלחם בסגה ובמשחק שהביא עליו את הצרות. הבלוג הכה גלים אבל ארבעה חודשים לאחר עלייתו, בתיאום מושלם עם יציאת המשחק לחנויות, הבלוג נעלם.

הבלוג כמובן היה מפוברק, והוא היה חלק מקמפיין שניסה ליצור באז ייחודי בשוק משחקי הספורט שבו EA Sports שולטת. הקמפיין משך אליו 2.2 מליון גולשים והזמן הממוצע של מבקר באתר היה כעשר דקות, נתונים שלא רק שיפרו בהרבה את המודעות למשחק החדש, אלא גם הצליחו לייצר עוד באז פרסומאי. מלבד צילומים של פציעות של שחקנים שסבלו מבלקאאוטים, הפקת קטעי וידאו שנעזרה במפיקי "פרוייקט המכשפה מבלייר", הבלוג הכיל תכתובת משרדית שהציגה את סגה כמודאגת מהבעיות. בפרסומות טלוויזיה שחקני פוטבול ידועים הפריכו את השמועות שמשחק המחשב מביא להתנהגות בלתי צפוייה ואלימה. במלים אחרות, הבלוג לא רק ייצר באז משכנע עם מליונים של כניסות, הוא גם אפשר לסגה להעלות פרסומות טלויזיה שיפריכו את השמועות שהפיץ הבלוג. לאחר הקמפיין, סגה דיווחו על עלייה של עשרים אחוז במכירות.

אסטרטגיה שיווקית כזו היא דבר חדש למדי, אבל כשנוסתה בעבר לא זכתה לתגובות טובות. יצרנית המשקאות הקלים דר' פפר ו-7Up ניסתה לקדם משקה חלב שנקרא Raging Cow והיה מפולח לבני נוער. תוך השימוש בבלוגים החברה הפציצה בתגובות חיוביות, וזה כמובן עורר את זעמם של הגולשים והם העלו אתר שמשמיץ את "הפרה הזועמת". אותו הדבר קרה גם עם בתעשיית המוסיקה
שניסתה להיכנס אל בלוגים של MP3, אבל כמו במקרה של דר' פפר, החברה הפגינה יותר מדי נוכחות בבלוג ומהר מאד הועפו השירים מהבלוגים.

משרד הפרסום שאחראי על הקמפיין של סגה זוקף את ההצלחה לכך שהיו רק שני דברים קבועים בקמפיין: תאריך עלייה ותאריך ירידה. כל שאר הפרטים היו פתוחים ונקבעו לפי תגובות הציבור.