אחרי שנה אחת בלבד בעולם העסקים, מדווחת חברת פרסום בריטית כי היא כבר הצליחה להגיע לתודעתם של יותר מארבעה מליון בני אדם באמצעות החדרת פרסומות במשחקי מחשב. בשנה וחצי הקרובות מצפה החברה להגיע ליותר מחמישים מליון בני אדם.
בתקופה האחרונה ניתן לראות יותר ויותר משחקי מחשב אשר מגיעים עם פרסומות למוצרים שונים בתוכם, זאת לאחר שחברות הפרסום הבינו שחתך הגילאים הנחשק, 18-35, רואים פחות ופחות טלוויזיה.
כבר בשנות השמונים ניתן היה למצוא שלטי פרסומת לסיגריות 'מרלבורו' מתנוססים על מסלול המרוצים הוירטואלי במשחק מרוצים של 'סגה', מאז הצליח עולם הפרסום להבין שבני נוער יושבים שעות על שעות מול מסך ואין סיבה לא לדחוף על המסך הזה פרסומת רווחית.
מסתבר כי 30 אחוזים מהפרסומות שמוחדרות למשחקי מחשב מכסות את ההשקעה הכספית בתוך זמן קצר מאוד, ב-15 אחוזים נוספים ההשקעה מוחזרת לאחר 5 חודשים, על נתונים כאלו יכולים רק לחלום בעולם הפרסום הקונבנציונלי.
במשחק ההתגנבות Splinter Cell: Pandora Tomorrow, לדוגמא, צריך הסוכן החשאי, סאם פישר, ללמוד כיצד לתפעל את מכשיר הסוני אריקסון P900 שלו בכדי להתקדם במשחק. בשלב אחר, אשר מתרחש בירושלים ניתן אף למצוא שלטי פרסומת ל"נעלי נמרוד" (אם כי השלט כתוב בטעות בכתב מראה).
אח גדול או מושיע?
בעוד חברות מסויימות שוקדות כבר בימים אלו על דרכים לעקוב אחר הרגלי המשחק שלנו במטרה לספק לנו פרסומות מותאמות אישית, גדלה הדאגה הציבורית לחופש הפרט והפרטיות. קונסולות המשחק מסוגלות להתחבר כיום לאינטרנט למטרת משחק רב משתתפים, אך החיבור לרשת מאפשר לחברות הפרסום לעקוב אחר הרגלי המשחק של כל אחד מאיתנו.
לעומת זאת יכולים להיות גם צדדים חיוביים לתופעת הפרסום במשחקים. לאחרונה נשמעו טענות רבות (ומוצדקות) כי משחקי המחשב חוזרים שוב ושוב על נוסחאות קבועות ואינם מחדשים דבר. הסיבה לכך היא שמשחקים חדשים ומתוחכמים עולים כסף רב וחברות הפיתוח אינן מוכנות להסתכן עם משחקים שהנוסחה שלהן לא הוכחה בעבר כמוצלחת. מימון נוסף אשר יגיע תמורת שטח פרסום במשחק יוכל לאפשר לחברות הפיתוח לקחת סיכונים עם משחקים מקוריים יותר.
בסקר נילסן שנערך לאחרונה, אגב, נשאלו גיימרים על פרסומות במשחקי מחשב, 70 אחוז מתוכם אמרו שלדעתם פרסומות המופיעות בתוך המשחק הופכות אותו לריאליסטי יותר ולכן אין להם שום בעיה איתן.