טכנולוגיה מחייכת

דמיינו עצמכם נכנסים לבניין גדול, בכניסה אליו עומדת מצלמת אבטחה הבודקת מי נכנס לבניין,
לידה ישנו צג המקרין פנים מחייכות אשר מברכות אתכם לשלום ושואלות האם תהיו מעוניינים לבדוק את האי מייל שלכם. הוספת פנים אנושיות על מכשירים אלקטרוניים גורמת לנו להזדהות ו"להבין" טוב יותר את המכונה העומדת מולנו.

גרסאות ראשוניות של פרצופים וריטואלים, אשר מסוגלים לזהות רגשות אנושיים ולהגיב אליהם בהתאם, קיימות כבר כיום. אחד מהפרצופים האלו הוא ג'רמיה, פרצוף וירטואלי שכל אחד מכם יכול להוריד למחשב שלו. "ג'רמיה הוא כמו ילד קטן" אומר יוצרו, ריצ'ארד בודן, "הוא מנסה להבין את ההתנהגות של האדם שמולו ולהגיב בהתאם, כאשר ילדים צוחקים מולו ומנופפים לו לשלום, הוא צוחק יחד איתם, כאשר מסובבים אליו את הגב ומתרחקים, הוא נהיה עצוב, אפשר אפילו להפתיע אותו"

אך ג'רמיה אינו בעל אינטליגנציה ממשית, הוא מגיב לגירויים ויזואלים בלבד והוא אינו מסוגל לדבר או לשמוע, לפחות לא כרגע. הגרסה הבאה של ג'רמיה כבר נמצאת בשלבי פיתוח ובגלגול הבא שלו הוא יזכה להיות דג וירטואלי אינטראקטיבי. הסיבה העיקרית לפיתוחו של ג'רמיה היא הניסיון לפתוח תוכנה אשר תוכל להסתכל על בני אדם, להבין מה הם מרגישים ולפעול בהתאם.

החזון של יוצריו של ג'רמיה כולל מצלמות קטנות הפזורות בבית, המצלמות הללו יביטו בהתנהגות שלנו, ינתחו אותה וינסו להקל עלינו את החיים. דוגמא: אנו קמים בשעה שלוש בבוקר מהמיטה ומתחילים להלך כזומבים בבית, בהסתמך על נסיון העבר, המצלמה יכולה לנחש שאנחנו כנראה ברכינו לשירותים והיא תדאג להדליק בשבילינו את האורות בדרך לשם. ואם השעה 6 בבוקר, כנראה שאנו קמים לעבודה ובקרוב נרצה לשתות כוס קפה, במקרה כזה המצלמה תפעיל את הקומקום החשמלי.

חזון של מצלמות קטנות בכל הבית, אשר עוקבות אחר כל תנועה שלנו עלול להישמע כמו חזון אפל אשר נלקח היישר מתוך הספר 1984. "כאשר הצבנו את המצלמות במשרד שלנו, הרבה עובדים הרגישו כאילו עוקבים אחריהם, כאן נכנס תפקידו של ג'רמיה" אומר ד"ר בודן "כאשר הכנסנו את ג'רמיה למשרד לאף אחד לא היה אכפת מהמצלמות מפני שגם אם הם ידעו שמסתכלים עליהם, העובדים יכלו לראות כל הזמן לאן ג'רמיה מסתכל".