תכתוב בפה סגור!

את האינטרנט לא הקים אף אחד, הוא פשוט קרה. אנשים התחילו לשלוח זה לזה קבצים, הקימו לוחות מודעות וחשוב מכל – התחילו לדבר זה עם זה. בגלל העובדה שכל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה למי שהוא רוצה, קמו מספר כללי יסוד אשר דואגים שיהיה קצת סדר ונימוס בצ'טים, פורמים ובלוגים. הנה כמה מהחשובים שבהם, קראו והפנימו:

אף אחד לא חשב שזה אפשרי אבל מסתבר שניתן לכתוב בצעקות, ומסתבר שצעקות כתובות יכולות לכאוב בעיניים כמו שצעקות רגילות כואבות באוזניים. כשאנחנו מדברים עם אנשים רצוי לשמור על "טון דיבור" רגוע, לכן לא כדאי להוסיף סימני קריאה בסוף המשפט או להגדיל את גודל האותיות בצורה מוגזמת. כאשר אתם כותבים באנגלית, לחיצה על Caps Lock או על Shift בזמן הכתיבה נחשבת לצעקה. לכן לא מומלץ להיכנס לצ'ט ולכתוב WHO WANTS TO TALK TO ME??? כי כולם רק יפנו לכם את גבם הוירטואלי וינסו להתעלם מכם.

כאשר אתם מגיבים להודעה בפורום, רצוי לא לפתוח הודעה חדשה ולכתוב "אני מסכים עם כל מילה" מפני שאף אחד לא יבין על מה אתם מגיבים, האם לנושא ההודעה או לאחת התגובות. לכן תמיד מומלץ ללחוץ על "השב" או Reply כדי שבתגובה שלכם תופיע גם ההודעה שאליה אתם מגיבים.

חשוב לזכור: לעיתים, כאשר מתפתח ויכוח חם במיוחד בין שני גולשים, הם נוטים ליצור שרשורים ארוכים של Reply כך שבכל הודעה מופיעות כל התגובות של שני הצדדים. זה סותם את דפי הפורום וגורם לגולשים לגלול הרבה ולהתעצבן, השתדלו שבתגובה שלכם יופיעו רק ההודעות שקשורות לתגובה.

תרגעו... מה אתם כאלה עצבניים? נניח ונכנסתם לפורום סאות' פארק, הסדרה האהובה עליכם, ומצאתם שם הודעה שאומרת "סאות' פארק זאת סדרה מטופשת, הכל שם זה בדיחות בית שימוש של ילדים בני 5". כמובן שההודעה הזאת מרגיזה אתכם ואתם לא מסכימים עם שום מילה שנכתבה בה, זה עדיין לא אומר שהתגובה שלכם צריכה להיות "לך יא בן @#%* אתה לא מבין כלום בטלוויזיה!!!, אמא שלך %^@ ואבא שלך %&^ והלוואי ש$%#^ אותך גורילה ב^&$".

תגובות מסוג זה רק מלהיטות את האווירה וגוררות את הצד השני למסע קללות ואיומים שלא יגמר לעולם. למזלנו אנו חיים במדינה דמוקרטית אשר מאפשרת לכל אחד לחוות את דעתו על כל נושא שהוא רוצה, בעיקר אם זו תוכנית טלוויזיה. נסו לבדוק פעמיים האם יש באמת טעם להתעצבן ולהגיב בצעקות וקללות או שיש דרך יותר רגועה להתמודד עם המצב.

כמעט כל צ'ט מאפשר לשלוח מסרים פרטיים בין גולשים. המסרים הפרטיים האלו הם מעין "לחישה באוזן" ולכן, כמו שאתם לא רוצים שיבוא אליכם בן אדם זר ברחוב וילחש לכם "מה העניינים" באוזן, כך לא רצוי לשלוח סתם מסרים פרטיים לגולשים שאתם לא מכירים (ובעיקר לגולשות).

הדרך הנכונה היא לדבר קודם ב"כללי", ללמוד קצת אחד על השני ואז לשאול אם הצד השני רוצה לעבור לדבר ב"פרטי". אם אתם לא חושבים ששליחת משפט קצר לפרטי זה דבר מעצבן, נסו פעם להיכנס לצ'ט תחת הכינוי "אורית 19" ותראו איך בתוך שניה כל המסך שלכם מתמלא במסרים פרטיים.

קראתם כתבה נחמדה באינטרנט? ביקרתם בבלוג מוצלח? מישהו כתב בפורום משהו שאתם ממש מסכימים איתו? תנו מילה טובה, מה אכפת לכם? אפילו אם זה רק "מסכים עם כל מילה, כל הכבוד" זה עדיין יעשה לכותב הרבה טוב על הלב.

ואם קראתם את ההודעה והיא לא חידשה לכם כלום – תמשיכו הלאה. את אף אחד לא מעניין לקרוא תגובה שאומרת "חחחח ידעתי את זה כבר מזמן, לא חידשת לי כלום" כי אף אחד לא מכיר אתכם והודעה מסוג זה לא מחדשת גם היא כלום.

האינטרנט יכול להיות מה שאנחנו רוצים שהוא יהיה, הוא יכול להיות זירת מלחמה בה כל אחד צועק את דעותיו, מקלל ומאיים, או שהוא יכול להיות מקום בו כל אחד יכול להביע את דעתו ולהתווכח (בנימוס) על נושאים שנויים במחלוקת. עצם העובדה שבאינטרנט אנו חסרי פנים או זהות אמיתית גורמת לרבים לפרוק כל עול ולתת לצד המכוער שלהם לפרוץ החוצה.

אך כאשר גולש צועק ומקלל, קשה לקחת אותו ברצינות, תמיד קל להניח כי זהו רק ילד בן 10 שרק למד לקלל וכי אין צורך לקחת את תוכן הדברים שלו ברצינות. לעומת זאת גולש אשר מנסח את עצמו בצורה ברורה ושומר על כללי נימוס, בדרך כלל זוכה ליחס יותר רציני ולתגובות יותר ענייניות. לסיכום: אם אתם רוצים שיקשיבו לכם, תלמדו לדבר.