בדירה פרטית ברעננה התקבצו ביום ראשון שעבר עשרה גברים צעירים בשנות העשרים והשלושים שלהם. המאבטח דני דקל עשה את כל הדרך מחיפה, איש ההייטק אמיר גוטליב הגיע מגבעתיים והנשוי הטרי אורי גבע הודיע בבית במודיעין שהוא מקדיש עוד ערב למען המטרה המקודשת: הפצת בשורת ההטריק (Hattrick) בישראל. כשאתה מכור אתה מכור, וכל מה שנותר הוא לנסות להנחיל את ההתמכרות למשחק הממוחשב לעוד כמה משועבדים פוטנציאליים, או פשוט לעבוד על חיזוק הקשר במעין קבוצת תמיכה בין המשתמשים. כל מפגש בין אנשי הטריק יעלה סיפורים דומים: מריבות עם בנות הזוג, חוסר יכולת להתחייב לארועים חברתיים, קשיים בריכוז בלימודים ובעבודה וישיבה מול המחשב עד השעות הקטנות של הלילה. ככה זה כשהאקשן האמיתי של הכדורגל מתרחש במרחב הווירטואלי, בעולם שיצרו שלושה צעירים שבדים.
כדי להסביר בפירוט את כל החוקים של משחק ההטריק נצטרך להוציא מהדורה מיוחדת של "צומת השרון", אבל בקצרה זה הולך כך: כל שחקן (אמיתי, להלן משתמש) בהטריק הוא בעל קבוצת כדורגל וירטואלית. הוא מקבל תקציב, איצטדיון בעל קיבולת מסוימת, סגל שחקנים, מאמן ורופאים. בכל ליגה יש שמונה קבוצות, כשמדי שבת בין 09:30 ל~11:00 נערך משחק ליגה בינה לבין אחת הקבוצות האחרות. בסך הכל כוללת עונה של הטריק 14 שבועות ועוד שבועיים פגרה. בימי שלישי נערכים משחקי גביע, ואילו בשאר הימים עסוקים המשתמשים באימונים, קביעת מערכי משחק, קניות ומכירות של שחקנים ובעיקר בדיונים ארוכים ומתישים בפורום של המשחק.
בליגת ההטריק הישראלית כ-8,000 קבוצות שמחולקות לשש רמות. בליגת העל שמונה קבוצות בלבד, כלומר רק שמונה משתמשים מכל האלפים משחקים ברמה הגבוהה ביותר. ברמה השנייה 32 קבוצות, שמחולקות לארבע ליגות בנות שמונה קבוצות כל אחת, הרמה השלישית כוללת כבר 16 ליגות בנות שמונה קבוצות כל אחת, וכך הלאה בכפולות של ארבע עד הליגה השישית. בסוף כל עונה מעפילים אלופי כל ליגה לרמה גבוהה יותר, ולפעמים העלייה אינה אוטומטית וכרוכה במשחקים מול אלופי ליגות מקבילות באותה הרמה. משתמשים חדשים בהטריק מקבלים אחרי הליך הרשמה בן מספר ימים (דרך האתר הרשמי www.hattrick.org) קבוצה ברמה השישית והנמוכה ביותר.
הליגות הישראליות נוסדו לפני כשנתיים, עד אז שיחקו עשרות ישראלים בליגות בחו"ל. לפני מספר חודשים הוכנסה לשימוש גרסה עברית של ההטריק. אגב, הטריק הוא 'שלושער', באנגלית. בשנה האחרונה גדל מספר המשתמשים בהטריק בטור הנדסי, ובקהילת הגרופיז הישראלית מאמינים שתוך כמה חודשים לא יהיה אדם בארץ שלא יכיר את משחק הרשת הממכר.
המעניין בהטריק הוא שבניגוד למשחקי פיפ"א למשל, לשחקן-המשתמש עצמו אין יכולת השפעה על המשחק בזמן אמת. אין לו אפשרות לשלוט על שחקניו הווירטואליים, והוא לא יכול להתערב במהלכי המשחק, שכלל אינם מתרחשים בהדמיה ויזואלית מול עיניו ומקלדתו. תוצאת המשחק נקבעת על ידי התוכנה, בהתאם למערך הטקטי, הרכב השחקנים, רמת האימונים במהלך השבוע ועוד פרמטרים רבים ושונים. מרגע שהמשחק מתחיל, ממש כמו בעולם האמיתי, בעלי הקבוצות אפילו לא חייבים להיות נוכחים פיזית במשחק, כלומר לשבת שעה וחצי מול המחשב, כדי שהקבוצה שלהם תעשה את מה שהם מצפים ממנה לעשות.
ממילא תיאור המשחק אינו גרפי, ומתקיים רק תיאור טקסטואלי, דקה אחר דקה, של המהלכים על כר הדשא הדו מימדי. ולמרות הפקעת מהלכי המשחק הפעיל מידי המשתמש, הטירוף סביב ההטריק היסטרי למדי, מה שמעיד אולי על כך שסך כל המרכיבים של העסקים שמסביב למשחק עולה על המשחק עצמו.
ליגיון זרים
שוק ההעברות של השחקנים הווירטואליים הוא אחד העיסוקים שגוזלים את מרבית זמנם של אנשי ההטריק. דרך שוק ההעברות אפשר לרכוש שחקנים מכל ליגות ההטריק העולמיות, ולמעשה בחלק גדול של הקבוצות ברמות הגבוהות מרכיבים שחקנים זרים את רוב הסגל.
בניגוד לכדורגל האמיתי, בהטריק אין מגבלה על כמות הזרים בכל קבוצה. כשבעלים מעוניין ברכש, הוא יכול להציג ברשת את סוג השחקן בו הוא מעוניין מבחינת תפקוד במגרש, ותק ותכונות ספציפיות, וכמובן את תג המחיר. תוכנת המשחק עורכת חיפוש מהיר ומביאה בפניו את השחקנים העונים לדרישות שהציג. קניית השחקנים מתנהלת ממש כמו מכירה פומבית באינטרנט. עבור כל שחקן אפשר להציע מחיר, וזה שמציע את המחיר הגבוה ביותר זוכה בו. תג המחיר של שחקנים מהרמות הגבוהות ביותר עומד על עשרות מיליוני דולרים.
כאמור, רק שמונה מובחרים מתוך 8,000 משתמשי הטריק ישראלים נמנים על החבורה המכובדת של בעלי קבוצות בליגת העל. אחד מהם הוא עו"ד חגי טרסי (36), שמריץ מזה שנה וחצי את קבוצת DOY'S UNITED. ליונייטד זאת העונה השישית בהטריק והעונה השנייה בליגת העל. כרגע הם מדורגים במקום השמיני והאחרון בליגה, כשבצמרת נלחמות על תואר האליפות קבוצת בית"ר, זוכת הדאבל בעונה שעברה, והפועל באר שבע (שאחותה האמיתית דווקא די מקרטעת העונה). טרסי מדווח ממרומי הפסגה: "ליגת העל מורכבת ברובה משחקנים ותיקים יותר שהתחילו את הדרך כשלא היו הרבה שחקנים, וככה מצאו את עצמם בליגת העל אחרי שעלו ליגה אחת או שתיים. כשאני התחלתי היו כבר 500 שחקנים, ונכנסתי לליגה הרביעית. היום זה כבר הרבה יותר מסובך לשחקן מתחיל להגיע לליגת העל".
מאחורי שיגעון ההטריק עומדים שלושה צעירים שבדים. ביורן הולמר נחשב לממציא והיוזם של משחק האינטרנט הפופולרי. בשנת 1997 הוא העלה את המשחק לרשת ותוך זמן קצר מצא לו המשחק מאות מכורים. ב~1998 הצטרפו להולמר עיתונאי המחשבים יוהן גוסטפסון, והמתכנת דניאל אברמסון. השלושה הפכו את ההטריק לחברה מסחרית וערכו שיפורים בתוכנה.
בשנת 2000 הם שחררו את ה~HT5 הגרסה המעודכנת של המשחק שנמצאת בשימוש, שעד היום חלו בה רק שינויים קטנים. בראיון שנתן גוסטפסון לפורום ההטריק ברומניה, הדגיש כי המשחק ישאר חינמי כל עוד הדברים יהיו תלויים בשלושת המייסדים. "ביורן היה המום כשההטריק הגיע למאה המשתתפים הראשונים", גילה גוסטפסון בפורום. "הוא לא האמין שהמשחק יגיע לכמות המשתתפים שיש לו היום, אבל מהר מאוד למשחק ולקהילה סביבו נוצרו חיים משלהם. אנחנו מעוניינים בגדילה אבל לא בכל מחיר. התנאי הבסיסי הוא שעדיין יהיה אפשר להמשיך לשחק הטריק ללא תקלות. אני לא יכול לחזות את העתיד אבל אני לא רואה מצב שבו נגבה כסף עבור השימוש במשחק".