יש חברות שאפילו לא מנסות להסתיר את העובדה שהן רוכבות על הצלחה של מישהו אחר. כמו שאסף הראל ניסה להיות קונאן אובריין כך מנסות חברות שונות להוציא מוצרים שהם "כמו" מוצרים אחרים. חלקן סתם מנסות להוות תחליף לדבר האמיתי וחלקן מקוות שהצרכן לא ישים לב מה הוא קונה. הנה מספר דוגמאות:
PolyStation זה לא פלייסטיישן, זה פוליסטיישן. חברה מאסיה החליטה שאף אחד לא ישים לב אם הם ישנו אות אחת בשם של הקונסולה הפופולרית של סוני וימכרו אותה כפיתוח שלהם. אם תסתכלו טוב תוכלו לראות שהם אפילו לא טרחו להמציא לעצמם לוגו חדש והם פשוט לקחו את הלוגו של הפלייסטיישן (הראשון) כמו שהוא. אותה חברה הספיקה להוציא מאז גם את קונסולת ה-Polystation one, את ה-Super Polystation 2 (שנראית בדיוק כמו Playstation 2 ואת גולת הכותרת שלה Polystation 2000 שמשלבת בתוכה גם חיקויים למספר משחקים ידועים ומעין תת מקלע למשחקי יריות.
אל תפספס
Super Shuffle
מישהו התעורר בוקר אחד ואמר לעצמו "כמה נחמד זה יהיה אם חברת אפל תתבע לי את הצורה" והוא קם מהמיטה והחליט להתחיל לשווק את ה-Super Shuffle, נגן Mp3 נייד על בסיס זיכרון פלאש שנראה זהה לחלוטין ל-iPod Shuffle של אפל. הנגן שוקל בדיוק כמו המוצר שאותו הוא מחקה, אך הוא מעט גדול יותר. הוא מגיע בנפחים של 512MB ו-1 ג'יגה בייט והוא מסוגל לנגן קבצי Mp3 WMA , קבצי WAV ורדיו. אז נכון, הוא עושה כל מה שאחיו המקורי יכול לעשות, ואפילו יותר, אבל כשאתה קונה את הדבר האמיתי אתה מצפה לקבל את הדבר האמיתי.
POP Station
בתוך כל ההייפ שנוצר סביב קונסולת ה-PSP הניידת של סוני, קמה חברה שקיוותה שאיזה הורה טוב לב ייפול ברשתם ולא ישים לב שהוא קונה את הקונסולה הלא נכונה. ה-POP Station היא כנראה הדבר הכי אכזרי שאפשר לקנות לילד. מדובר בקונסולה שקרובה באיכותה למשחקי הגיים ווץ' שדודה שלנו היתה מביאה לנו מארה"ב בתחילת שנות שמונים. שני צבעים זה מספיק כדי להרתיע כל אחד מהקונסולה הזאת המסך שלה מציג שני צבעים, ואין צורך להרחיב בדיבור.
אז בפעם הבאה שאתם ניגשים לקנות מכשיר אלקטרוני של חברה ידועה, שימו לב שהשם שלה כתוב נכון ושהמוצר הוא באמת מה שחיפשתם. האם גם לכם הזדמן לקנות מוצר של חברה ידועה רק כדי לגלות שהוא היה מזויף? השאירו לנו תגובה
