Star Trek: Voyager Elite Force Expansion-כוח עילית: חבילת ההרחבה

תוספת זמן
משחק הפעולה Star Trek Voyager: Elite Force שיצא בסוף השנה שעברה, היה אחד מכותרי האקשן הטובים יותר שיצאו בשנת 2000. המשחק, שהשתמש במנוע הגרפי המפורסם של Quake 3, הפך להצלחה גדולה לאחר ששילב בצורה כמעט מושלמת סגנון FPS מהנה, יחד עם עלילת מדע בדיוני מעניינת המתרחשת בעולם הקסום שלסדרת הטלוויזיה. עם זאת, על אף הביקורות המחמיאות ורזומה היוצרים המרשים, לא הפך הכותר להצלחה קופתית של ממש. קטגורית משחקי Star Trek על עשרות המשחקים שיצאו תחתיה, אף פעם לא הניבה פירות בכל הנוגע לרווחים ואהדה מצד קהל הגיימרים. חוסר האמונה של קהל השחקנים נוצר מסיבות מוצדקות – בשנים האחרונות הוציאו חברות ההפצה מספר אדיר של משחקי Star Trek באיכות ירודה, שביזו את המותג עליו הם התבססו. למעשה, רמת המשחקיות הגבוהה של Voyager הפתיעה רבים, וגרמה להם לשקול בשנית את הסטיגמה האכזרית שדבקה בסדרה.
כתגובה להצלחתו של הכותר המקורי, מוציאה לו כעת חברת הפיתוח Raven Software תוסף, חבילת הרחבה מתבקשת כמעט, לאור גל המחאות האדיר שהתקבל בעקבות אורכו הקצר. והחבילה, שאפילו לא זכתה בשם משלה (אלא אם כן אתם חושבים שהמושגExpansion Pack המוטבע מעל השם האורגינלי הינו מקורי לחלוטין) היא בהחלט "חבילת הרחבה" -גרסה מלאת תוספות, לטוב ולרע, בכל התחומים: החל ממפות ודרכי משחק חדשות למצב ריבוי המשתתפים, דרך כמה שלבים נוספים לשחקן היחיד ועד לאופציית סיור תלת ממדית לגמרי בספינה המפורסמת, חלומו של כלTrekie המכבד עצמו. אך כפי שציינתי לפני כן, זוהי חבילת הרחבה לטוב ולרע, המחדשת פה ומוסיפה שם, אולם בשום פנים ואופן לא מציעה חווית משחק חדשה ורעננה, אלא נותנת לנו הרחבה בינונית בלבד למשחק הקיים.
קפטן פרוטון להצלה!
כאמור, חידושים ותוספות קיימים בכל אחד מהצדדים שהציע Voyager המקורי. למען הסדר הטוב, הבה ונתחיל במצב השחקן היחיד, שהווה את הגרעין המרכזי בכותר. במישור זה, נוספו ארבע משימות חדשות, אם כך ניתן לכנות אותן,אליהן ניגש דרך ה- Holodeck, אולם ההולוגרמות הידוע. הראשונה, ואולי המבטיחה מכולן, הינה "הרפתקאותיו של קפטן פרוטון". אם אי פעם צפיתם בערוץ שש אחרי עשר בלילה, בוודאי יצא לכם לצפות באותם סרטי מד"ב/ פנטזיה שהופקו בשלהי שנות החמישים ומוצגים בשחור לבן, זבלוני אימה אמריקאיים שנוצרו בתקופת הפחד מהקומוניזם והאיום הגרעיני. אנו משחקים את תפקידו של קפטן פרוטון העשוי ללא חת, גיבור אחד מאותם הסרטים, היוצא לחלץ את חברתו האהובה קונסטנט גודהארט, מצפורניו של ד"ר קאוטיקה. השלב בו מתרחשת המשימה מוצג כמיטב המסורת בשחור לבן משווע, גימיק משעשע ללא ספק. למרבה הצער, קלות השלב והעובדה שאנו נלחמים שוב ושוב באותו אויב פאתטי, גורמת למשימה להיות משעממת ומגוחכת במיוחד.
המשימה הבאה היא מטווח בו השחקן נדרש ליירט מטרות נעות על מנת לשפר את שליטתו על הדק הפייזר. מטווח הקליעה אינו מספק אתגר, וגם אותו לא יקח לכם יותר מדי זמן להשלים, אם הוא לא ימאס עליכם באמצע. השלישית שולחת אותנו לבסיס קלינגוני, שנראה בערך כמו זה שבקרנו ב- Voyager. מטלה זו הינה המעניינת ביותר מהארבע, ומספקת את אותה חוויה שהפכה את הכותר אותו החבילה מתיימרת להמשיך, למהנה כ"כ – חיסול קלינגונים וסיור בתרבות החייזרית נוטפת הדם והמוות. הרביעית והאחרונה תופסת מקום בגן חייזרי, המלא ביצורים מוזרים ועוינים, הקמים לתחייה בכל פעם שהם מומתים. תפקידנו הוא לשים קץ לגלגול הנשמות הזה, ע"י חיסול אינסופי של המפלצות הללו. גם משימה זו לא חפה מבעיות, ביניהן העובדה שהיא נוטה לחזור על עצמה, אולם אורח האקשן-נונסטופ שהיא מציעה מכפר על רובן. למי שתהה, אין כל נשקים חדשים בארסנל מלבד הרובה המוזר של קפטן פרוטון.
סגנון משחק מעניין שצורף לאופצית השחקן היחיד, הוא סיור וירטואלי בוויאגר. במצב זה אנו מצוידים בטרייקורדר, המכשיר אותו אדם במאה ה- 24 נדרש להכיר ולאהוב מרגע שנולד, ויוצאים להסתובב בספינה האהובה, הבנויה כהעתק מדויק של תוכנית הטלוויזיה, לשוחח עם חברי הצוות וכ"ד. באמצעות הטרייקורדר, שמופיע במרכז המסך ובידינו כאילו היה כלי נשק, נוכל לזהות עצמים שונים ודמויות המתהלכות החללית. כמו כן, תהיה לנו גישה למאגר נתונים, אנציקלופדיה עבת כרס המכילה מידע על העולם במגוון נושאים. אם מצב הסיור הזה נשמע לכם קסום ומושך, כדאי שתמחקו את התרשמותכם הראשונית מהר ככל האפשר, פן תתאכזבו קשות. תחילה, האינטראקציה עם הספינה ויושביה מוגבלת מאוד. רוב חברי הצוות יהיו עסוקים מכדי לשוחח עמנו, ויסתפקו בכמה משפטים בלבד. בנוסף, אין הרבה מה לעשות על ספון הוויאגר, משום שמעטים המכשירים עמם ניתן לתקשר, ופרט למשכפל מזון פה ושם אין מה לחפש במסדרונות ובחדרים. בעיה נוספת היא שהספינה אולי נראית מרתקת ומושכת בטלוויזיה, אבל הרבה פחות מרשימה על גבי מסך המחשב. מספר האתרים בהם ניתן לבקר עומד על משהו כמו שתיים עשרה, מספר מכובד אך לא מדהים, וברובם המעש מסתכם בהפעלת מכשירים בסיסית (לחיצה על כפתור ה-USE). המעריצים האדוקים אולי יהנו מהאנציקלופדיה והחופש החלקי שמציע התיור, אולם פיסת ההרפתקה העלובה לא מציעה הרבה מעבר לכך.
Set Phasers to FRAG. Again.
בצד ריבוי המשתתפים, העניינים נראים ורודים יותר. הכותר מציע חמישה סוגי משחק חדשים ונוצצים, בנוסף לסגנונות המוכרים של תפוס את הדגל,TeamDeathMatchו- DeathMatch. בין הסגנונות הנוספים ניתן לפגוש בצורת ה- Action Hero, בה אחד השחקנים לוקח על עצמו את התפקיד של אדם בלתי מנוצח, המתחיל עם כל הנשקים (תשעה במספר), שלוש מאות נקודות בריאות והיכולת "להירפא" מעצמו. זה שמצליח להביסו מקבל חמש הריגות, ובפעם הבאה שימות יתחיל כ- Action Hero, וחוזר חלילה. הבא הוא ה- Assimilation, משחק קבוצתי בו השחקנים מתחלקים לשניים: קבוצת בורגים ובראשה המלכה, וקבוצה של חיילי פדרציה. מטרת הראשונה להפוך את החיילים לבורגים, ומטרת הקבוצה השנייה לחסל את המלכה. ייחוד המשחק הוא שברגע שחייל מקרב קבוצת הפדרציה הופך לבורג,