בסוף השבוע האחרון נפל דבר. מבצר ההגנה שהגן על מוצרי הדגל של סטיינברג - מפתחת תוכנה בתחום האודיו והפקת מוזיקה - נפרץ. תחום תוכנות המוזיקה, כמו כל תחומי התוכנה, הוא שדה קרב בין חברות התוכנה לבין קבוצות של קראקרים, ששמו להם למטרה לפצח את ההגנות של המפתחים לפעמים בשם אידאולוגיה, לפעמים בשל חמדנות ולפעמים סתם בשביל האגו.
"קיובייס" של סטיינברג היא אחת מתוכנות המוזיקה הוותיקות והפופולריות ביותר. הגלגולים הראשונים שלה קיימים כבר משנות השמונים, כשפותחה עבור מחשב Atari ST. בשנות התשעים פיתחה החברה את טכנולוגיית ה-VST - אולפן וירטואלי שמאפשר לעשות את כל עבודת ההקלטה, העיבוד המיקס והמאסטרינג על המחשב, ללא צורך בציוד חיצוני ("ברזלים"). קיובייס פופולרית מאוד בקרב מגוון משתמשי קצה החל מאולפנים מקצועיים ועד לחובבנים שמשתעשעים במחשב בחדר השינה. הרבה בזכות הנגישות והחדשנות שלה התרחש המפץ הגדול של מוזיקה אלקטרונית. מתחילת הדרך ליוו את דרכה עותקים פרוצים שלה, ויש מי שטוען כי הם הסיבה האמיתית לתפוצה שלה ולעומק החדירה שלה בהשוואה לתוכנות אחרות.
השדרוג המשמעותי האחרון של קיובייס, שזכה לשם SX3, יצא לחנויות בספטמבר 2004 במחיר של 800$ למשתמש חדש (או כ-200$ למשדרג מגרסה קודמת). מלבד חבילה של פי'צרים חדשים, השדרוג הכיל גם מנגנון הגנה חדש מבית סינקרוסופט, חברת פתרונות אבטחה לתוכנה מגרמניה. קהל המשתמשים הגדול בגרסה הפרוצה של SX2, ציפה בכליון עיניים לפריצה של הגרסה החדשה, כמו גם משתמשים חוקיים של SX2, שרצו לבדוק אם הגרסה החדשה מצדיקה את מחיר השדרוג.
זמן היציאה של תוכנה פרוצה מרגע צאתה של התוכנה המקורית הוא בדרך כלל בין מיד למספר שבועות. יותר מתשעה חודשים חלפו מאז יצאה קיובייס SX3 לשוק, ופריצה עובדת של התוכנה אין. וכשנדמה היה כי סופסוף נמצאה ההגנה האולטימטיבית לפריצת תוכנות, נשמע קול מכיוונה של H2O, קבוצת הקראקרים הוותיקה ביותר בסצינת תוכנות המוזיקה. בצעד חסר תקדים הם שחררו סרט (!), ובו הם מבשרים על צאתה הממשמשת של הפריצה לתוכנת קיובייס. מספר שבועות מאוחר יותר, הקבוצה ממשה את הבטחתה/איומה, וגרסאות פרוצות של קיובייס (ומספר תוכנות נוספות מבית סטיינברג) החלו לדלוף לאתרי ההורדות הלא חוקיות והרשתות להחלפת קבצים. אולם הדבר שזעזע את קהילת המשתמשים יותר מכל, היה מסר של קבוצת H20, שצורף לגרסה הפרוצה שלהם.
במסר, מלבד התפארות וטפיחה עצמית על השכם, אחרי שעבדו כ-1500 (אלף וחמש מאות) שעות על פריצה ובדיקה של התוכנה, ללא שכר כמובן, טענו חברי הקבוצה כי להערכתם בין 30 ל-40 אחוזים מקוד התוכנה משולבים בסקריפט של ההגנה על התוכנה. משמעות הדבר היא שאם התוכנה היתה מופצת ללא הגנה, היא היתה יעילה, מהירה וחסכונית יותר במשאבי מחשב עם שיפור של 50% בביצועים, להערכת הקראקרים. וברגע שההגנה נפרצה פעם אחת, היא הופכת לחסרת ערך. מכאן שהמשתמשים החוקיים של התוכנה, אלה ששילמו עליה בכסף מלא, קנו בעצם מוצר שנופח בקוד שהפך את המוצר שלהם לנחות יותר.
מבוכה בקפיטל מ'
בעת כתיבת שורות אלה, סטיינברג או סינקרוסופט עדיין לא הוציאו הודעה רשמית. המבוכה שם בוודאי רבה. עכשיו כשמתברר כי התוכנות שהן מוכרות סובלות מביצועים לא אופטימליים בגלל מנגנון הגנה שנפרץ, סביר להניח שהן ייענשו על ידי הלקוחות שיעדיפו את הגרסה הפרוצה, או פתרונות של חברות מתחרות (סונאר, פרו טולס, לייב).
פתרון לא נראה באופק. מתמשים רבים ימשיכו להשקיע את הכסף שלהם בחומרה, אותה אי אפשר לגנוב, ויורידו ברשת תוכנות מוזיקה פרוצות בשווי של אלפי דולרים. אחר כך, כשיצליחו להכניס שיר למקום הראשון במצעד, ובהנחה שירוויחו מזה קצת כסף כי הרי גם את השירים מורידים ברשת (הגונב מגנב פטור?), אולי תהיה בהם הגינות מינימלית לרכוש את התוכנות העיקריות שהשתמשו בהן.