זה היה בתחילת שנות השמונים, היתה הרגשה באויר כאילו אין דבר שטכנולוגיה לא יכולה לעשות. היה לי קומודור 64, ווקי טוקי ושעון עם רדיו ומבחינתי זה היה צעד אחד לפני חלליות, רובי לייזר והכי טוב שעון עם טלוויזיה. מאז עברו איזה 20 שנים והטכנולוגיה התפתחה בכיוונים שלא ציפיתי אבל לפני 3 ימים הוגשם לי חלום ילדות ואבא שלי שלח לי חבילה שבתוכה היה שעון עם טלוויזיה. מה אני אגיד לכם? חלומות של ילדים זה דבר מטופש!
מדובר בשעון של חברת NHJ שמגיע עם מסך טלוויזיה קטן שקולט שידורים באמצעות אנטנה, שבארץ שלנו זה אומר ערוץ 1, ערוץ 2 ועוד כמה ערוצים בערבית. המסך הוא מסך TFT צבעוני בגודל 1.5 אינץ' ובמשקל 45 גרם. את המסך ניתן לנתק מהשעון כדי להעמיד בעמדת העגינה שלו, שגם מטעינה את הסוללה הפנימית שלו. כדי לשמוע את השידורים ניתן לחבר זוג אוזניות לשעון, שמתפקדות גם בתור אנטנה לקליטת השידורים.
מעבר למבחר הערוצים הדל שניתן להפיק מהטלוויזיה בארצינו הקטנטונת (כמה פעמים אפשר לראות את "איפתח יא סימסים"?), יש גם בעיה עם הסוללה, שמספיקה לשעה אחת של צפייה. הבעיה השניה היא שהמסך הזה פשוט קטן, לכל סלולרי ממוצע יש היום מסך יותר גדול וכידוע, גם בסלולרי לא הכי כיף לראות קטעי וידאו.
הבעיה השלישית, והגדולה יותר, היא שהשעון הזה גורם לי להראות אפילו יותר חנון ממה שאני נראה בדרך כלל (אם זה אפשרי). אין דבר שצועק יותר "תרביצו לי ותקחו לי את השעון" מללכת עם שעון ענקי שמוחברות אליו זוג אוזניות. כאילו, מי הולך היום עם שעון בכלל?
לסיכום: לפני 20 שנה Oh Yes. היום Hell No.
מחיר בסביבות ה-200 דולר ברחבי האינטרנט. עדיף לוותר.
חלום מנופץ
אביגד ברמן
27.6.2005 / 11:56