ב'סימפסונס' זכינו לראות זאת שוב ושוב: יום א' בבוקר, מארג' מנסה לארגן את המשפחה לצאת לכיוון הכנסיה בשביל לשמוע את הדרשה השבועית של הכומר לאבג'וי. אבל יום ראשון בשביל הנוצרים הוא כמו יום שבת בשביל היהודים, יום מנוחה שאתה מחכה לו כל השבוע. עכשיו לקום מהספה וללכת לשמוע איש דת מדבר? למי יש כוח?
הכומר ליאונרד פיין מודע לבעיה הזו והוא מצא דרך לשאת את הדרשות שלו מבלי לבזבז לאף אחד זמן. הכומר מקליט את דרשותיו ואחר כך מעלה אותן לאתר האינטרנט של הכנסיה שלו, שם המאמינים יכולים להוריד את הדרשות לאייפוד שלהם. כן, תתפלאו לשמוע אך נוצרים רבים יושבים להם בתחנת הרכבת או האוטובוס ומקשיבים לדרשות של הכומר פיין.
למעשה, את אחת הדרשות שלו הורידו 2,400 אנשים, מספר לא מבוטל בכלל בהתחשב בקהילה הקטנה שהכומר פיין משרת, והמספרים רק צומחים. הכומר אינו מאמין שה-GodCasting שלו יחליפו את הדרשות הרגילות אך הוא כן מאמין שאנשים רבים ירצו להאזין לדרשות שלו כשהם מהלכים ברחוב, בעיקר אם הוא יוסיף לדרשות מוזיקה של להקות רוק נוצריות פופולריות.
מעניין אם יקום יום אחד המורה שיחליט שהתלמידים שלו יכולים להקשיב לשיעור באייפוד שלהם במקום להגיע בעצמם לכיתה. משום מה, אני בספק.
אלוהים בכיס הקטן
נימרוד בן משה
10.8.2005 / 14:28