היה שלום אביגד

אחת המילים האהובות עלי בשפה העברית היא המילה "עתיד". זו המילה שטומנת בתוכה הכי הרבה אפשרויות, הרי כל דבר יכול לקרות בעתיד (מי יודע, אני אפילו עלול להרזות קצת). בתחום העיסוק שלי יוצא לי להיות כל הזמן עם הפנים לעתיד וכל יום אני שומע על רעיונות חדשים ומהפכניים שאמורים לשנות את חיינו לחלוטין. הנה כמה מהמסקנות שלי לגבי מה שעומד להגיע אלינו בשנים הקרובות והרחוקות.

תזכרו את השנה הזו – 2010, זו עומדת להיות השנה שבה פתאום תביטו על עצמכם ותאמרו "היי, אני אשכרה חי בעתיד". כוח החישוב שנוכל להפיק אצלנו בבית בשנת 2010 עומד להיות אדיר. חוק מור, שהנחה את תעשיית המחשוב מאז שנות ה-60 קובע שכל שנה וחצי המעבדים יכפילו את עצמתם. חישוב מהיר מגלה לנו שבשנת 2010 נעבוד על מחשבים במהירות 32GHz ומעלה, או לפחות על משהו עם כוח חישוב מקביל (הרי החליטו לעזוב את הג'יגה הרצים במנוחה כשהם הגיעו ל-4GHz).

שנת 2010 היא גם השנה שבה חברות יפניות רבות עומדות להתחיל לשווק עוזרים רובוטיים אישיים לכל דורש. הרובוטים יעזרו לקשישים, יבדרו את האורחים, יגישו לנו אוכל ושתיה, ינקו לנו את הבית ואולי אפילו יוציאו את הכלב לטיול. שלא נדבר על העובדה שהם יוכלו לשמור לנו על הבית יותר טוב מרוטווילר (אני לא הייתי מתעסק עם רובוט בגובה בן אדם).

הננוטכנולוגיה היא הטכנולוגיה של העתיד, היא מתעסקת עם חומרים ברמה האטומית ומאפשרת לעשות דברים שבעבר נחשבו לא הגיוניים בעליל. על פי מדענים רבים, בעוד מספר שנים נוכל להזריק אל תוך מחזור הדם שלנו נחיל של רובוטים זעירים שיטפלו בגוף שלנו, תא אחרי תא. כבר היום המדענים מעיזים לומר שתוך מספר שנים הם עומדים להפוך את המחלות להיסטוריה – את כל המחלות. הם גם טוענים שנוכל לזכות בחיי נצח בעזרת הרובוטים שידאגו שכל תא בגוף שלנו ישאר תמיד במצב מושלם.

כבר היום הרכב שלנו נותן לנו הוראות כיצד להגיע ליעדינו. בעתיד, במקום להגיד "פנה שמאלה" הרכב שלנו פשוט יפנה שמאלה במקומנו. יש לצפות כי בקרוב כל רכב יהיה מצויד במערכת GPS שתאפשר למחשב מרכזי אחד לקבוע נתיב לכל רכב. בשיטה זו ניתן לבטל את הרמזורים ולגרום לרכבים לעבור זה ליד זה במהירות ובצורה בטוחה.

הרכבים בעתיד וודאי יראו יותר כמו חדר המתנה, בו כל המושבים פונים במעגל למרכז, שיהיה נוח לדבר זה עם זה או לשחק זה עם זה על גבי מסך דו צדדי. כמו כן החלונות של הרכב יוכלו לתפקד כמסכים שיציגו לנו סרטים, תוכניות טלוויזיה, או נוף חלופי לכביש הערבה המשעמם.

אז למה אני מבלבל לכם בשכל כל כך הרבה על העתיד? כי נהנתי מאוד לכתוב לכם על כל הגאדג'טים שקיבלתי מההורים שלי (או הגאדג'טים שערן ערוסי שבר לי) ומאוד שמחתי לראות את הדיונים שהתפתחו בעקבות הכתבות שלי בנושא "האם זה אפשרי, האם זה הכרחי והאם הבן אדם הזה הוא אמיתי". אם הצלחתי לגרום לבן אדם אחד להאמין שהטכנולוגיה יכולה לפתור כמעט כל בעיה של המין האנושי – אז את שלי עשיתי.

לצערי הרב, בעקבות חוסר הסכמה עם הנהלת 'וואלה!' אני נאלץ להתפטר ואני לא אמשיך לכתוב כאן יותר כתבות. אני מקווה שתקבלו זאת בהבנה ושתאחלו לי בהצלחה בכל דרך שאבחר. היה מאוד נחמד לכתוב לכם אך עכשיו הזמן להגיד שלום.

שלכם
אביגד ברמן