החודש, הבנתי כי הגיעו מים עד נפש, נמאס לי לשלם על הדיו בשלוש המדפסות שיש לי בבית (תחליפי אם שאלתם, בסוף הגעתי למסקנה שלשלם על המקורי, פשוט לא משתלם), והחלטתי להוציא אותן לפרישה מוקדמת. הרי בינינו, כמה מאיתנו באמת משתמשים בדיו הצבעוני במדפסת? כמה מאיתנו באמת מחליפים את מחסנית הדיו הצבעוני, לאחר שהיא נגמרת בפעם הראשונה? ולא, לפני שתתקפו אותי, איני מדבר על אותן המדפסות שבטווח הקרוב של זאטוטים וזבי חוטם אחרים, שאיתם פשוט אי אפשר בלי. וכן, איני מתכוון גם לאלו שמשתמשים במדפסת הביתית להדפסת צילומי פוטו. הקבוצה בה אני מתרכז היום היא אנשים כמוני, שמדפיסים בדרך כלל שחור-לבן, המון שחור-לבן, וצבע ממש לא חיוני להם. כל אלו, ימצאו בלייזר שחור/לבן את הפתרון האולטימטיבי והזול ביותר לטווח הארוך. אגב, יחד עם עלמות החן (המדפסות) אמרתי יפה שלום לסורק הישן שלי, והלכתי לחפש מכשיר משולב, מדפסת, סורק עם מזין דפים (כי בא לי סוף סוף להעביר הרבה דפים לפורמט דיגיטאלי), מכונת צילום והפעם גם פקס, כי פשוט נמאס לי כל פעם להפעיל את ה-Winfax 10 ולרוץ לחבר את המחשב לשקע הטלפון.
היום, במסגרת החיפושים אחר בת הלוויה האידיאלית בתחום הלייזר השחור/לבן, אדבר על ה-XEROX PE16, מהמכשירים המשולבים הזולים מבית XEROX. אגב, למי שתוהה, לאחר חיפוש באינטרנט, למה המדפסת נראית בדיוק כמו ה-Lexmark X215, התשובה היא כי זו מדפסת זהה כמעט לחלוטין, כשההבדלים היחידים בינה לבין ה-PE 16 הם תפריטי פקס פשוטים יותר, סידור כפתורים שונה וטונר אחר (אותו יצרן, רק ששינו את האדרת של הגברת בהמשך הדרך).
אז מה יש ב-XEROX PE16 שקרץ לעיני? מדפסת לייזר שחור/לבן חסכונית עד 17 עמודים לדקה, כאשר זמן החימום ליציאת העמוד הראשון עומד על כ-13 שניות, מגש דפים ל-250 דפים, סורק שולחני/ מזין דפים (בודד), (הן סורק והן המדפסת ברזולוציה של 600dpi), פקס במהירות של 3 שניות לדף ומכונת צילום מובנת (ע"י שילוב בין הסורק למדפסת), המאפשרת לצלם עד 99 עותקים בלחיצת כפתור. מזין דפים? שכחתי? גם אותו יש כאן, כך שאפשר להשאיר מסמך בן 20 עמודים (עד 30 עמודים) ולדאוג שהוא יישלח אוטומטית ליעד הרצוי, עמוד אחר עמוד, מבלי הצורך לעמוד ליד המכשיר בזמן שליחת הפקס. גם לצלם ניתן באותו האופן, מניחים את העמודים על גבי המזין, ומחכים למספר העותקים שביקשתם (סריקת המקור מתבצעת פעם אחת אל תוך הזיכרון הפנימי ומשם המכשיר מתפקד כמדפסת - חוסך זמן יקר).
ניתן להפעיל את המכשיר במצב StandAlone, כלומר מבלי לחבר למחשב, בתור פקס עצמאי ומכונת צילום, כאשר חיבור למחשב ב-USB1.1 (וחבל שלא 2.0), מאפשר להשתמש בו כמדפסת וסורק. למי שמחפש פקס לייזר, צפויה הפתעה לטובה, בדמות המחיר, שהיא לא גבוהה יחסית לפקס-לייזר סטנדרטי, ועוד בתוספת של מכשיר משולב איכותי. אפרופו המשולב, מכונת הצילום מתפקדת כמכונת צילום לכל דבר, מאפשרת להגדיל ולהקטין עותקים, לשלוט ברמת הבהירות ואף לקבוע אם מצלמים תמונות, טקסט או שילוב (לאיכויות שונות). במכשיר קיים מצב Toner Save שמשמו ניתן להבין כי בפגיעה קטנה באיכות, הוא שומר על אורך חיי הטונר ומספר הדפים שניתן להדפיס (כ-3,500 לטונר חדש - נתוני יצרן בכיסוי 5%), איפשהו בין 2,500 עד 3,500 אם נהיה מציאותיים יותר). מחירו של טונר מקורי עולה כ-400+ שקלים, כלומר בין 0.11-0.16 ¤ למילוי דף, כאשר מחירו של הטונר החליפי (בהנחה שהוא מספיק לאותה כמות הדפים, דבר שלא התאפשר לי לבדוק), עומד על כ-250 שקלים, מה שמוזיל את עלויות ההדפסה ל-0.07-0.1 ¤ לדף. הרבה יותר זול מלהדפיס בשחור/ לבן במדפסת צבע.
מי שמעניין אותו הפקס דווקא יתקשה לדמיין את התקופה העגומה שמלפני ה-PE16, יש פה ספר טלפונים ל-100 זיכרונות, תכנות חיוג מהיר ואפילו רשימות תפוצה, חיוג מחדש, נודניק, השתקה של קבלה/ שליחת פקס וזיכרון מספיק בהחלט במידה ונתקעתם ללא דפים. אפרופו דפים, מגש של 250 דפים, הוא אינו מספיק למדפסת מהסוג הזה, לפחות לא לעומס תיאורטי של 10,000 עמודים. במשרד הביתי סביר להניח כי מגש של 250 דפים יספיק בהחלט, אבל תחת עומס גדול יותר, תמצאו את עצמכם מכניסים דפים למדפסת אפילו מעל פעמיים ביום...
מזין דפים - מסתבר שלא לכולם
האם רכשתי בסוף את ה-PE16, לא. וזה לא בגלל שהיא לא טובה, היא טובה כמדפסת, היא עושה עבודה טובה עד מאוד כמכונת צילום והיא מצוינת כפקס. עקב האכילס שלה (ושל אחותה לבית Lexmark ה-X215) הוא הסורק, שאמנם עושה עבודה סבירה בסריקת תמונות/מסמכים וחיות אחרות (החתול שלי עד עכשיו לא סלח לי), אך מנגנון ה-ADF (מזין הדפים האוטומטי) פשוט מסרב לעבוד ולא משנה כמה ניסיתי. אגב, הבעיה אינה שלי, מסתבר ש-XEROX, Lexmark ומשווקי ארצנו פשוט עושים "ראש קטן" לגבי סוד קטן שכזה, אף אחד לא אומר שמזין הדפים - לא עובד בסריקה, כלומר הרי זה טריוויאלי, לרצות לסרוק מסמך של כ-20 עמודים למחשב, בעצמו, דף אחרי דף, מבלי הצורך לסרוק כל דף בצורה בודדת, ממש כמו שאפשר לצלם ולפקסס מסמך של 20 עמודים ללא מגע יד אדם (בלחיצת כפתור בודדת). וכן, בפעם הבאה עדיף לקרוא טוב יותר נתוני יצרן (למרות שפרסומים שונים בארצנו הקטנטונת מרמזים על יכולת סריקה מרובת עמודים בשימוש ADF), הן XEROX והן LEXMARK, לא מציינות שאפשר לסרוק איתה מסמך מרובה עמודים בעזרת ה-ADF בצורה אוטומטית, וחבל.
במחיר שכזה (כ-1,500 ¤, ניתן להשיג גם בפחות), הייתי מצפה ממדפסת בסדר גודל שכזה ועוד מחברת XEROX להגיע עם אפשרות תמיכה בסריקת מסמך מרובה עמודים ב-ADF, הרי זו אפשרות שמגיעות איתה מדפסות HP שעולות חצי מחיר.
מסקנה:
אם לא אכפת לכם ממזין הדפים, ודרישות הסריקה שלכם נגמרות בשתי תמונות ומסמך פעם בשבועיים, XEROX PE16 עלולה להיות רכישה מצוינת. מחירם של שלושת המוצרים בנפרד יגיע לכמעט כפליים ממחירה של המדפסת הנ"ל, מה גם שאופציה זו גם תתפוס הרבה יותר מקום.
מחיר - מחיר 1,500 ¤
ציון - 4 כוכבים
יתרונות - מדפסת לייזר שחור/לבן, סורק צבעוני Flatbed, פקס
חסרונות - מזין הדפים לפקס/ צילום בלבד - לא לסריקה