כן, גם הבוקר זה קרה. השעון התחיל לצפצף, אני לחצתי על Snooze מתוך שינה וחזרתי לחלומות שלי. חמש דקות אחר כך כל הסצינה חזרה על עצמה ואני שוב מצאתי את עצמי ישן. כך זה המשיך לאורך 20 דקות עד שלבסוף הצלחתי לגבש את המחשבה "די! קום! כבר בוקר והנודניקים האלה צריכים שתכתוב להם כתבות כדי שהם יוכלו להגיב עליהן בציניות ולרדת עליך!"
כל בוקר אצלי זה אותו סיפור, אני שונא לקום ובדרך כלל אני פשוט לא מצליח לקום. אז כנראה שגם לבחורה בשם אנה מקאנה (איזה שם מגניב!) היה קשה להתעורר בבוקר והיא החליטה להמציא את השעון המעופף הראשון בהיסטוריה (ככל הידוע לי).
מדובר בשעון עגול שמגיע עם פרופלור קטן. אנחנו מכוונים את השעה שבה אנו רוצים לקום, ובשעה הזו השעון מתחיל לעופף לנו בחדר ולהפיק זימזומים מרגיזים במיוחד. כדי לכבות אותו אנחנו צריכים לתפוס אותו, וכדי לתפוס אותו אנחנו צריכים להיות ערניים לגמרי.
כרגע זה נשמע לי כמו רעיון מדהים ואני חושב שמגיע לאנה מקאנה (מגניב!) הרבה כבוד על ההמצאה. אבל אני בטוח שאחרי בוקר אחד עם התפוז המכני המעופף הזה אני אשנא את אנה, את מקאנה ואת השעון המעופף שלה.
בשלב זה מדובר בקונספט בלבד ואין עדיין כוונה להתחיל לשווק את השעון. אבל אולי זה רעיון טוב.
אנה מקאנה והשעון המעופף
נימרוד בן משה
7.12.2005 / 10:24