רשע כפול עם גבינה

קודם כל חשוב לפתוח בהצהרה: אני לא אוהב את מקדונלדס. ואני מדבר כאן פחות ברמה הגלובלית-מוסרית ויותר ברמה האישית-קולינרית.

אז אם אתם רוצים לדעת קצת יותר על מה שתאגיד כמו מקדונלדס צריך לעשות כדי להגיע לפסגת עולם המזון המהיר, אתם מוזמנים לשחק ב-McDonalds the Video Game, שיאפשר לכם לגדל פרות, לשחוט אותן ולמכור אותן לציבור הרעב. את המשחק לא פיתחה חברת מקדונלדס ואני בטוח שהיא גם לא מרוצה מהמשחק הזה בכלל, היות והוא פותח על ידי אנשים שיש להם בעיות קשות עם התאגיד הענק.

אנו מתחילים את המשחק כמו כל מסעדת מזון מהיר מהשורה, מוצאים איזורים ריקים בעולם כדי לגדל עליהם את הפרות שלנו ואת הסויה שהן אוכלות, שולחים את הפרות למשחטה, שולחים את הבשר לסניפי מקדונלדס בעולם, ואוספים את הרווחים. אך מהר מאוד אנו מגלים שבשביל להצליח בגדול, צריך לשבור כמה חוקים קטנים.

זה מתחיל מתורים ארוכים במסעדות, שמכריחים אותנו לשכור עוד קופאים ועוד עובדי גריל, בעקבות כך צריכת הבשר שלנו עולה ועלינו להוריד חלקים מיערות הגשם כדי לפנות עוד מקום לפרות, ועוד מקום לסויה, אך הסויה לא גדלה בקצב מספיק מהיר. בשביל זה יש לנו את האפשרות לגדל סויה מהונדסת גנטית, שצומחת יותר מהר. הבעיה היא שהסויה הזאת עושה חלק מהפרות חולות אז אנו נאלצים להוסיף להן תרופות לאוכל שהופכות את הבשר ללא בריא.

ברגע שהבשר לא בריא, קבוצות של שוחרי בריאות מתחילות לפגום לנו בעסקים. מה עושים? משחדים רופא שיגיד שאין בעיה עם האוכל, ממציאים דמות של ליצן שתמשוך קהל יותר צעיר ופחות מודע לבריאות, הכל כדי שנוכל להמשיך לגרוף כסף.

המשחק מנסה להמחיש לנו שלא משנה כמה ננסה, ברגע שהעסק שלנו מתחיל להרוויח מליונים, אנו נאלצים לעשות דברים לא מוסריים. כאמור, את כל המשחק פיתחו אנשים שיש להם בעיה רצינית עם מקדונלדס וקשה לומר שהצד שלהם "צודק" או שהמשחק ממחיש את מה שקורה בעולם האמיתי.

בכל מקרה, אם בא לכם להעביר איזה שעה בניהול תאגיד מרושע, לפחות במשחק, הנה ההזדמנות שלכם. בסוף המשחק תצאו עם כאב ראש נוראי (מבטיח לכם שזה יקרה), ייתכן ותלמדו גם משהו על עסקים גדולים, ויכול להיות שזה גם יזיז לכם משהו בבטן לפני הביקור הבא שלכם במקדונלדס.