משימה אפשרית בהחלט

כמו כל רעיון אינטרנט טוב גם הסיפור של חברת אינקרדימייל החל במקרה. זה קרה כשעופר אדלר, שהיה מבצע בבורסה בתל אביב בשנות העשרים לחייו, צפה ב"משימה בלתי אפשרית" בכיכובו של טום קרוז. בסרט נראה קרוז מחפש את "איוב 12" ושולח לו דואר אלקטרוני. אבל לא נעשה בו שימוש באאוטלוק אקספרס המוכר, אלא בתוכנה מוזרה שגרמה למעטפה להישלח באופן תלת-ממדי אל עומק המסך.

אדלר התלהב ורצה להשתמש בתוכנה כזו. עם זאת, שיטוטיו ברשת הסתיימו באכזבה. "חיפשתי באינטרנט והתקנתי כמעט כל תוכנת דואר אלקטרוני אפשרית, עד שהבנתי שאין אף תוכנה המספקת את החוויה הזו", הוא מספר.

זה היה בתחילת 99', חודשים ספורים לאחר שמיראביליס מכרו את ICQ ב-407 מיליון דולר לאמריקה אונליין, ואדלר האמין שהאינטרנט זה הדבר האמיתי הבא. לכן זנח את הבורסה, וגייס למימוש החזון את בן דודו ירון אדלר, מהנדס תוכנה שעבד בטקנומטיקס.

השניים החליטו להביא לעולם חוויית משתמש חדשה - אישית ומשעשעת - של דואר אלקטרוני. אביו של עופר, דרור אדלר, נגן בשלישיית המפוחיות אדלר, הוא שהגה את השם לחברה ולתוכנה - אינקרדימייל.

החברה של בני הדודים עופר וירון ידעה עליות ומורדות במשך השנים. ואולם בסופו של דבר, כמעט בלי השקעה בשיווק ובפרסום - רק בשיווק מפה לאוזן - הם אספו יותר מ-60 מיליון משתמשים ברחבי העולם. בניגוד לאמונה הרווחת שגולשים פרטיים לא אוהבים לשלם תמורת שירותים, ועל אף שמרבית שירותי אינקרדימייל ניתנים חינם מכיוון שהם מיועדים לצרכן הביתי - החברה הצליחה לתרגם את ההצלחה לכסף, הן בהכנסות והן ברווחיות.

לפני כחודש לקחו האדלרים את ההצלחה שלב אחד קדימה ויצאו להנפקה בנאסד"ק תחת הסימול Mail. בהנפקה, שנערכה בסוף ינואר, מכרה אינקרדימייל 2.5 מיליון מניות במחיר של 7.5 דולרים למניה, וגייסה מהציבור סכום כולל של 18.75 מיליון דולר ברוטו לפי שווי של כ-70 מיליון דולר. מאז עלתה המניה בכ-5%.

עתה יש לאדלרים חלום נוסף: שבסרטים החדשים של סדרת "משימה בלתי אפשרית", לא ייעשה שימוש בתוכנות פרי דמיונם של אנשי הקריאייטיב אלא בתוכנה האמיתית של אינקרדימייל.

באינקרדימייל לא חיפשו מעולם את עולם ההיי-טק הנוצץ - לא היו להם משרדים ברמת החייל ולא מטה אמריקאי. החברה, המעסיקה 68 עובדים, פועלת ממשרדים בבית הטקסטיל בתל אביב.

ההנפקה המוצלחת היא סגירת מעגל מבחינתם של ירון ועופר אדלר. שנתיים לפני כן, ב-2004, לא היה שוק בנאסד"ק, כדברי ירון, ואינקרדימייל החלה להיערך להנפקה בבורסת AIM בלונדון. "קיימים הרבה דברים קוסמים ב-AIM", הוא אומר. "יש שם הרבה פחות רגולציה והרבה יותר קל לגייס, אבל עצרנו את התהליך כי היתה לנו הצעת רכישה על השולחן".

ואכן במחצית השנייה של 2004 החלה פריחה במניות האינטרנט בארה"ב. גוגל, שופינג.קום ואפילו גורונט המפסידה, הנפיקו בהצלחה ומיד החלו לזנק. באינקרדימייל העדיפו לעשות צעד אחד לאחור, לוותר על ההנפקה בבורסה המשנית בלונדון וללכת על הדבר האמיתי. "העדפנו למחוק חצי מיליון דולר של ההכנות להנפקה בלונדון ולרוץ לנאסד"ק", מספר ירון. "עשינו את זה עם לא מעט חששות, אבל זה הוכיח את עצמו".

בתחילת הדרך גייסה החברה 270 אלף דולר ממשקיעים פרטיים, בעיקר עורכי דין. לאחר מכן גויסו 3.2 מיליון דולר בגיוס הון ראשון לפי שווי חברה של 11 מיליון דולר לאחר הכסף. ב-2000 עמדו האדלרים בפני גיוס נוסף של 5 מיליון דולר.

ואולם אז התפוצצה הבועה. בקופה נותרו 200 אלף דולר, והגיוס בוטל. אף על פי כן הם החליטו להחזיק מעמד. "פיטרנו כרבע מהעובדים, הורדנו משכורות באופן דרסטי, אבל ראינו שהמוצר מצליח בקרב הגולשים והחלטנו לא לוותר", מספר ירון אדלר.

במארס 2001 החלה החברה למכור לגולשים מוצר פרמיום - גרסה משודרגת של התוכנה החינמית וללא פרסומות. בסוף אותה שנה הסתכמו ההכנסות במיליון דולר. פיטורי העובדים באו לידי ביטוי בירידה של יותר מ-20% בהוצאות התפעוליות ולקראת סופה של השנה הפסיקה החברה לשרוף כסף ועברה לאיזון תזרימי.

ב-2002 זינקו ההכנסות ל-4 מיליון דולר ומאז הן גדלות בקצב של כמיליון דולר לשנה. הגידול בהכנסות איפשר להגדיל חזרה את המשכורות ואף להשקיע יותר בתחומי המחקר והפיתוח, ולמרות זאת להרוויח 6.5 מיליון דולר בשלוש שנים. תשלומי מס והפרשות למסים בהיקף של כ-1.5 מיליון דולר, חתכו בתשעת החודשים הראשונים של 2005 את הרווח הנקי ל-542 אלף דולר בלבד, אולם שיעור הרווח התפעולי נותר גבוה גם ב-2005 ברמה של כ-50% מההכנסות.

בשנה האחרונה, מספק עדיין ה"פרמיום" את מרבית ההכנסות (כמעט 60%), אולם לצידו החלו להימכר גם מנויים שנתיים לגלריה, אשר כבר תורמים יותר מ-20% מההכנסות. ה-20% הנותרים מתחלקים בשיעור דומה בין מכירת הפרסומות באתר לבין שיתופי הפעולה עם חברות אחרות בתחומי המשחקים למשל. מנויים להגנה מפני דואר זבל, אשר החלו להימכר לאחרונה, צפויים גם הם לתרום להכנסות העתידיות. הסיסמה של האדלרים היא "אנחנו משחקים בשוק של הגדולים" ובינתיים הם מצליחים לשמור על אחוז גבוה של 1.5%-1% לקוחות משלמים, מתוך הגולשים שמורידים את התוכנה.

אינקרדימייל מציעה למעשה תוכנת דואר אלקטרוני שלמה המיועדת להחליף את תוכנת האאוטלוק אקספרס הניתנת לנו בחינם על ידי מיקרוסופט. האדלרים החליטו ליצור יישום דואר פשוט, מוכר אך חדשני. "המראה של התוכנה שלנו מזכיר את כל התוכנות המוכרות: אותו עיצוב, אותם תפריטים, אפילו ניתן לייבא את ההודעות הישנות מתוכנות דואר אלקטרוני אחרות. אבל יש בו כל התוספות שלנו, כדי ליצור חוויית משתמש כיפית יותר", אומר אדלר.

למשל כאשר פותחים דואר חדש, מקבל המשתמש כמה אפשרויות, ובהן בחירת נייר המכתבים, הוספת אנימציה, הוספת אמוטיקונים (סמיילי המביע רגשות) הוספת קובץ קול או בחירה בכרטיס ברכה - כולן צבעוניות ומשעשעות. כל סגנון של נייר מכתבים כולל גם סגנון שונה של גופן (פונט) וכן אפקט שונה של שליחת הדואר: באחד הסגנונות נהפך המכתב למעטפה ונעלם; באחר הוא הופך למשפך; אפשרות נוספת הופכת את המכתב לאונייה השטה ונעלמת לתוך המסך. המעבר בין ההודעות מלווה גם הוא באפקט גרפי של דפדוף בין עמודים, ומחיקת הודעה מלווה באפקט של גריסת נייר או ניפוץ זכוכית. כל פעולה מלווה באפקטים קוליים משלה - חוויה הגורמת למשתמשים הרגילים לקבל דואר אלקטרוני בהבעת מיאוס לרצות לקבל עוד ועוד הודעות. גם סימן המעטפה הקטן המופיע בתוכנות כמו אאוטלוק אקספרס ומודיע על קבלת הודעה חדשה, נהפך לסרטון קצר באינקרדימייל למשל, משרת חנוט בחליפה יוצא מהמסך ומודיע שדואר חדש התקבל.

לאינקרדימייל שתי מתחרות עיקריות - חברת סמיילי סנטרל האמריקנית שנרכשה לאחרונה על ידי מנוע החיפוש אסק ג'יווס וחברת הוטבאר (Hotbar) הישראלית. הוטבאר עוסקת בהעשרת דפדפן האינטרנט והעשרת אימיילים בתמונות ואנימציות. לאחרונה הוטבאר זכתה לכותרות בינלאומיות בגלל שענקית אבטחת המידע סימנטק סיווגה אותה כתוכנה העוקבת אחר הרגלי גלישה של הגולשים כדי לתת להם פרסומות מותאמות, ואף הסירה אוטומטית את הוטבאר ממחשבי הגולשים באמצעות תוכנת האנטי וירוס שלה. סימנטק והוטבאר החלו להתגושש בבתי המשפט בארה"ב, אך השבוע הסתיימה הפרשה בפשרה: סימנטק הודיעה כי תיתן להוטבאר דירוג סיכון נמוך במקום הדירוג הבינוני או הגבוה שקיבלה עד כה, לא תסיר את התוכנה אוטומטית ממחשבי הגולשים, ולא תמליץ להסירה.

מייסדי אינקרדימייל מודעים לצרה שאליה נקלעו המתחרים, והם מספרים איך הם נמנעים ממנה: "אנחנו מאוד זהירים בפרסום שאנחנו מכניסים לתוכנה, אנחנו לא נותנים פרסום אישי מותאם לגולשים, ולא מעלים פרסומות פופ-אפ. אנחנו משתדלים שלא לנצל לרעה את האמון שנותנים בנו הגולשים. אנחנו נותנים פרסומות רק בסרגל אחד בתוכנת האימייל, וכן בקטלוגים של האנימציות שלנו באתר עצמו אך לא יותר מזה. מצד שני, הוטבאר עשתה הרבה יותר כסף מאיתנו. גם המתחרים האמריקאים. ואנחנו כן רוצים להגדיל את ההכנסות מפרסום אצלנו. לדעתנו יש עוד הרבה מקום לגידול, גם מבלי לפגוע בגולשים. מאז שגוגל נכנסה לשוק הפרסום באינטרנט - נשארנו קצת מאחור", אומר ירון.

"המטרה שלנו עכשיו עם הכסף שגייסנו בנאסד"ק היא קודם כל להרחיב את פעילות השיווק והפרסום שלנו - דבר שלא עשינו מעולם. אנחנו רוצים לפתוח סניף פיתוח עסקי בארה"ב, לצאת לפרסום ומיתוג של השם שלנו. יש לנו שם נהדר ברשת, אבל מחוץ לרשת אף אחד לא שמע עלינו. אם יהיה לנו פרסום מסורתי - גם הלקוחות ירגישו יותר בנוח לשלם בכרטיס אשראי ברשת, וגם המפרסמים יבואו אלינו מהר יותר. אנחנו רוצים לעשות עסקות OEM - שיצרני מחשבים ימכרו את המחשבים שלהם עם התוכנה שלנו מותקנת. אנחנו נגייס השנה לפחות עשרים עובדים חדשים. מיתוג נכון ועסקות שיתוף פעולה הן אחת המטרות הכי חשובות שלנו לאחר ההנפקה".

ומה לגבי מוצרים חדשים או טכנולוגיות חדשות? גם כאן יש לאינקרדימייל הפתעות. ממש בקרוב הם עומדים להשיק את IncrediDesktop תוכנת שדרוג למסך המחשב שלכם. התוכנה תאפשר לבחור מבין אלפי רקעים שונים ועיצובים למסך המחשב, הצגת תמונות מתחלפות עליו וכל האנימציות של אינקרדמייל יתאפשרו גם על כלל תצוגת המחשב. המשמעות היא תחרות ישירה עם חברת האינטרנט המצליחה WebShots שנמכרה באחרונה לCNet. "אני לא מאמין בהכרח בכל המושג הזה של Web2.0", אומר עופר אדלר. "אני מאמין דווקא בדור הקודם של הרשת. לקחת מוצר קיים, שמשתמשים בו, ולעשות אותו אחרת. לא חייבים לעשות משהו חדש כדי להצליח, אפשר לעשות דבר קיים, אך כשעושים אותו אחרת, יותר טוב ובצורה יותר כיפית - זה בעיני המתכון להצלחה".

ירון ועופר אדלר נהפכו מההנפקה האחרונה לא רק למיליונרים על הנייר אלא גם למיליונרים בפועל. הצלחת ההנפקה בנאסד"ק הדביקה לאחזקות השניים בחברה שווי כולל של כ-26 מיליון דולר על הנייר, אבל מהר מאוד נהפכו השניים גם למיליונרים ממש. בהנפקה עצמה, מכרה רק החברה מניות לציבור, אולם ירון, עופר והמנהל הטכנולוגי גיל פרי-דבש, העניקו לחתם, מקסים גרופ, אופציה לרכוש מהם 375 אלף מניות במחיר ההנפקה, כדי לענות על ביקושי יתר מצד המשקיעים. ביקושי יתר אכן היו ומקסים גרופ מימש את האופציה במלואה. ירון זכה לתמורה של 1.2 מיליון דולר, עופר שלשל לכיסו 1.5 מיליון דולר ופרי-דבש "הסתפק" ב-128 אלף דולר.

שני בני הדודים ניצלו את התעשרותם כדי להשקיע גם בסטארט-אפים עם טכנולוגיות חדשות - עופר אדלר השקיע בסטארט-אפ תל אביבי בשם מטה קפה (MetaCafe) העוסק בטכנולוגיות המאפשרות שיתוף של קבצי וידיאו בין משתמשי מחשב. מטה קפה גייסה עד כה כ-3 מיליון דולר מקרן בנצ'מרק קפיטל וממשקיעים פרטיים. ואילו ירון אדלר השקיע בסטארט-אפ בשם הירו מדיה (Hiro Media) שפיתח טכנולוגיה המאפשרת לבעלי זכויות יוצרים בתוכן כמו תעשיית הסרטים או המוסיקה לגבות כסף בכל פעם שמישהו ברשת מוריד קובץ וידיאו השייך להם ובכך למנוע פיראטיות תוכנה. הסטארט-אפ שנוסד בתחילת 2005 עדיין לא גייס כסף מקרנות הון סיכון.