הטלפון צלצל.
- מי זה?
- טומי, אני צריך אותך בסמטה של רחוב 14.
- אוקיי, מתי?
- חמש דקות, תהיה שם.
השעה 3:00 בלילה, והוא מתקשר אליי, אני לא מאמין. מי אמר שאני יכול בכלל להגיע? מה יכול להיות כל כך דחוף, שהוא מתקשר אליי בשעה כזאת?
נכנסתי למכונית ונסעתי לרחוב 16, משם הלכתי ברגל עד הסמטה של לואיגי. זה לא בדיוק השטח שלו, אבל הוא תמיד נמצא שם, והוא לא יוצא משם. הפיצריה של האחיין שלו נמצאת קצת יותר הלאה, ככה שהוא לא לבד (וגם לא רעב). הוא ישב על הארגזים, לא שם לב אליי בהתחלה. ידעתי שמשהו כאן לא בסדר.
"אתה מאחר, טומי. שוב."
"המכונית - "
"שב."
ישבתי.
"טומי, אתה יודע שאני אוהב אותך. אבל שנינו יודעים מה באמת קרה עם ויטו. להגיד לך את האמת, הייתי מחסל אותך במקום אם לא הייתי מכיר אותך. אבל חיכיתי. ועכשיו דון קארבילי רוצה אותך עם הדגים."
נבהלתי. לקחו לי כמה שניות לקלוט מה קורה כאן - לואיגי הלשין וזו מלכודת. לא הבנתי עדיין מה הוא רוצה ממני, אבל זמן תגובה זה הדבר החשוב ביותר אצל מאפיונר - ואת זה כבר למדתי מזמן. שלפתי, שתי לחיצות, וסיימנו. תוך חמש דקות אני הייתי בחזרה במכונית ולואיגי צף לו בביוב.
שגיא מעוז,07/03/01, "מאפיה".
ברוכים הבאים לעולמה של המאפיה. עולם בו גברים הם גברים, שוחד הוא שוחד והפיצה היא פיצה. בעולם זה, נערכת תחרות Gangsters 2 שלנו. שלושת הסיפורים הקצרים הטובים ביותר על עולמה של המאפיה שיתפרסמו בתחרות זו, יזכו בעותק חדש וטרי של משחק האסטרטגיה בזמן אמת/ ניהול Gangsters 2, אשר ישלח לביתם, לצד מעמד של כבוד בקהילות Gamer. את הסיפורים הקצרים יש לפרסם כתגובה תחת הדיון שנפתח במיוחד בפורום תפקידים באתר, תחת הכותרת: "Gangsters 2, התחרות הרשמית".
בהצלחה!
תחרות Gangsters 2: כי הלילה, כבר תשנו עם הדגים
אסף גנדלר
13.7.2001 / 0:00