לא מרגיש את הביט

מלון ספורט באילת, אוהל ענק ממוזג וממותג, ואלפי שוחרי מיקרוסופט נוהרים אליו מכל המלונות הסמוכים. הם השאירו את המחשבים הנישאים שלהם בחדרי המלון היוקרתיים שצופים לים, ועכשיו הם מתמקמים בתוך האוהל הלבן. קבוצות קבוצות, כמה אנשים מאותה חברה. מנהל מערכות מזדקן ולידו שלושה ארבעה קידס שיודעים לכתוב קוד של מיקרוסופט. הנה מסתיימת הספירה לאחור ומתחילה החגיגה השנתית.

על עמדת ה-DJ המוגבהת כתוב הסלוגן - FEEL the BEAT, וזה המסר שצועקת מיקרוסופט בכל מקום אפשרי.

"להרגיש את הביט" זה אומר ראפ בעברית, מוזיקה אלקטרונית בפתיחה, ולוגו ירקרק שבנוי כמו רמקול של מועדון תל אביבי. אנשי מיקרוסופט אפילו העלו לבמה בחורה בסנדלים תנ"כיות ומכנסי ברמודה שניסתה לעשות תנועות גזעיות לצלילי מוזיקת רקע. אלפי המתכנתים של מיקרוסופט נשארו די אדישים אליה.

על המסך מאחורי חובבת הקריוקי הוקרן וידיאו קליפ מטושטש של בחורים לא מגולחים שעושים מוזיקה מחתרתית. בקושי שמענו את המילים, אבל לקברניטי מיקרוסופט היה חשוב להראות שהם משתמשים במקלדות. צעירים שיוצרים עם מחשב. אני חושב שהם שרו איזה שיר שקשור למיקרוסופט, אבל אני בכלל לא משוכנע. מה שבטוח כולנו היינו אמורים "להרגיש את הביט". להרגיש צעירים, דינמיים וסקסיים. כל הדברים שמיקרוסופט לגמרי לא.

כמה דקות לאחר הופעתה של סולנית צוות הבידור עלה על הבמה מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, דני ימין. ימין, שיודע לפנות מצוין אל הקהל הארגוני והמיושב, מנסה לפתח הומור עצמי. הוא ציטט סרטון באמת מצחיק שעשו במיקרוסופט עם מריאנו מארץ נהדרת. סרטון בו מריאנו צוחק על דני ימין ומכנה את מנכ"ל מיקרוסופט - "לאטח". נראה שדני ימין מאוהב בתדמית ה"לאטח" שיצאה לו. ובהתאם לדימוי העצמי הוא מתחיל לדבר בלאטחיות על ה-BEAT של מיקרוסופט.

"שנת 2006 זו השנה העשירה ביותר במוצרים חדשים של מיקרוסופט", הוא אמר. "המון מוצרים חדשים צריכים להגיע". ממש אפשר להרגיש את הקצב. ואפשר גם להבין שאת כל המיתוג של Tech Ed עשו לפני שמיקרוסופט העולמית הודיעה על דחיית שני מוצרי הדגל - ויסטה ואופיס. אף לקוח של מיקרוסופט כבר לא מתכנן לרכוש אותם בשנת 2006, אבל הקצב שדני ימין כל מתלהב ממנו זה אולי קצב המכירות של מוצרים וותיקים לארגונים. המון מוצרים חדשים? אולי שרשרת עדכוני תוכנה שחשובים מאוד לאנטרפרייז. אבל זה לגמרי קצב של לאטח. ביט של מחשוב ארגוני ולא של מוזיקה אלקטרונית מפלורנטין.

המוצרים של רדמונד משתרשים נהדר בארגונים אבל מישהו צריך להעיר אותם ולהגיד להם שאין להם ממש פוזיציה מול הדור הבא. זו השנה השנייה ברציפות שמיקרוסופט מנסה לרקוד על שתי החתונות. היא אפילו מנסה לרקוד שני סגנונות ריקוד שונים בכל חתונה, ובמקביל. באולם שמחות אחד היא משדרת למנהלי המחשוב הארגוניים שהכל בסדר והכל יציב. שלא צפויות שום הרפתקאות מפחידות והם יכולים להמשיך ולהחזיק בהסכמי הרישיונות ארוכי הטווח שלהם. מיקרוסופט ישראל מצליחה לגרום למנהלי המחשוב שבחרו בה לישון בשקט.

אבל מיקרוסופט ישראל רוצה לרקוד גם באירוע של המתכנתים הצעירים. והיא רוצה את זה כבר מזמן. לכן היא מדברת על הביט וממציאה את הדיגיטל סיטי. המוצרים של רדמונד משתרשים נהדר בארגונים אבל מישהו צריך להעיר אותם ולהגיד להם שאין להם ממש פוזיציה מול הדור הבא. כל דחייה של ויסטה רק גורמת לאנשים שלהם להקדיש עוד שעה לתוכנות וירטואליזציה, רובי און ריילס, או לפלטפורמות חדשות כמו U3. כל עיכוב, גירסאות קריוקי מגוחכות, או דיבורים בלי כיסוי על ביט גורמים לצעירים האלה לנסות את שירותי הווב של גוגל ואמאזון ולפתח אפליקציות ווב 2.0.

מיקרוסופט חייבת להתחיל באמת לעבוד בקצב הביט, ואולי להסכים לתת לקהילה שלה לכתוב עבורה קצת קוד, הרחבות ופלאגינס. אם היא תמשיך לדבר אבל לא לשחרר - היא תמצא את עצמה חוזרת הביתה עם ההסעה של המבוגרים, ותפסיד את כל דאחקות הקוד שיריצו הצעירים.