כפי שדיווחנו אתמול, עומדת חברת וויוונדי יוניברסל לפתוח חנות מוזיקה מקוונת שבה ניתן יהיה להוריד שירים תמורת צפייה בפרסומות. מדובר בקונספט מפתה מאד, אבל צריך - כרגיל - לקרוא את האותיות הקטנות.
אז איך יעבוד אתר SpiralFrog? ובכן, ניתן יהיה להוריד מהשירות שירים ללא הגבלה, שזה נחמד. השירים שיהיו שם נכון להיום הם כל שירי הקטלוג של וויוונדי יוניברסל, קטלוג שכולל אמנים כמו U2. אבל כדי לשמוע את השירים, צריך להיכנס לאתר פעם בחודש ולצפות בפרסומות. כמה פרסומות? לא ידוע. אני מנחש שלא מעט.
ומה קורה אם לא נכנסים? השירים מפסיקים לנגן. השירות בנוי על בסיס הנז"ק של מיקרוסופט, PlaysForSure, שעל פריצתו דיווחנו כאן לפני מספר ימים. ניתן לנחש שעד השקת השירות עוד כחודשיים שלושה תהיה גרסה חדשה ומשוריינת של השירות, אחרת לא ממש ברור אם הוא יעבוד.
הבחירה בפורמט WMA של מיקרוסופט אומרת שהשירים לא יפעלו בנגן אייפוד. הם כן יפעלו בנגנים רבים אחרים, אבל ניתן יהיה להעתיק את השירים לשני נגנים בלבד כל עוד הנז"ק בתוקף. עדיין לא ידוע מה תהיה האיכות של הקבצים.
פרשנות
השירות הזה הוא דוגמה קלאסית לחוסר ההבנה של תעשיית המוזיקה בנוגע למה מפריע למשתמשים שלהם. אדם שמוריד מוזיקה באופן פירטי מקבל קובץ MP3 שאיתו הוא יכול לעשות ככל רצונו, ושלא יפסיק לעבוד לפתע אם הוא לא ייכנס לאיזשהו אתר. קובץ MP3 הוא קובץ שניתן לשמוע גם בנגן iPod וגם בכל אחד מהנגנים שתומכים ב-PlaysForSure. החברה האחרונה שייצרה נגני מוזיקה שלא תומכים ב-MP3 היא סוני, וגם הם הבינו בסוף שאף אחד לא הולך לעבור לפורמט attrac שלהם והתחילו לתמוך ב-MP3. סביר שאנשים יהיו מוכנים לצפות בכמה פרסומות כדי להוריד שירים. אבל פורמט שבו הם כבולים לאתר וצריכים לבקרו תקופתית כדי לנגן את המוזיקה שלהם הוא פורמט בלתי נסבל.
צריך לתת ל-SpiralFrog קרדיט על ניסיון לנסות טקטיקה אחרת כדי להביא צרכנים לקבל את המוזיקה שלהם מחברות המוזיקה ולא מביטורנט, אימיול וסולסיק. אבל לא נראה סביר שהניסיון הזה ייצלח.