כמו רוב הדברים המחרידים, גם הגאדג'ט השבועי שלנו הגיע משנות ה-80. וכמו רוב הדברים שהקדימו את זמנם, מקורו של הגאדג'ט ביפן. בשנת 1988 הוציאה חברת Takara (שלימים התאחדה עם יצרנית הצעצועים המתחרה Tomy), את סדרת Rock n Flowers , או כפי שנודעה בפי העם: הפרח המרקד. אתם יודעים - They bop till the music stops.
תמורת שתי סוללות קטנות וקצת מוזיקה, הפרח הזיז ת'תחת (שזה אומר - את העלים ונענוע קל של ה"ראש") לפי הקצב. או לפחות, כך נטען. רוב הזמן הוא זז פחות או יותר אותו הדבר, ורק מי שרצה להאמין, דמיין שהפרח משנה מקצבים ותנועות. היו גם שייחסו לפרח סגולות מופלגות יותר, כהמסת ליבן של דייטיות קרחוניות.
הפרחים הגיעו בצבעים שונים: הפופולריים ביותר היו החמניות הצהובות, שלא נראו מוזר מדי. אבל ניתן היה גם למצוא, ברוח הפוליטיקלי קורקט, פרחים שחורים ואפילו כמה ג'ינג'ים - אולי אפילו בעלי עלי כותרת שרומזים לכלנית. קשה לדעת. הגרדרובה המלאה של הפרח כללה משקפי שמש, מטפחת משובצת וגיטרת פלסטיק דקה, שניתן היה להמיר בסקסופון עקמומי. את כולם ניתן היה להצמיד לפרח או להוריד - תלוי במצב הרוח של הפרח או בסוג המוזיקה.
איפה הם היום
חדרי המכירות הפומביות מציעים מפעם לפעם את הפריט האקזוטי הזה, בטענה שהוא מאד נדיר וקשה להשיגו. כן, בטח. אנחנו יודעים את האמת: כשהדבר הזה יצא, רוב האנשים רק הסתכלו בו, הנידון בראשם ואמרו "וואללה". רק קומץ משוגעים לדבר קנו את הפרח החייכני, מתוך תקווה שאולי פעם, כשמישהו ימציא כבר את e-bay, הוא יהיה שווה משהו. אז זהו, שהקהל מפגין טעם טוב ולא מביע התלהבות - גם מול הטקסט היחצ"ני הנלהב ביותר, עומדות ההצעות הבודדות להן זוכות המכירות על מספרים נמוכים. המקסימום שמישהו שילם עבור פרח כזה הוא 100 שקל, וגם זה רק בגלל שדוד שלח אותו.
גם היום, Takara לא זנחה את הפרחים, אך ברוח ההייטק, היא מביאה לנו פרחים מודרניים, הדרים בקיוביקלס זעירים, ותיאורטית - נורא מאושרים לתקשר זה עם זה.