ווקי טוקי- חדשושים והמצאות

אין כמעט ילד שלא היה לו - בשלב זה או אחר - ווקי טוקי. הצעצוע הזה הוא למעשה רדיו, שיכול לא רק לקלוט אותות אלא גם לשדר, ולפחות במקור, הוא פותח עבור הצבא. לווקי טוקי אין ממציא רשמי, שכן מספר חוקרים מארצות שונות "המציאו" אותו במקביל באותן שנים.

הדגם הראשון שזכה לכינוי "ווקי טוקי" הוא המוטורולה SCR-300, שנוצר בארה"ב ב-1940 ו-50,000 מכשירים שלו נכנסו לשימוש צבאי שלוש שנים לאחר מכן, היישר אל תוך הקלחת של מלחמת העולם השניה. אמנם החיילים יכלו לדבר לחבריהם תוך כדי הליכה, אבל המכשיר עצמו היה מסורבל והזכיר במראהו את המ.ק הצה"ליים של היום. הדגם הבא שיצרה מוטורולה, ה- SCR-536 (שפעל על תדרי AM, בניגוד ל-SCR-300 שעבד על תדרי FM) היה קטן יותר וניתן היה להחזיקו ביד, ועל כן כונה Handie-Talkie - שם שהפך גם לסימן רשום. שני הדגמים כללו מיקרופון בנפרד מהרמקול, כך שמי שדיבר במכשיר אחד, לא "דרס" את ניסיונות השיחה של רעהו בצד השני.

מכשירים אחרים שפותחו באותן שנים הם אלו של הממציא הקנדי אל גרוס (ב-1938, אך הוא לא זכה לאישור של הרשויות אלא ב-1958), ושל ממציא קנדי אחר, דונלד ה. היגינס, ב-1942, שבדומה למוטורולה האמריקאית, גם המכשיר שלו פותח עבור הצבא. ה-C-18, הוא ווקי-טוקי של היגינס (שהיה אדם פרטי ולא מקושר לאוניברסיטה או מקורות מימון מחקריים אחרים), שימש עבור טייסים שמטוסם נפל, ושרצו לדווח על מיקומם על מנת שיוכלו לחלץ אותם.

עם חלוף הזמן, המכשיר קנה לו מעריצים גם בין אנשי המשטרה, חובבי רדיו וחברות מסחריות. שני המכשולים שעמדו בפני הווקי טוקי ומנעו ממנו להפוך לצעצוע אזרחי מן המניין היו תדרי הרדיו בהם נעשה שימוש, והגודל. מצד אחד, המכשירים הגדולים לא נראו מזמינים במיוחד, שלא להזכיר את משקלם: כ-15 קילו. אך הקטנתם גרמה לכך שהמכשיר נשען על בטריה קטנה יותר ועל אנטנה לא מספקת, שעבדה פחות או יותר רק כששני בעלי המכשיר נשארו בקשר עין, במקום מספר קילומטרים כמו ב-SCR 300. וזה, תסכימו גם אתם, קצת מאבד את הפואנטה. עניין השימוש בתדרי הרדיו היה בעיה קטנה לא פחות, ובמשך השנים עברו הווקי טוקי הקטנים בין שימוש בתדרי AM, ותדרי FM של טלפונים אלחוטיים. כדי להפוך את המכשיר לקטן - וקורץ - עוד יותר, נאלצו היצרנים לוותר על מספר רכיבים, כמו האפשרות לכוון את עוצמת השמע של הקליטה, או ההפרדה בין מיקרופון לבין רמקול, כך שבצעצועים הזולים, אי אפשר לדבר ולהקשיב בו זמנית, והם פועלים בדומה למכשיר קשר רגיל, בו מי שמדבר, תופס את כל התדר.

בימינו אנו, השלים הווקי טוקי מעגל: לאחר שעבר משימוש צבאי לאזרחי ולשוק הצעצועים לילדים, הפך הווקי טוקי שוב לכלי מסחרי שימושי. חברת "מירס" מפיצה סלולרים שמשתמשים בטכנולוגיית ווקי טוקי, במטרה לאפשר ללקוחות לחסוך כסף ולתקשר חד עם השני בצורה מיידית ואינטואיטיבית יותר.