מעולם לא היה בבעלותי אייפוד. יכול להיות שגם לא יהיה. אבל בכל פעם שרכשתי נגן שלא היה אייפוד, זה דרש לבטים ואיפוק. בנגנים מקבילים יש יותר. יש רשמקול ורדיו מובנים, בלי צורך לרכוש רכיבים נוספים. רוב המתחרים בעלי הנפח המקביל זולים יותר מאייפוד. אבל העיצוב הוא כוח רב עוצמה. אייפוד הוא היפה ביותר, בעל הממשק הנוח ביותר, והוא הסקסי ביותר. עד כה הצלחתי לעמוד בפיתוי.
ובכל זאת, צריך להפסיק להזיל ריר ולסקור את הנאנו החדש. הסקירה הזאת תחולק לשני חלקים. הראשון יעסוק בנאנו ככלל, לטובת מי שלא מצוי בפרטיו, והשני בנאנו 2.0 החדש, בעל נפח 8 גיגה.
הנאנו
הנאנו הושק לפני כשנה וסימן הודאה בטעות של אפל. חודשים מעטים לפניו יצא לשוק השאפל, נגן המוזיקה הראשון של אפל בעל זיכרון פלאש. השאפל לא היה מרשים במיוחד. הוא נמכר היטב, אבל לא בקליבר אליו מורגלים באפל. והוא פשוט לא היה סקסי. מכל בחינה משמעותית, הוא היה גרסה לבנה ומעט מעוצבת יותר של מיליון נגנים סינים זולים.
הנאנו היה נגן הפלאש השני של אפל, והוא היה כל מה שהשאפל לא היה. הוא היה, בעצם, גירסה ממוזערת של האייפוד המוכר והפופולרי. הוא שקל מעט, הוא היה יפה, הוא כלל מסך קטן ואיכותי. והוא כלל את הגלגלת המוכרת של אפל, אמצעי השליטה הנוח ביותר שיש לנגן מוזיקה כלשהו. הוא רמס את השוק העולמי, מותיר את מתחריו הרחק מאחור. חברות ברחו הביתה, נגנים למדו חליל. כל החברות שחשבו שתחום הפלאש הוא תחום שבטוח משליטתה של אפל למדו במהרה להסתגל למציאות חדשה. רק סאנדיסק, שכללה בנגן הסאנסה החדש שלה כל מה שיכלה ליישם מהעיצוב של הנאנו, הצליחה לכבוש לעצמה נתח שוק סביר בעוד חברות אחרות שוקעות.
מה עושה אותו כזה מוצלח?
הזכרתי כבר את הגלגלת, אותו click-wheel מהפכני שעזר להזניק את האייפוד המקורי. המעגל הרגיש למגע שמאפשר לשלוט בעוצמת השמע ולדפדף בתכנים הוא אמצעי בקרה גאוני. קל ללמוד אותו, כיף לשחק איתו.
ויש את העיצוב. הנאנו, גם בדגם המקורי וגם בחדש, פשוט יפה יותר. הקווים שלו נעימים למגע. כיף להחזיק אותו. ולמרות גודלו הקטנטן, קל לשלוט בו. קשה מאד לעצב חומרה שתהיה גם הכי יפה, גם הכי קטנה, וגם הכי שימושית. בתחום הסלולר, לדוגמה, חברות שונות הצליחו להשתלט כל אחת על אחד מהתחומים האלה (מוטורולה מייצרת מכשירים יפים, סמסונג מייצרת מכשירים דקים ונוקיה מייצרת מכשירים שנוח להשתמש בהם). השילוב הזה הוא הגאונות של הנאנו.
איכות השמע
האמת, זה לא עניין משמעותי באמת כיום, מהסיבה הפשוטה שכל השחקנים המשמעותיים במגרש המוזיקה מייצרים נגנים עם איכות שמע מעולה. ובכל זאת, האוזניות של האייפוד טובות יותר מאלה שמגיעות עם כל נגן אחר שבדקתי, ואיכות השמע שלו מצוינת.
ומה עושה אותו כזה מבאס
נאנו, כמו כל אייפוד, משווק בשלבים. בשלב ראשון, קונים נגן. לכל יכולת נוספת, צריך לרכוש חומרה. מאפיינים שהם בסיסיים ברוב המוחלט של הנגנים בשוק לא קיימים באייפודים, והנאנו בכללם. בשביל היופי, העיצוב והסטאטוס צריך לשלם יותר בפעם הראשונה, ועוד על כל תוספת.
הנאנו החדש
הנאנו החדש נבנה בעולם שבו יש לאייפוד מתחרים. סאנסה של סאנדיסק, דור הנגנים החדש והמוצלח של קריאייטיב, זון המתקרב של מיקרוסופט... וכן, גם Clix של iRiver. אין כמו תחרות כדי לגרום לחברה כמו אפל לאמץ את השרירים הטכנולוגיים והעיצוביים שלה. ואכן, הנאנו החדש הוא שיפור בכל מובן לעומת הדור הקודם.
הוא אמנם קטן יותר (לא בהרבה, אבל במידה שאי אפשר להתכחש אליה), אבל הנאנו החדש גם קשוח יותר. הוא עמיד יותר לשריטות שהטרידו רבים ממשתמשי הדור הקודם, והוא מרגיש מוצק יותר ביד. הנאנו הקודם היה מכשיר שהיה מפחיד להסתובב איתו מחשש שיישבר כל רגע. זה לא המצב בדור הנוכחי.
המסך שלו בהיר יותר. זה לא משהו שמורגש ברמה המודעת, כי גם לנאנו הקודם היה מסך יפה מאד, אבל זה הופך את הטקסט לקריא יותר.
יש בו משחקים. הצעד החדש של אפל בדרכה להשתלטות על העולם הוא הוספת משחקים לנגן, ויכולת לרכוש עוד בחנות iTunes (בארצות בהן יש iTunes). תוספת טטריס ואחיו לנגן נראית כמעט טריוויאלית, אבל היא פותחת לנגן שימושיות חדשה ושוק חדש.
הוא יפה יותר. קשה להתחמק מהעניין הזה. אייפודים הם דוגמנים, והדגם של השנה יפה יותר מהדגם של השנה הקודמת. נגן מוזיקה הוא פריט שאנשים מסתובבים איתו בכל מקום, והנגן החדש והשחור (נעזוב את הצבעים הפסטליים המזוויעים בצד) פשוט סקסי יותר. כיף יותר להיראות איתו.
והוא זול יותר מהדגם הקודם. גרסת 8 הגיגה של אייפוד עולה בארה"ב בדיוק כמו הגירסה המקבילה של סאנסה. בדיקה ברשת מראה שאותו הדגם עולה בארץ 1400-1770 ש"ח. לשם השוואה, דגם 8 הגיגה של הסאנסה עולה כ-1220 ש"ח, כך שההפרש במחיר עליו דיברתי לא ממש קיים בארץ. ובכל זאת: הנסיון לקבוע מחירים תחרותיים הוא האינדיקציה החזקה ביותר לכך שאפל הבחינה שהיא לא משחקת לבד במגרש הזה.
אז מה, קונים נאנו?
קשה לי לענות על השאלה הזאת. בסופו של דבר, זה עניין של טעם אישי וסדרי עדיפויות. בשוק נגני המוזיקה מבוססי זיכרון הפלאש, אין ספק שהנאנו הוא אחת האופציות הטובות ביותר הקיימות. אבל האם הוא הבחירה המתאימה לכם? תלוי מה חשוב לכם, בסופו של דבר. אם אתם רוצים רדיו או את האפשרות להקליט במכשיר, תקנו סאנסה או מכשיר אחר שאינו נאנו. אם אתם רוצים את נגן 8 הגיגה הקטן ביותר והמעוצב ביותר, קנו נאנו. אישית, אמשיך כנראה לדבוק במתחרים... אבל עוד לא בדקתי את אחיו הגדול של הנאנו.