סקירה: פנטקס Optio M20

שימוש במצלמת פנטקס Optio M20 החדשה, לא מותיר מקום לתהיות לגבי פלח השוק אליו התכוונו היצרנים לפנות. המצלמה הקטנה, הקלה והמעוצבת שייכת לז'אנר המצלמות ה"אולטרה קומפקטיות", האמורות לספק למשתמש חווית צילום נוחה ומהירה, שבתקווה תניב תוצאות טובות גם לאלו שאין להם מושג בסיסי בצילום.

יצרני המצלמות הקומפקטיות מנסים לעיתים לחסוך מהקונה התעסקות עם אפשרויות בחירה רבות שעשויות לבלבל אותו, ולהעדיף על פניהם פיצ'רים שונים ומשונים, חיוניים יותר ופחות.

פריט משמעותי שאינו מסופק עם המצלמה הוא כרטיס זיכרון חיצוני. ה- Optio M20 היא מצלמה בעלת חיישן CCD המכיל 7.1 פיקסלים פעילים. נפח הכרטיס הפנימי של המצלמה הוא 22 מגה. ללא כרטיס חיצוני, צילום באיכות הגבוהה ביותר שהמצלמה מאפשרת, כלומר ביחס הדחיסה הנמוך ביותר (3072 על 2304 פיקסל), מאפשר לשמור רק כשש תמונות בטרם נאלץ לרוץ להוריד אותם למחשב. המצלמה תומכת בכרטיסי זיכרון בפורמטי SD ו-MMC, כך שניתן להגדיל את הנפח ל-2 גיגה בעלות סבירה.

האפשרות לעקוף את ההמתנה המייגעת לעיתים לטעינת המצלמה במטען, שגם הוא אינו מסופק עם המצלמה, ולהשתמש בסוללות אלקליין רגילות, עשויה להיות תענוג לחסרי הסבלנות. שוחרי איכות הסביבה יוכלו, על-פי המלצת היצרן, להשתמש בסוללות נטענות NiMh (ניקל-מטאל).

הפעלת המצלמה נוחה מאוד, והממשק מאפשר שימוש מיידי לכל מי שצילם אי-פעם עם מצלמה דיגיטאלית. צג ה-LCD גדול יחסית, 2.5 אינץ' (6.35 ס"מ) אך התמונה שהוא מספק אינה חדה מאוד. טווח הזום סטנדרטי למצלמות מסוג זה, והוא נע בין 38 ל 114 mm.

מהירות הסגר ומפתח הצמצם אוטומאטיים בלבד, מה שמחדד את התחושה שהמצלמה לא נועדה למי שמעוניין לקבל החלטות משמעותיות לבד. אפשרויות הבחירה מתבטאות ב-15 מצבי צילום, המכסים מגוון של ותנאי תאורה ותנועה, בינהם מצב הפחתת טשטוש האמור לפתור בעיות מהם סבלו הדגמים הקודמים בסדרה. מצב שימושי ביותר הוא מצב הדיוקן בו איזור המיקוד מזהה ועוקב אחר פני המצולם ובוחר בהתאם אליו את נתוני החשיפה המתאימים. בחירת מצבי הצילום היא קלה במיוחד תודות לאייקונים הגרפיים הברורים והצבעוניים המופיעים על המסך. אם נעזרים במצבי הצילום השונים, הם מצליחים לספק תמונות באיכות טובה, המתאימה בהחלט לצפיה על מסך מחשב, ולהגדלות עד גודל A4. המצלמה מכילה פלאש מובנה, הכולל מצבים של פלאש עדין וביטול אפקט העין האדומה, אך אין תושבת לחיבור פלאש חיצוני.

אם בכל אופן אתם בעניין של עצמאות יחסית, רוב ממצבי הצילום מאפשרים בחירה של דרגת הרגישות לאור, הנעים בטווח הנדיב שבין 64 ל- 1600 iso, אלא שכמובן ככל שהרגישות גבוהה יותר, כך יגדל הרעש הדיגיטאלי. לגמרי לבד גם ניתן לקבוע מצב של חשיפת יתר או חסר ולכוון פוקוס באופן ידני.

גורם משמעותי באיכות התמונה, לאחר שסיימנו להסתנוור מכמות המגה פיקסלים והאפשרויות הרבות של המצלמה, הוא איכות העדשה. אין מדובר כאן בעדשת הדגל של פנטקס, אלא באופטיקה מאיכות בינונית. פנטקס, יש להניח, מקווים שלקהל היעד של המצלמה זה לא יציק בעין.

כמו מצלמות דיגיטאליות רבות שמנסות להציע אפשרויות רבות, גם ה-Optio M20 סובלת מפיצול אישיות, כלומר, היא יכולה להיות גם מצלמת וידאו וטייפ מנהלים קטן. אלו הן פונקציות חביבות, אלא שלצרכים מקצועיים, עדיף לקנות כל מכשיר בנפרד.

בקטיגורית הפיצ'רים המצחיקים אך המיותרים ניתן למנות את מצב צילום חיות המחמד, המאפשר לפי האייקון שעל המסך לסמן את צבע החיה, כדי לקבל גוון פרווה מדויק יותר ולבחור בין כלב לחתול, מה שעשוי לגרום לאכזבה למגדלי האוגרים והחמוסים. בדומה ליצרנים אחרים, גם הפעם מאופיין קהל היעד בטעם רע עם נטיה לקיטש. לולא כן, לא היתה סיבה לספק מצב צילום בו התמונה ממוסגרת מראש בצורת לב.

לאחר ששיקללנו את הנתונים ניתן לבנות פרופיל של הקונה הפוטנציאלי: חסר-סבלנות, עשוי להיות טכנופוב או צילומופוב, ומעדיף באופן עקרוני לא להחליט החלטות הרות גורל. אם אתה עונה לאחד או יותר מהקריטריונים האלה, ה-Optio M20 עשויה להיות המצלמה בשבילך.