פוגעני או מקורי – פוליטי או מגדרי: פרופסור חצרוני מול אוניברסיטת אריאל

אני מתקשה להאמין למתנחלים מהשומרון - וזה לא בגלל חילוקי דעות פוליטיים, אלא כי באופן שיטתי הם הוכיחו שלמען ארץ ישראל השלמה, ואם אפשר גם וילה מסובסדת על הדרך - הם ישקרו ללא היסוס. ב-1975, לדוגמא, הם הבטיחו בהן צדק כי הקמת מחנה קטן בסבסטיה תספק את כל צורכיהם. התוצאה, נכון להיום, היא למעלה ממאה יישובים, רובם קטנטנים וכמעט כולם מיותרים, שנצטרך לשנע מערבה בבוא השלום.

גם למפקדים של חיל החלוץ האקדמי של הכיבוש, אוניברסיטת אריאל, לא הייתי רץ להאמין. מבחינה מדעית זוהי אוניברסיטה סבירה. גם אם לאיש מאיתנו אין ספק שמכון ויצמן עדיף במדעים המדויקים, הטכניון מנצח בהנדסה, והאוניברסיטה העברית עוקפת בסיבוב במדעי החברה והרוח – אריאל עוברת את הסף. אמנם עמוק בפנים רובנו מבינים שהקמפוס של אריאל היה די מתרוקן אילו היו מציעים לסטודנטים ללמוד באוניברסיטת תל-אביב ולמרצים ללמד בירושלים (או להפך), אבל אפשר להעלות על הדעת מוסדות מפתים פחות מזה שבשומרון. הבעיה של אריאל היא באתוס האקדמי שאיננו קיים. תפיסת העולם של ראשי האוניברסיטה, אשר רואים במוסד חיל חלוץ במלחמה על ארץ ישראל השלמה ודורשת מהמרצים והסטודנטים להיות חיילים בחזית. להבדיל מאוניברסיטה מדעית אמיתית, שמטרתה לחשוף את האמת על העולם ולעודד מחשבה חופשית וביקורתית, אוניברסיטת אריאל מטפחת מחשבה ציונית ונאמנות למולדת.

אני, בעוונותיי, לא ממש ציוני. הציונות שלי הלכה ודעכה במשך זמן רב, אבל כמו גבר מקריח (משהו שאני דווקא לא) השקעתי משאבים בהסתרה והכחשה דרך ניסוחים פתלתלים. רק בשנים האחרונות יצאתי סופית מהארון, ואז אוניברסיטת אריאל החליטה להוציא אותי משורותיה. מאחר שלהתנכל למרצה בשל דעותיו הפוליטיות זה עדיין לא חוקי במדינת ישראל (רק תיתנו למיכאל בן ארי – מרצה חדש ומבטיח באוניברסיטה – להגשים חלום ולהיות שר העבודה, והוא כבר יטפל בחוק ויראה ללא ציונים את הדרך לסוריה) אוניברסיטת אריאל מסבירה שהיא מבקשת לפטר אותי לא בגלל שעמדותיי הפוליטיות סוטות מתפיסת עולמה הלאומנית אלא בגלל שהן "פוגעניות". מה זה "פוגעני"? לטעמי, תמיכה בהפקעת אדמות מפלשתינאים על מנת לבנות עליהן מעונות סטודנטים שעתידים להתפנות ביחד עם הסטודנטים בהסכם שלום זה פוגעני; להכריח סטודנטים לקחת קורסי חובה שמטיפים לחזרה בתשובה זה משפיל; לכפות על מרצים להשתתף כקהל בטקס כמו "יום זיכרון לפוגרום ז'יטומיר" זה מדכא. אבל לשיטתה של אוניברסיטת אריאל - דווקא תפיסת חילוקי הדעות שלי עם הפמיניזם הרדיקלי הם לב הפגיעה.

פוגעני או לא? היסטוריית ההתבטאויות של פרופ' חצרוני ברשת

חילוקי הדעות הללו דוסקסו לעייפה ברשתות החברתיות לפני מספר שנים, ולא מעניינים כיום איש. כל כך לא מעניינים שכאשר ניסתה הנהלת האוניברסיטה לאתר פמיניסטית שתסכים להעיד נגדי העלתה חרס בידה, ונאלצה לגייס גברים שהכניסו לקמפוס מרצים של חב"ד ונתנו לחב"דניקים אור ירוק לדרוש מהסטודנטיות להגיע לשיעורים בלבוש צנוע על מנת שיעידו על "הנזקים הגדולים שגרמתי למאבק הפמיניסטי". פעילות פמיניסטיות בולטות כגון אורטל בן דיין הביעו בגלוי את תמיכתן בי והסתייגותן ממעשי האוניברסיטה, לאחר שהגיעו למסקנה כי גם אם יש ביני לבינן חילוקי דעות מסוימים – בניגוד לפרנסי אוניברסיטת אריאל אני לפחות מאמין בשוויון בין המינים ולא מתכנן להחזיר את המין החלש ל"מקומו הטבעי" במטבח כפי שחולמים בשדולת "ערכי המשפחה" שעורכים את הכנס השנתי שלהם באריאל וגם לא הייתי מונע ממישהי לבצע הפלה כמו אגודת אפרת שזכתה לסרטון קידום מכירות באדיבות האוניברסיטה.

הניסיון של הנהלת אוניברסיטת אריאל להיתלות בסטטוסי פייסבוק מלפני שנה או שנתיים, שהעלו מזמן אבק, עושה רושם אותנטי באותה מידה שלהקת הרבנות הצבאית נשמעת כמו רוקנרול לא רק בגלל הזמן הרב שחלף או הפמיניסטיות שנטשו את הסירה, ואפילו לא רק בגלל הנוכחות המעיקה של עבריין אלים כמו צ'יטה כהן שהורשע בתקיפת מינית של אישה ומונה לשופט משמעת על מנת שידון אותי לכף חובה, אלא גם – ואולי אפילו בעיקר - כי האוניברסיטה התעוררה לפעול נגדי דווקא בזמן שבו פרסמתי שורה של מאמרי ביקורת חריפים בגנות ההתנחלויות, בעד נסיגה לקווי 67' ונגד המלחמה בעזה. נשיא האוניברסיטה הודה כי בגלל מאמריי הוא אוסר על מרצים וסטודנטים להביע "עמדות קיצוניות". הודעת הפיטורין עצמה הגיעה – ללא כל נימוק – שעות ספורות לאחר שמאמר שפרסמתי, שמגלה הבנה לחרם על מוסדות אקדמיים כאשר אלה פוגעים, כמו אריאל, בחופש הביטוי ובחופש האקדמי של מרצים וסטודנטים הפך ללהיט ויראלי ברחבי העולם.

בערבו של יום, מוסד אשר מתיימר להפיח "רוח חדשה באקדמיה" מנסה לפטר באחת, בלי לשמוע עדים ובלי לאפשר ייצוג משפטי – מרצה רק בגלל שעמדותיו בנושאים כאלה או אחרים חורגות מהקונצנזוס. מישהו אמר, ואולי צדק, שאני פשוט בולט מידי בשביל אריאל. אוניברסיטה שהיא מחנה צבא זקוקה לחיילים עם דוקטורט ולא להוגי דעות שמביעים חדשות לבקרים עמדות מקוריות. אני כמובן לא אובייקטיבי, אבל קשה לי לחשוב על מקרה שבו נדרשת יותר התערבות חיצונית על מנת להגן על הדמוקרטיה – כי סתימת הפיות אמנם מתחילה בשומרון אך לא תיעצר בקו הירוק.

הכותב הוא פרופסור לתקשורת באוניברסיטת אריאל, ומצוי בסכסוך משפטי עם האוניברסיטה.

תגובת אוניברסיטת אריאל: "ועדת המשמעת בהרכב מיוחד שקבע בית הדין לעבודה סיימה את דיוניה בעניין פרופסור חצרוני ביום ג' 26.8.2014, עוד בטרם פורסם מאמרו בעיתון 'הארץ', והחליטה על הפסקת עבודתו לאלתר באוניברסיטה. ההחלטה התקבלה על רקע התבטאויותיו הפוגעניות של פרופ' חצרוני כלפי נשים וקהלים אחרים כפי שהוצג בפני בית המשפט בעבר. על החלטה זו שמורה לו הזכות לערער בפני ועדת הערעורים".