אחרי המייל

המייל היה חידוש גדול בזמנו. האפשרות לשלוח "מכתב" מבלי שהצד השני ייאלץ לחכות ימים - או שבועות - כדי לקבל אותו היתה מהפכה אמיתית בתקשורת. אבל כיום, השימושיות שלו פוחתת יותר ויותר. רוב המיילים שאנו מקבלים מגיעים מגופים מסחריים. חלקם מגיעים מספאמרים, ואחרים משירותים שונים להם נרשמנו. כאמצעי לתקשורת בין אישית, מייל הופך לדבר מן העבר. כשאנחנו רוצים לשלוח משהו קצר ומהיר, אנחנו שולחים סמס. רוב האנשים אותם היינו מעדכנים בקורותינו במייל כבר מתעדכנים בפייסבוק או במסנג'ר או בטוויטר. או בכולם. חוץ מאבא שלי, וקומץ שונאי רשתות חברתיות, האנשים היחידים שעדיין שולחים לי מיילים הם יח"צנים.

אז אם המייל מגיע לסוף ימיו, מה יחליף אותו? חלק מהתשובה תמצאו בפסקה הקודמת. סמס, רשתות חברתיות, מסרים מיידיים. אבל למייל יש עדיין ייתרון משמעותי על כל אלה: ניתן לארכב אותו. אלה מאיתנו שלא שומרים על תיבה ריקה, מחזיקים במייל שלהם אוקיינוס של מידע, תכתובות ופרטים. ולאלה יש ערך. תיבות ה"דואר" של פייסבוק וטוויטר הן, בלשון המעטה, בזיון. הן נראות כמו תוסף שהולחם בגלל ש"צריך". ועדיין, אני מקבל יותר הודעות פייסבוק אישיות ממיילים אישיים. הן ללא ספק ישתפרו בעתיד.

עד הדור הבא של התקשורת הבינאישית, יש לא מעט שדרוגים למייל. כתבנו בעבר על CC Betty, שירות מרתק שמאפשר לנהל את הקבצים המצורפים למיילים. יאהו! הוסיפו לאחרונה תמיכה ב-Drop.io למשלוח קבצים גדולים, ויש מספר תוספים לאאוטלוק - ביניהם Xobni עליו כתבנו בעבר - שהופכים את התוכנה הותיקה של מיקרוסופט למוצר שמיש יותר. אבל אלה פתרונות זמניים, שיעזרו למשוך את השימושיות של המייל לעוד כמה שנים, אבל לא מעבר לכך.

תשובה אחת לשאלה היא המוצר שגוגל משיקה היום בבטא רחבה: Wave. הטור הזה נכתב בעודי מחכה להזמנה שלי, וממילא השימושיות האמיתית של וייב תתברר רק אחרי שימוש נרחב בשירות, ואחרי שיותר ויותר אנשים יצטרפו אליו מחד ויכתבו לו יישומים מאידך. אבל הבסיס, כפי שרבים מכם יודעים, הוא אמצעי תקשורת בין אישית שמאפשר תקשורת בזמן אמת, ועריכה של החומר המשותף. כך, אם אני שולח טקסט למישהו, אנחנו יכולים לדבר עליו בחלון ההודעה, וכל אחד מאיתנו יכול לערוך אותו כאשר התוצאות ניכרות בזמן אמת.

זה מעניין, ובהחלט הופך את המייל למיידי יותר. שיחה עם אדם אחד - או קבוצה של אנשים - על נושא אחד יכולה להתרחש במקום אחד, ולא בשרשור של הודעות. אבל וייב נבנה כפלטפורמה למפתחים. כבר ראינו הודעות על חברה שהוסיפה שיחות קוליות לוייב, ונראה עוד. יותר מהמיידיות, יכולת ההרחבה היא מה שהופך את וייב לפוטנציאל "דור הבא" אמיתי. זה פרויקט בקוד פתוח, כך שגוגל לא אמורה להיות הנהנית היחידה מהטכנולוגיות שבנתה.

יהיה מעניין מאד לראות את היישומים של וייב בסלולר. בעבור משתמשי סמארטפונים רבים, המייל החליף את הסמס - או התווסף לו - כאמצעי לתקשורת מהנייד. אני יכול לומר שמבחינתי אין כמעט הבדל מעשי בין קבלת מייל לקבלת סמס. שניהם מגיעים לנייד. אבל ברמת הממשק, הנייד עדיין בנוי טוב יותר לסמס ברוב המכשירים. אף אחד לא שולחים קבצים נוספים בסמס. אם ידעו המפתחים והיצרניות להשתשמש בוייב - או בטכנולוגיה דומה - כתחליף למייל ולסמס בנייד, התוצאה עשויה להיות חשובה מאד.

אחד הדברים הטורדניים ביותר במצב הנוכחי הוא העובדה שאנחנו מקבלים כיום הודעות במייל - או במספר כתובות מייל שונות - לצד הודעות פייסבוק וטוויטר ורשתות אחרות. זאת תופעה זמנית, לדעתי. הגל הבא של שירותי ההודעות חייב לדעת לשלב את ההודעות במקום אחד, אבל בממשק שמאפשר לצפות ולהגיב לכל הודעה באופן שמותאם למקום ממנו היא מגיעה. ניסיון מעניין לכך ראינו ב-WebOS של פאלם וב-Blur של מוטורולה. בשני המקרים, היישום ככל הנראה עדיין לא טוב מספיק כדי שיהווה תחליף אמיתי לקיים, אבל אלה צעדים ראשונים.

כשגוגל הציגו את Wave, הם אמרו שכך היה נראה מייל אם היו בונים אותו היום. אבל וייב - למרות היותו בעל קוד פתוח - הוא מערכת סגורה. הוא לא עובד בשלב זה עם שירותי מייל קיימים ועם שירותי הודעות אחרים ברשת. וזה צריך להשתנות. המטרה היא לא להוסיף עוד מקום בו אנחנו צריכים לבדוק הודעות, כי אם לאחד.

Wave, WebOS והשאר הם הסנוניות הראשונות של המערכה הבאה בתחום התקשורת הדיגיטלית. ואני בהחלט לא מניח שהן האחרונות. גוגל ירתה יריית פתיחה, והשוק - כפי שהוא תמיד עושה - יגיב לה. יהיה מעניין. בינתיים, נקווה לסקור את השירות בקרוב ולספר לכם איך הוא בשלב זה.