Galaxy Note של סמסונג: בינתיים רק טלפון מגודל עם עט מגע

המסקנה הברורה ביותר מהשימוש ב-Galaxy Note לא נוגעת למכשיר עצמו, כי אם לתעשיית הסלולר. התעשייה הזו, שקיבלה בשנים האחרונות שתי זריקות מרץ אימתניות – האחת מאפל והאייפון שלה, השנייה מגוגל ואנדרואיד - עדיין נמצאת בשלב לא מאוד בשל. והטלפון הזה, למרות היותו מוצר בשל בפני עצמו, מדגים את אי-הבשלות הזו.

ה-Note, טלפון עם מסך בגודל 5.3 אינץ' המגיע עם עט מגע, אינו ניסיון לפרוץ לשוק חדש ולשלב בין טלפון נייד וטאבלט. סמסונג יכולה להגיד לכם את זה באמצעות חומרים שיווקיים מכאן ועד להודעה חדשה, אך ההצהרה הזו לא תהפוך לנכונה יותר. הניסוי האמיתי של סמסונג עם ה-Note הוא דווקא נוסטלגי – ניסיון לבדוק אם אותם האנשים שהחזיקו פאלם פיילוט או פוקט PC בתחילת העשור הקודם, ועברו לאייפון ב-2007, מתגעגעים במקרה לחוויית העבר.

כשסמסונג הכריזה על ה-Note בספטמבר אשתקד, לא מעט גבות הורמו. מכשיר מיינסטרים ראשון עם מסך 5 אינץ', ה-Streak 5 של דל, חווה באותם החודשים תקופת השקה כה לא מוצלחת עד שבוטל מהר מאוד. ועדיין, סמסונג החליטה להמר שיש לגרסה מוגדלת של ה-Galaxy SII הכה-מצליח שלה שוק. בדיעבד מסתבר שצדקה, יותר משני מיליוני מכשירי Note נמכרו עד כה.

אפשר לדבר על כך שמדובר באחד המכשירים החזקים ביותר בדור הנוכחי (שמתחלף בחודשיים הקרובים, כשיגיעו המכשירים שהוכרזו לאחרונה בתערוכת הסלולר בברצלונה), עם מעבד כפול ליבה במהירות 1.4 גיגההרץ. וכן, יש לו הרבה זיכרון – גיגהבייט, כמו גם מצלמת 8 מגהפיקסל אחורית. אבל את כל הפרמטרים הללו אפשר למצוא בעוד כמה עשרות מכשירים. מה שמיוחד ב-Note זה גודל המסך, והשימוש בעט.

נתחיל דווקא מהעט. לא מדובר סתם בשילוב של עט מגע שעולה דולר בתוך טלפון סלולרי. ה-Note מצוייד בשכבת חיישנים של חברת Wacom, המייצרת לוחות ציור אלקטרוניים, כך שדרגת הרגישות שלה למגע העט גבוהה יותר מבכל טלפון אחר. וזה ניכר – ניתן לא רק לכתוב באמצעות העט, כי אם גם לצייר ברמת דיוק גבוהה מאוד, כששטח המסך מאפשר ליצור תמונות יחסית מורכבות. מקש המובנה בעט מאפשר מניפולציה של תוכן, כמו גרירת תמונות או שימוש במחק.

נכון לעכשיו, מדובר בהישג גדול על הנייר (הדיגיטלי), אבל חוץ מהיישומים של סמסונג יש מעט מאוד תוכנות שתומכות בעט המגע. החברה שחררה בסוף נובמבר את כלי הפיתוח עבורו, אבל בינתיים היצע היישומים מוגבל, בלשון המעטה. וכך, האנשים עבורם העט הזה הוא אטרקטיבי אינם משתמשי טלפון חדשים שרוצים משהו חדש, כי אם – כפי שכבר נאמר – משתמשי פאלם פיילוטים מהעבר, או אנשים שמעולם לא הצליחו להתרגל למקלדת מגע ומעדיפים לכתוב עם עט. צעד קדימה זה לא.

המסך של Note גדול. גדול מאוד, אפילו. כמעט ב-50 אחוז יותר מהמסך של האייפון, ובחצי אינץ' יותר מהמסך של HTC Sensation XL. הוא כל כך גדול, עד שהטלפון הזה קיבל מסמסונג לייבל של חצי-טלפון, חצי-טאבלט, אותו מיצבה החברה בין ה-Galaxy Tab – טאבלט עם מסך 7 אינץ' שמשום מה גם מתפקד כטלפון – לבין סמארטפון ה-Galaxy S2, לו מסך 4.3 אינץ'.

החשש הראשוני משימוש ב-Note נגזר, במידה רבה, מגודל המסך במכשיר הקודם של המשתמש. אם היה זה אייפון או טלפון 3.5 אינץ' אחר, מדובר בחוויה מפחידה מעט – הטלפון אמנם נכנס לכיס, אבל מרגיש גדול ומגושם הרבה יותר מדי. אם השדרוג הוא מגלקסי S2, החוויה הרבה פחות מציקה, ואם המכשיר הקודם הוא טלפון עם מסך 4.7 אינץ', השינוי בקושי מורגש.

הבעיה עם גודלו של Note אינה שמדובר בטלפון גדול מכדי להיות נוח. הוא נכנס לכיס, אפשר בהחלט לדבר באמצעותו – במיוחד אם משתמשים באוזניה, אבל גם אם מצמידים אותו לאוזן, ומי ששוקלים לקחת טלפון עם מסך גדול לא צריכים לוותר על ה-Note מתוקף היותו גדול מדי.

הבעיה עם גודלו של ה-Note היא שמדובר בגודל שלא מנוצל כהלכה. מערכת ההפעלה אנדרואיד 2.3 לא מותאמת כמו שצריך למסכים גדולים, כך שמדובר פשוט בטלפון אנדרואיד גדול. וזהו. הוא יכול להיות מכונת מולטימדיה טובה, ונאמר כבר שגם כמכשיר כתיבה וציור יש לו יתרון על מתחרים, אבל משהו שם מפוספס.

מתחת לייחודיות הזו, יש לזכור, עדיין קיים סמארטפון. ואם על אנדרואיד אין מה להרחיב (חוץ מלהלין על כך שאורנג' הכניסה לא פחות מ-15 יישומים וסימניות לטלפון), על הביצועים של המצלמה ועל זמן הסוללה צריך להרחיב מעט. וזמן הסוללה של ה-Note מרשים להפליא – בשימוש מתון הוא יכול לשרוד יומיים, ובשימוש נרחב הוא שורד מתחילת היום ועד סופו בלי הצורך לחברו למטען. זה הישג שכמה טלפונים עם מסך קטן יותר לא מצליחים להגיע אליו, ואחד מרשים במיוחד לאור העובדה שזמן הסוללה בהחלט היה אחד החששות הגדולים במקרה של המכשיר הזה.

המצלמה, גם היא מוצלחת למדי, ומצליחה לצלם וידאו נקי בהפרדה גבוהה, כמו גם תמונות טובות בתאורה שהינה פחות מאידאלית. נכון, בתאורה גרועה המכשיר לא עובד טוב, אבל זו בעיה שמאפיינת כל טלפון סלולרי, לפחות לפני הדור שהוכרז לאחרונה ואמור להביא בשורה אמיתית לתחום הזה.

דבר אחרון ששווה להזכיר הוא איכות הקליטה, זה בכל זאת טלפון ולא טאבלט. ה-Note הצליח להחזיק קליטה בצורה סבירה באזורים קשים על קו חיפה-תל אביב, אבל חווה כמה בעיות דווקא במקומות בהם למכשיר אחר של אורנג' הייתה קליטה. בסופו של דבר, עם זאת, הוא פועל היטב כטלפון.

קשה להמליץ על ה-Note לכלל קהל הקוראים, כי כפי שנאמר בתחילת הכתבה, לא מדובר בקדמה והישג טכנולוגי, כי אם בניסיון לפנות לקהל שרוצה את החדשנות שלו עם מנה גדושה של נוסטלגיה והרגלי עבר. עבורם מדובר בטלפון מצוין. אולי כשהמכשיר ישודרג לאנדרואיד 4, שיודע להתמודד טוב יותר עם מסכים גדולים, ויזכה לעוד יישומים שמותאמים לעט המגע ולמסך שלו, הוא יהיה מעניין יותר, ויתחרה יותר טוב בטאבלטים, אבל בינתיים הוא רק טלפון מגודל עם עט מגע. לטוב ולרע.


עוד בנושא:

- סמסונג גלקסי Note: בדיקה ראשונית
- סמסונג מציגה שילוב בין טלפון לטאבלט