Note 2: גלקסי על סטרואידים

הגלקסי נוט הראשון היה טלפון נישה. נכון, הוא הצליח לפצח את נוסחת השילוב בין טלפון לטאבלט עבור יותר מ-10 מיליוני האנשים שרכשו אותו. ונכון, הוא כלל הברקה בדמות שילוב עט המגע, מה שהפך אותו לאטרקטיבי הרבה יותר עבור אנשי העסקים שהתגעגעו לפאלם פיילוט שלהם. אבל בו בזמן, הן מבחינת מאמצי השיווק של סמסונג והן בכל הקשור לקהל הלקוחות שרכש אותו, מדובר היה, כאמור, במכשיר נישה. אף אחד לא ציפה מילדה בת 16 לרצות אותו. סמסונג ויתרה על הקהל הזה.

הגלקסי נוט השני, מושא הביקורת הפעם, הוא כבר אינו כזה. בזכות שילוב ה-DNA של הגלקסי S3 - ללא ספק המכשיר ה"צעיר" ביותר מבחינת העיצוב שלו שסמסונג עשתה בשנים האחרונות - וכשהוא נישא על כנפי ההצלחה של קודמו, ממוצב Note 2 כיום כ"סתם עוד טלפון דגל", במובן הטוב של הביטוי. לא מכשיר נישה, טלפון שמתאים לכולם, כזה שעט המגע שלו לא נועד לקסום לאנשי עסקים אלא להיות שימושי גם עבור נער שמעולם לא ראה פאלם פיילוט. האם הוא מצליח? בואו נראה.

מבחינה חיצונית, קל מאוד להתבלבל בין ה-Note 2 לבין ה-S3. הם כמעט זהים, עם אותו עיצוב מעוגל, כפתור פיזי במרכז הפס התחתון ושני כפתורי מגע סביבו. ואם ה-Note הראשון היה בבירור רחב נורא, ה-Note 2 אמנם מגדיל את המסך מ-5.3 ל-5.5 אינץ', אך עושה זאת תוך הצרת המכשיר והגדלתו לגובה דווקא. המרוויחים המיידיים הם פחות או יותר כל אלו שאינם ענקים עם ידיים עצומות. הנוט הנוכחי נוח בהרבה לשימוש ביד אחת, אפילו שעדיין מדובר במפלצת של טלפון.

אך בניגוד לנוט הראשון, אחרי שמשתמשים בו וחוזרים לטלפון עם מסך קטן יותר, אין אף לא קורטוב של הרגשת שמחה על כך שהמפלצת איננה וחזרנו לטלפון בגודל רגיל. אחרי יומיים של שימוש, הגודל הזה נראה טבעי לגמרי לטלפון, גם אם יש מעט מאוד אפליקציות שמסוגלות לנצל אותו כראוי (ועל כך בהמשך). גם המשקל של הטלפון - 180 גרם, הוא אמנם גבוה יחסית (משקלו של ה-S3 הוא 133 גרם, משקלו של אייפון 5 הוא 112 גרם), אך לא מציק.

מתחת למכסה המנוע יש את אחד המעבדים החזקים ביותר שקיימים כיום בטלפון סלולרי: 4 ליבות במהירות 1.6 גיגההרץ, עם שני גיגהבייטים של זכרון ומעבד גרפי של ארבע ליבות. במילים פחות טכניות - מדובר בטלפון שמסוגל לקבל בהנאה ובלי בעיות כמעט כל עומס שתצליחו לייצר. הוא מהיר, מהיר מאוד אפילו. מהירות התגובה שלו משתווה לזו של האייפון - וזה לא דבר של מה בכך במכשיר אנדרואיד.

אלמנט נוסף עליו חייבים לדבר הוא הסוללה של המכשיר. זוהי סוללת 3,100 מיליאמפר שעה, והיא מהטובות ביותר שתמצאו בטלפון סלולרי היום. ה-Note 2 שורד ללא מטען יום וחצי בשימוש לא כבד, ומצליח לתת לכם כ-12 שעות של שימוש כבד ורצוף.

את שעות הפעילות האלה תוכלו לבלות מול מסך מרשים, בהיר ונוח ברזולוציה של 1,280x720. הוא מציג תוצאות טובות מאוד גם מול אור שמש ישיר, אך הבעיה הגדולה ביותר שלו היא חיישן התאורה. בסמסונג עדיין לא למדו לתכנת את החיישנים שלהם בצורה טובה מספיק, והמסך לא מתמודד מספיק מהר עם שינויי תאורה. פתרון אפשרי הוא שימוש בווידג'ט שמאפשר לכם לקבוע את הבהירות בצורה ידנית.

ומה עם איכות שיחה? הן בישראל, והן באזורים עמוסים כמו מנהטן, הטלפון לא כשל בשיחות ובתקשורת נתונים. הוא גם מוצא קליטה במהירות מפתיעה לטובה לאחר שמוציאים אותו ממצב טיסה.

ואם כבר במסך עסקינן, הוא טומן בתוכו את אחת הפונקציות הייחודיות של הטלפון הזה - שכבת מגע של חברת Wacom, הידועה במשטחי הציור הדיגיטליים שלה. המשטח הזה, שעובד עם העט של הטלפון, מסוגל בגרסה הזו שלו לזהות 1024 דרגות מגע. למה זה טוב? לציור, בעיקר. אבל גם אם מתעלמים מהנתון הספציפי הזה, זיהוי העט הפך טוב הרבה יותר מאשר בגרסה הקודמת, וכעת המכשיר מזהה את העט כבר מספר מילימטרים מעל לשטח המכשיר, מבלי שזה יצטרך ממש לגעת בו.

בסמסונג גם מנצלים את היכולת הזו. אם "תרחפו" באמצעות העט מעל לגלריית תמונות, בועה ובה תצוגה מקדימה של הגלריה תפתח לאחר שבריר שניה. כנ"ל עם הודעות מייל - תוכלו לקבל תצוגה מקדימה של מכתב כדי להבין אם מדובר במייל הנכון, לפני שאתם נכנסים אליו. האמת היא שבתיאוריה זה נוח הרבה יותר מאשר בשימוש מעשי - הריחוף של העט לא תמיד מזוהה, ולפעמים התצוגה המקדימה צריכה יותר מדי זמן, אבל נראה כי מדובר בבעיות תוכנה אותן תוכל סמסונג לפתור בעדכון עתידי, ולא בבעיות עם העט עצמו.

פונקציית הריחוף היא רק אחת הדרכים בהן מנסה סמסונג להפוך את עט המגע לשימושי יותר עבור קהל רחב. דרך נוספת, שמיושמת בצורה הרבה יותר טובה מהריחוף, היא הפקודות הכתובות. לחצו על הכפתור הנמצא על העט תוך שאתם מציירים קו כלפי מעלה על המסך, ותקבלו מסך בו ניתן להכניס פקודות מצויירות. חלק מאלה מוגדרות מראש, אחרות ניתן להגדיר בעצמכם. ציור של סימן שאלה ומלה אחריו יפתח שאילתא על המלה בגוגל, ציור של הסימן "@" הוא הקדמה למשלוח מייל. אחרי שמתנסים בזה מספיק - ובהתחלה אולי זה לא הכי אינטואיטיבי לשנות הרגלים, אבל מתרגלים מהר מאוד - מדובר בדרך נוחה מאוד לתת לטלפון פקודות.

העט יכול לשמש אתכם גם ביצירת תוכן מולטימדיה. הכלי המשמעותי ביותר לכך עדיין יהיה מצלמת ה-8 מגהפיקסל האחורית של ה-Note 2. היא מצלמה סבירה לגמרי, טובה מאוד יחסית למכשירי סלולר מהדור הקודם, אך לא מלהיבה כשמשווים אותה ל-S3 או אייפון 5. אך באמצעות העט והאפליקציות שסמסונג צירפה תוכלו גם לצייר על התמונה, לערוך אותה וליצור גלויות בצורה קלה הרבה יותר מאשר בטלפונים אחרים.

ואם כבר בפקודות עם עט עסקינן, ה-ROM של Note 2 בגרסה של היבואן הרשמי תומכת בזיהוי שפה עברית כתובה. כל מה שאתם צריכים לעשות זה להוציא את העט ממקומו בתחתית המכשיר כשאתם בתפריט כתיבה כלשהו, והטלפון יזהה כי העט הוצא, כשהוא מחליף את המקלדת במשטח כתיבה. הטלפון מפתיע ביכולת זיהוי עברית כתובה - הוא עושה את זה מצויין, גם אם כתב היד שלכם נחשב ללא ברור עוד מאז המורה בכיתה ד' אמרה שהילד הזה צריך להביא מכונת כתיבה לשיעור (לא היו אז לפטופים צרכניים...).

היכולת לזהות מתי הוצאתם את העט, היא חלק מממשק העל אותו הלבישה סמסונג מעל אנדרואיד 4.1 שמגיע עם המכשיר. ובגרסתו החדשה, יש כמה תוספות מעניינות מאוד. כך, למשל, יש כאן מסכי בית שמופיעים רק בתנאים מסויימים. אחד מהם מופיע כשמוציאים את העט בזמן שאתם במסך בית, והוא כולל גישה לאפליקציות ציור או כתיבה; אחר מופיע כשאתם מחברים למכשיר אוזניות, והוא כולל אפליקציות מוזיקה. מסך נוסף יציג עצמו רק כשהטלפון מבין שאתם בחו"ל, ותמצאו בו דברים כמו שעון עולם שמציג את השעה במקום ממנו הגעתם ושער המרת מט"ח.

ומתחת ל-TouchWiz מסתתרת כאן גרסת 4.1 של אנדרואיד, המכונה 'ג'לי בין'. כל הכבוד לסמסונג על כך שהייתה החברה הראשונה (חוץ משיתופי הפעולה בסדרת נקסוס של גוגל) שהביאה לשוק מכשיר עם גרסת האנדרואיד החדשה. השינוי הגדול ביותר במערכת ההפעלה הוא במהירות שלה - היא מגיבה הרבה יותר טוב מקודמותיה גם במכשירים ישנים, ובטלפונים חדשים דוגמת ה-Note 2 היא אחת הסיבות העיקריות למהירות התגובה הפנומנלית.

חידוש נוסף בגרסה החדשה הוא מנגנון Google Now. מדובר במערכת שמטרתה לתת לכם את המידע הרלוונטי ביותר עבורכם כאן ועכשיו. חוץ ממזג האוויר, המערכת מסוגלת להבין כשאתם בדרך לפגישה (אם הפגישה, ומיקומה, רשומים ביומן גוגל) ולהציג לכם מפה עם הערכת זמן; מסוגלת גם לתת לכם תוצאות של משחקי ספורט; יכולה, אם חיפשתם טיסה בגוגל ואתם נמצאים בשדה תעופה, להתריע על שינוי שער או שעת טיסה; ובמדינות רבות (ישראל אינה ביניהן) יכולה להציג גם מידע רלוונטי על תחבורה ציבורית.

יש רק כמה בעיות עם התמונה האידילית של ה-Note 2. לא כל אפליקציית אנדרואיד מסוגלת לתמוך ברזולוציה של המכשיר - רבות מהן לא מנצלות נכונה את שטח המסך הגדול יותר של הטלפון, ופשוט מותחות את האפליקציות לגודל המסך. זה יכול להיות מתסכל במיוחד כשאתם מבחינים במתיחה הזאת, וכשהיא פוגמת בהנאה ממשחק או מאפליקציה אחרת.

ואילו הבעיה השניה היא שבסופו של יום עדיין מדובר בטלפון עצום. גם אם הוא מרגיש נוח מאוד ביד - הוא תופס המון מקום בכיס. ישנם אנשים עבורם לסחוב טלפון גדול כל כך זה פשוט לא מתקבל על הדעת. עבור כל השאר, מדובר בגלקסי S3 על סטרואידים, עם עט מגע, מסך גדול יותר ומעבד טוב יותר.


עוד בנושא:

- Galaxy Note 2: רשמים ראשונים
- סמסונג הכריזה על Galaxy Note 2, מצלמה חדשה ומחשבי 'חלונות 8'