שלג יורד בלאס וגאס. ולא בכל העיר, אלא רק בחדר הדגמה אחד במלון הוונישן. הוא יורד על כיכר, שנראית לקוחה מהחזון ההוליוודי של ימי הביניים - בלי כל הלכלוך, אך עם כל היופי. זה נראה אמיתי, כמעט, אבל זה לא. זהו פשוט הדור הבא של מציאות מדומה.
אלה מכם שזכו להשתמש בדור הקודם של מציאות מדומה, כנראה עדיין זוכרים כמה "טוב" זה היה. כאבי הראש, הרזולוציה הנמוכה, הקסדות הכבדות והיעדר כל קשר למציאות - כל אלה אפיינו את המוצרים ההם. בשיחה עם מפתחי חברת Oculus Rift, הם מתענגים על הזכרון הזה. "אנחנו אוהבים את זה שלאנשים יש זכרונות רעים ממציאות מדומה, זה אומר שהם באים אלינו עם ציפיות נמוכות". אך האמת היא שגם בלי ההיסטוריה, Oculus כבר עכשיו מספק חוויה מרשימה להפליא.
החוויה הזאת היא מה שמגדירים ב-Oculus "יום-אפס". המוצר שלהם עדיין לא בשל לצרכנים, וההדגמות ניתנות על ציוד שלעולם לא יראה אור יום. אך בעוד מספר חודשים, תשלח החברה ערכות פיתוח לאלפי האנשים שהזמינו אותה, ואלו יוכלו להתחיל ולפתח יישומים עבור הדור החדש הזה של מציאות מדומה.
משחקים יותר מציאותיים, דקויות שפתאום צצות
אך בינתיים אנחנו חוזרים לימי הביניים. כשאני מסובב את הראש, אני רואה אביר שהולך לידי. הוא נמוך יותר ממני. על מסך רגיל, לא הייתי שם לב לזה, כמו גם לגובה המסדרון אליו אני פונה. מחוץ לטווח הראייה שלי, קול בלתי נראה של איש שיווק ב-Oculus מסביר שעם הקסדה, טריקים שמפתחים עשו כדי להפוך את משחקיהם ליותר מציאותיים, כמו רעד בזמן שצועדים, הופכים למעצבנים ומיותרים עם הקסדה. למעשה, גם אלמנטים פסיאודו-מציאותיים אחרים לא עובדים.
אבל זו, כאמור, ההתחלה. אחת הסיבות לכך שבחברה בחרו לשלוח אלפי יחידות מפתחים היא כדי שאלה יוכלו להתחיל לחשוב על מנגנוני משחק שמותאמים למציאות מדומה. "אם פשוט נמיר משחקים רגילים למוצר שלנו, הם יהיו גרועים" אומרים אנשי Oculus.
והרי תצוגה היא רק חלק אחד מהסיפור. מה עושים עם שליטה בתנועה? "בינתיים אנחנו משתמשים בבקר משחק. יש הליכונים רב כיווניים, אבל אלה מאוד יקרים". וגם כאן, התוכן הוא בעיה גדולה. דמיינו משחק כמו סקיירים או פולאאוט עם הליכון רב כיווני. כשלוחצים על בקר במשך 10 דקות זה קל ונוח, אבל כשצריך ללכת או לרוץ בזמן הזה, המשחק עשוי להפוך להרבה פחות כיפי. "היי, אולי בכל משחקי מציאות מדומה יהיה טלפורט, אולי ימצאו פתרון אחר, אנחנו רק מספקים את הכלים" אומרים בחברה.
אשליה טובה עד כדי גיחוך
אחרי כמה דקות בעולם ימי הביניים, שאת חלקן אני מבלה כשאני מעופף מעל צוק, העיניים מתחילות להתעייף. האשליה עדיין שם, והיא טובה עד כדי גיחוך, אבל כשמסתובבים שמים לב לכך שהתנועה מתחילה אחרי שהראש מתחיל להסתובב, ויש בעיות עם שני המסכים שמספקים - כל אחד בנפרד - תמונה לעיניים. אחד הפיקסלים מת והינו תמיד ירוק, פיקסל נוסף מהבהב.
אלה שתי בעיות שבחברה כעת לא מאוד יכולים להתמודד איתן, אבל אחרים כן. נכון לעכשיו, אין ל-Oculus מסכים איכותיים מספיק לעבוד איתם - תעשיית הסלולר צריכה ליצור אותם עבור הטלפונים שלה, מה שיהפוך אותם לזולים מספיק. נכון לעכשיו, עוברות כ-60 מילישניות בין הפקודה (סיבוב הראש) לבין הופעתה על המסך. בגרסה שתשלח למפתחים, התגובה צפויה לרדת לכ-40 מילישניות. אבל כדי שהמוח באמת לא יבחין בהבדל, ההפרש צריך להיות 7 מילישניות או פחות. וזה ייקח זמן.
העתיד הוא לא רק במשחקים
Oculus, בהיותה חברת סטארט אפ קטנה, מתמקדת נכון לעכשיו רק במשחקים. אבל לטכנולוגיית מציאות מדומה יש הרבה יותר שימושים מזה. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הראו את היעילות של הטכנולוגיה בטיפול בכאב, למשל. בשנה שעברה, נערך מחקר שבמסגרתו טופלו חיילים פצועים שסבלו מכוויות תוך כשהם חובשים קסדת מציאות מדומה בה הם נמצאים בעולם מושלג. התוצאה - פחות כאבים. גרסה חדשה של אותו הניסוי מפותחת בימים אלה בעזרת אנימטורים מ-Dreamworks, כדי ליצור עולם מציאותי יותר ולראות האם שיפור באיכות האשליה עוזר להתמודדות עם הכאב.
וב-Oculus חושבים שבשנים הקרובות, ניסויים דוגמת זה רק ילכו ויגדלו. אם הם יצליחו לספק טכנולוגיה טובה מספיק למציאות מדומה, הם מאמינים שצוואר הבקבוק שהינו המחסור בתוכן ייפתר במקביל. האם זה אומר שהולודק - חדר ההולוגרמות של "מסע בין כוכבים" - כבר מעבר לפינה? לא. אבל לכמה רגעים, הועברתי מחדר מלון בלאס וגאס לאגדה של ימי הביניים. וזה כבר הישג מרשים מאוד.
עוד מ-CES 2013:
- סוני אקספריה Z: מכשיר מרשים עם תג מחיר חסוי
- השעון החכם Pebble מגיע לשוק
- פריים סנס: כבשו את קינקט, עכשיו רוצים לכבוש את העולם
- המטען שיחזיק לכם חודש