פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דעה: הלינצ'טרנט בענב גנד גלילי באמת היה מוגזם

      בעקבות התביעה שהגישה המרצה לאבטחת מידע נגד אלה שעשו ממנה צחוק באינטרנט, הלל גרשוני רוצה שנעצור קצת ונחשוב לפני שאנחנו רומסים את כבודו של מישהו על במה וירטואלית

      מתוך ההרצאה של ענב גנד גלילי (צילום מסך , יוטיוב)
      מתוך הסרטון המושמץ של ענב גנד גלילי (צילום מסף, יוטיוב)

      אתמול פורסם דבר התביעה של ענב גנד גלילי נגד "צינור לילה" ועידו קינן, על כל העקיצות והירידות שהיו מנת חלקה בחצי השנה האחרונה באינטרנט. להזכירכם, עג"ג הפכה לבדיחת אינטרנט בחודשים האחרונים בגלל סרטון שמציג הרצאה שהעבירה בנושא אבטחת מידע - סרטון שהוכיח שאין לה שום מושג בנושא. גולשים ובלוגרים חגגו עליה, כולל גיא לרר ב"צינור לילה" ועידו קינן.

      אז כן, זה הזמן שלכם להוציא שוב ולמחזר את כל בדיחות ה"לינוקס" שלכם ו"ריפלוק" ו"דיפ ווב" ושאר המושגים שהושמעו בהרצאה שלה, ולצחוק שוב על השרלטנית המסוכנת. גם אני הייתי כזה בהתחלה. התחלתי לקרוא את כתב התביעה שלה, ומילאתי פי צחוק. ביצעו בשמה הטוב "אונס קבוצתי"? נו באמת. ומה זה "להעטיר דברי ביקורת" לכל הרוחות?

      ואז עצרתי. גנד גלילי מתארת איך היא נכנסה לדיכאון עמוק, איבדה את מקור פרנסתה, רבים מידידיה התרחקו ממנה - ופייר, אני מאמין לה. הבחורה הייתה קרבן ללינצ'טרנט בממדים אפיים כמעט. היא הפכה בעל כורחה לכוכבת רשת בטלוויזיה, בבלוגים פופולריים (כן עידוק, אני מתכוון אליך) ואצל שלל אושיות פייסבוק - זה לא דבר שהולך ברגל.

      מה ששנוא עליך

      אז נכון, היא העבירה הרצאה מלאה בשטויות. נכון, היא עוסקת בכל מיני עיסוקים שמושכים אליהם שרלטנים. ועדיין, מידתיות היא הדבר שחסר כאן. הרצאה אזוטרית שנעשתה אל מול מספר מועט של צופים, הפכה למדורת השבט של אלפי אנשים, כשגנד גלילי על המוקד.

      כשבא אדם להלל הזקן וביקש ממנו להתגייר "על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת", אמר לו הלל: "דעלך סני - לחברך לא תעביד (השנוא עליך, לחברך לא תעשה); זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא, זיל גמור (לך ולמד)".

      זו נשמעת אמירה די טריוויאלית. לא לעשות לחברך מה ששנוא עליך, יש לך את זה ביותר אובבייס? אבל איך אומרים? זהו שלא. האתגר של לשים את עצמך בנעליים של מישהו אחר, גם אם הוא לא חבר שלך, וגם אם הוא שרלטן ולא מבין מהחיים שלו - זו משימה שמצריכה בהחלט פירוש, וללכת וללמוד, ומחשבה מתמדת.

      "אמת דיברתי", אומרים הלועגים, וסביר שהם צודקים. אמת הם דיברו, וקשקושים דיברה גלילי. זה אולי פוטר אתכם משפטית מחוק לשון הרע, אבל האם זה באמת פוטר אותנו מוסרית? אם נדבר קצת על ה"פירוש" של אותה תורה, הרמב"ם כותב שלשון הרע הוא "המספר בגנות חברו, אף על פי שאמר אמת". כן כן, גם זה לשון הרע. גם עלינו לא היינו רוצים שיספרו דברי גנות, אפילו הם אמת צרופה. חשבו לרגע על כל מיני שטויות שעשיתם בחיים: הרצאות שבהן קשקשתם בלי להבין, דיונים בפייסבוק שאמרתם בהם דברי בורות - בטוח לא חסר. האם הייתם מרגישים שמסע כזה נגדכם היה מידתי? מוצדק?

      איפה החמלה?

      גנד גלילי אינה היחידה. אחד העיסוקים החביבים על אנשי האינטרנט הוא ביצוע שפטים וירטואליים באושיות ידועות יותר או פחות. יאיר לפיד, כמו שאומרים באנגלית, הולך בלי לומר (ועליו כנבחר ציבור קשה לי יותר להגן), אבל אולי זכור לכם גם אותו זוג שהשאיר את היער מלוכלך (ושלדבריו בכלל התכוון לנקות את האשפה עם שחר), או דניאל עוז עם ההתבטאות הסמי-פדופילית, ועוד לא מעט מקרים שבהם האינסטינקט הראשוני שלנו הוא להצטרף לאיזה לינץ' עסיסי באותו איש אטום / אכזר / שוטה / כולם יחד, פעמים רבות גם בלי לברר את העובדות לאשורן. אך גם אם הכול נכון, גם אם אמת צרופה דיברתם - האם הלעג או הקללות שלכם אכן מוצדקים ומידתיים?

      אל תמכרו לי את זה שאתם עושים את זה תמיד בשביל להגן על הציבור, אבירי זכויות אדם שלי. יד על הלב, בשביל להגן על הציבור לא היה צורך בפסטיבל לגלוג שכזה. מדברים היום הרבה על חמלה: חמלה כלפי עניים, כלפי מוחלשים, כלפי פליטים - זה באמת יפה. אבל נסו בבקשה לגלות גם חמלה כלפי יצור יותר מורכב: בן אדם. כזה שהוא לא שלמות הטוב והיופי והצדק. האם אתם יכולים לגלות כלפיו אנושיות? האם בפעם הבאה שאתם עומדים לכתוב פוסט או תגובה לגלגנית על מישהו ש"מגיע לו", קצת תרעד לכם היד לפני שתלחצו על אנטר?