פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      של מי התמונה הזאת בכלל?

      אין הסברה טובה יותר מתמונות - רק שהרבה מהתמונות שמופצות ברשת הן לא באמת מעזה, לא באמת מ-2014 או סתם תלושות מהקשרן. אז איך בודקים מה אמיתי ומה לא?

      תמונה מהמלחמה בסוריה הוצגה כתמונה ממבצע צוק איתן (GettyImages)
      תמונה מהמלחמה בסוריה, שמוצג ברשת כתמונה מעזה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      יותר מאי פעם, המערכה מתרחשת גם ברשת. בכל סיבוב של לחימה בעזה מתחזק תפקידן של הרשתות החברתיות: דיווחים מגיעים לווטסאפ לפני אתרי החדשות, עדכונים על אזעקות ועל תקיפות מופצים בטוויטר עוד לפני שהצפירות משתתקות. ובתוך כל זה, כמובן, מתרחשת גם המלחמה על דעת הקהל – ציוץ מטופש של חייל ישראלי יכול להפוך לוויראלי ולשמש ככלי הסברתי נגד ישראל, ותמונות של מתים מעזה הן נשק אפקטיבי הרבה יותר מהפג'ארים.

      (בתמונה - תמונות מהמלחמה בעיראק ובסוריה - מוצגות בטוויטר כתמונות מעזה)

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      כמובן, בפייסבוק אין עורכים ואין מאמתים, ואף אחד לא בודק האם המידע שמועבר הוא נכון או לא לפני שמעבירים אותו הלאה. וכך, לעתים קרובות גם מידע כוזב או מופרך זוכה לתפוצה עצומה. חלק חשוב בכך הן, כמובן, התמונות. תמונות מלחמה – שנעות בין סנאף מלחמתי מזוויע לבין אנקדוטות הומוריסטיות – מופצות לאינסוף משוכנעים בצד זה או בצד אחר, אבל כפי שקורה תמיד באינטרנט, הן מאבדות לעתים קרובות את ההקשר הנכון שלהן.

      תחקיר של ה-BBC עוד בתחילת מבצע "צוק איתן" העלה שרבות מהתמונות שהופצו ברשת כ"הרס בעזה" למעשה היו ישנות, ולקוחות מתקריות אלימות מזרח-תיכוניות אחרות – אין מחסור בכאלה באזורנו: מלחמת האזרחים בסוריה, או המלחמה בעירק.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      תמונה שמופצת בעמוד "עזה תחת מתקפה", וצולמה למעשה לפני 5 שנים (אתר ה-BBC)

      שקר על גבי שקר

      העובדה שהמבצעים נוטים לחזור על עצמם גורמת למעגלים מוזרים – טעות על גבי טעות על גבי טעות. לדוגמה, לאחרונה הופצה בפייסבוק הישראלי התמונה הבאה. ראשיתה בתמונה שהעלתה משתמשת טוויטר סורית, שמציגה תינוק פצוע מובל לבית החולים. "אפילו הילד הפלסטיני הפצוע הזה לא נראה מופתע או מפוחד, הוא רגיל לטרוריזם ישראלי" נכתב בתיאור התמונה. אבל מדובר בסילוף מוחלט: הילד בתמונה הוא לא פלסטיני אלא ישראלי, שנפצע בהתקפת רקטות על ישראל. התמונה הופצה מחדש, הפעם עם טקסט המתקן את המקור: "התמונה הזאת, המציגה ילד פסטיני, היא שקר חולני מעוות. זהו ילד ישראלי, שנפצע אתמול, כשרקטה של החמאס פגעה בביתו. הראו לעולם את האמת!".

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      צילום מסך, טוויטר)

      וזוהי אכן האמת – אבל גם האמת הזאת לא עדכנית. התמונה הכוללת את הטקסט המקורי והתיקון לו פורסמה לראשונה ב-2012, בזמן מבצע "עמוד ענן". השקר הוא כבר ישן, וכך גם האמת. מכיוון שהטקסט בתמונה לא מתעדכן, והיא ממשיכה לטעון שמדובר בילד שנפצע "אתמול", גם היא הפכה ללא מדויקת.

      תמונות עם תיאורים שגויים, בין אם בטעות או בכוונה, מגיעות גם מהצד השני. תמונה שנפוצה בפייסבוק בימים האחרונים מציגה כביכול "נוהל ילדים" פלסטיני – תליית ילדים על גדרות כמגן אנושי פשוטו כמשמעו. "טרוריסט מהחמאס תולה ילדים על גדר לפני בית כדי לוודא שצה"ל לא יפגע בבניין", כך נאמר בתיאור התמונה בטוויטר ובאתרים רבים נוספים שהציגו אותה ללא שאלות. השאלה אינה אם התמונה מזויפת; אין ספק שהיא אמיתית – אבל חיפוש ברשת מעלה שאין לה שום קשר ל"צוק איתן", מהסיבה הפשוטה שהיא פורסמה בפייסבוק בדצמבר 2013, וייתכן בהחלט שהיא ישנה עוד יותר. המקור של התמונה לא ברור, וגם לא הנסיבות שבהן צולמה – אבל באותה מידה לא ברור האם היא בכלל צולמה בעזה.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      איך בודקים אמינות של תמונה?

      אי אפשר לצפות מכל משתמש פייסבוק לערוך תחקיר מקיף על כל תמונה, אבל לאור היקף הדיסאינפורמציה ברשת, הדבר המינימלי שניתן לעשות - לפני שמעבירים תמונה הלאה – הוא לנסות לאמת אותה בעזרת כלים פשוטים שזמינים לכל אחד. חיפוש התמונות של גוגל מאפשר לחפש לא רק לפי מילים, אלא לפי תמונות; אם גוגל מוגדר כמנוע החיפוש הדיפולטי שלכם, כל שצריך לעשות הוא קליק ימני על תמונה ובחירה ב"חפש בגוגל את התמונה הזאת" – והוא יציג בפניכם מופעים נוספים של אותה התמונה. פעולה בסיסית כזאת עשויה לגלות שהתמונה "מאתמול" שקיבלתם למעשה צולמה לפני שבע שנים בתימן. כלי חיפוש תמונות אחרים, כמו tineye.com, מעניקים כלים קלים עוד יותר למציאת המקור, או לפחות גילן האמיתי, של תמונות – כמו מיון העותקים של התמונה מהגדול לקטן, או לפי סדר כרונולוגי.

      חשוב להזכיר שחשיפת תמונה כמזויפת, או ככזאת שיצאה מהקשרה, עדיין לא מהווה "תמונת ניצחון". נכון, פורסמו תמונות של הרס "בעזה" שלמעשה נלקחו מסוריה – אבל זה לא משנה את העובדה שאכן התחולל בעזה הרס רב, וקיימות שפע של עדויות מצולמות אותנטיות שיעידו על כך; ומנגד, העובדה שהחמאס לא באמת תולה ילדים על גדרות לא מורידה מהטיעון נגדו על כך שהוא משתמש באזרחים כבמגן אנושי. על כל פנים, שימוש בתמונות שקריות רק מחזק את הצד הנגדי. המינימום הנדרש כדי לנהל דיון הוא לדעת לפחות שהתמונה שאנחנו מקבלים – אפילו אם היא לעולם לא מלאה – היא לפחות נכונה.