ההודעה על כך שאינטל מפסיקה להשקיע בישראל - מזויפת

"אינטל משהה את השקעותיה בישראל בשל התקיפה בעזה" – כך טענה הודעה מזויפת שפורסמה בשם ענקית השבבים והתגלתה כמתיחה.

מי ששיגרו את ההודעה אף טרחו ובנו אתר מפוברק שנראה כמו אתר הודעות לעיתונות אותנטי בכתובת newsroom-intel.com (כרגע לא ניתן לצפות בעמודי הדומיין). בהודעה המזויפת נכתב כי אינטל החליטה להשהות את תוכניותיה להשקיע 6 מיליארד דולר במפעל אינטל בקריית גת, והיא הכילה ציטוטים של בכירי אינטל כמו המנכ"ל בריאן קרזניץ' ונשיא אינטל ישראל מולי אדן. ב"ביזנס אינסיידר" התקשרו למספר הטלפון המופיע בהודעה, ודיווחו כי ענה להם אדם בעל מבטא אמריקאי שניסה לשכנע אותם כי המידע בהודעה אמיתי, וכן הוסיף כי "אנחנו לא סוגרים שום דבר בישראל אלא רק שמים את ההשקעה שלנו בהמתנה", דבר שייארך מספר חודשים, לדבריו. דובר אינטל הכחיש כמובן את תוכן ההודעה והחברה הצהירה כי ההודעה "לא הגיעה מאינטל והיא שקרית".

פייסבוק פועלת נגד אישור צווי חיפוש על גולשים שחשודים בהונאה - ועכשיו חברות נוספוות מצטרפות למאבקה. תצהיר שהוגש לבית המשפט על-ידי ארגונים כמו איחוד החירויות האזרחיות בניו יורק בתמיכת האגודה לזכויות האזרח, ואשר צורפו אליו חתימות של חברות כמו מיקרוסופט, גוגל, טוויטר, דרופבוקס, לינדקדאין ואחרות, מגבה את פייסבוק במחאה נגד צווי החיפוש שאושרו ב-2013, כך דווח ב"וול סטריט ג'ורנל".

העתירה של פייסבוק נועדה למנוע מקרים דומים בעתיד ואינה מבקשת לבטל את הצווים שכבר ניתנו, שכן המידע על גולשים אלה כבר הועבר. בתצהיר נטען כי בית המשפט לא היה צריך לאשר את הצווים – שבמסגרתם בדקו הרשויות חשבונות של גולשים החשודים בהונאה – משום שהיו פולשניים ורחבים מדי.

פייסבוק הצליחה לגרום לאפליקציית המסנג'ר לזנק בטבלת ההורדות באפסטור וכעת היא ניצבת בראש רשימת האפליקציות החינמיות (הרבה לפני האפליקציה הראשית של פייסבוק עצמה, אגב, שממוקמת כרגע במקום ה-11) של החנות, הודות להגבלה שמחייבת את המשתמשים לקבל ולשלוח הודעות דרך המסנג'ר.

עם זאת, האפליקציה מקבל ביקורות שליליות בחנות. למעשה, הן כה שליליות עד שממוצע דירוג המשתמשים שלה עומד כרגע על כוכב אחד מתוך חמישה. ב"ביזנס אינסיידר" אף דווח על כמעט 94% ביקורות שליליות.

חוקרת במיקרוסופט הציגה מחקר העוסק בפיתוח סמארטפון בעל מקלדת שמחזירה תחושת מגע, כזה שמזכיר יותר מגע פיזי מאשר סתם רטט. מקלדת כזו, שעושה שימוש בטכנולוגיית Haptic Feedback‏ – "תגובה" שנוצרת לאחר הלחיצה על המסך – תוכל להגביר את קצב ההקלדה של המשתמשים ולצמצם את הטעויות שהם עושים במהלכה, לפי החוקרת הונג טאן ואחרים.