וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בעקבות הזמן האבוד

31.10.2014 / 13:28

חצי מדינה לא ידעה מה השעה בחודש שעבר כשהשעונים עברו לשעון חורף בזמן הלא נכון. פעמיים. איך דבר כזה קורה ב-2014? מי אשם? מי יפצה אתכם על השעה שהפסדתם? למה זה כנראה יקרה שוב? התשובה יותר מורכבת ממה שחושבים

האזרח הקטן נגד השעון. ShutterStock
מי הזיז את השעון שלי?/ShutterStock

בחודש שעבר, פעמיים בתוך שבוע, בין ראש השנה ליום כיפור, חזרה על עצמה תקלה במכשירים סלולרים ובמחשבים אישיים, כאשר התחלפה בהם השעה ללא צורך שעה אחת אחורה. המכשירים חשבו בטעות שכבר הגיע הזמן לעבור לשעון חורף.

בין אם נגרם לכם נזק כתוצאה מהשינוי הלא רצוי או שהיום שלכם רק השתבש מעט ומיד סודר - משהו בכל זאת מוזר כאן. המחשבה שב-2014 קיימת מדינה בה כמות גדולה של אזרחים מתעוררים בוקר אחד ולא יודעים מה השעה זה חתיכת חלם. וזה עוד קורה פעמיים, וקרה גם בשנים קודמות.

איך זה קורה ומי בעצם אשם? מי אחראי על הזמן שלנו ומי צריך לקחת אחריות? במקרה של תקלת שעון החורף, נראה שהתשובה מתחלקת בהכללה בין שלושה גורמים עיקריים: האזרח, המדינה והטכנולוגיה.

האזרח

בחורה מתעוררת. ShutterStock
חמודה תקומי, זה יותר מאוחר ממה שאת חושבת ואת מאחרת/ShutterStock

האזרח אשם. כנראה שהזמן שלו לא מספיק יקר לו, כי הוא החליט להפקיר אותו בידי מכשירים של חברות טכנולוגיה. גם אם התקלה גרמה לו נזק ממשי, אף אחד לא יפצה אותו עכשיו. הקיצוניים יטענו שזו אותה הטעות שעשתה ג'ניפר לורנס למשל, כששמרה תמונות בשירותי ענן, והפתרון נמצא דווקא באנטי טכנולוגיה. נגיד, שעון מעורר קטן מפלסטיק קטן שקונים בחמישים שקל.

אפשרות אחת היא לדאוג טוב יותר למכשירים ולעדכן את מערכות ההפעלה. אבל לצפות מהאזרח שיעדכן זה בבירור לא הפתרון. בין אם חסר לו הידע לבצע את העדכון, או אם המכשיר שבידיו לא מסוגל לתמוך בעדכון, הוא בטח לא יקנה מכשיר חדש רק כדי להימנע מתקלה שלא ציפה שתתרחש. אז אולי האחריות היא ברמה מעל האזרח?

sheen-shitof

עוד בוואלה

התהליך המסקרן של מיחזור אריזות מתכת

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

המדינה

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
גדעון סער, האיש והרחוב/מערכת וואלה, צילום מסך

המדינה אשמה. ההחלטה על שעון הקיץ התקבלה בתחילת יולי 2013. האחריות על ביצוע החלטות הממשלה היא בידי המשרד הרלבנטי, ובמקרה הזה - משרד הפנים. שר הפנים, גדעון סער, הכריז אז שזו בשורה שאזרחי ישראל חיכו לה. המשרד שרוצה להכניס אתכם למאגר ביומטרי לא הצליח למנוע בלבול בחלקים נרחבים במדינה. נראה שהוא פשוט לא אכף את ההחלטה שהתקבלה מעל שונה קודם, או לא התכונן אליה כראוי. סער, אגב, הודיע על פרישתו שבוע לפני התקלה הראשונה. הנה אדם ששולט בזמן שלו.

איזה פעולות ביצע משרד הפנים מרגע שהתקבלה ההחלטה כדי למנוע את הבלבול? האם הוא חזה אותו? ומה מידת האחריות שיש למדינה מול האופן שבו האזרח צורך את זמנו?

להלן התגובה הרשמית של משרד הפנים:
"שר הפנים, גדעון סער, עם כניסתו לתפקיד מינה ועדה לבחינת שעון הקיץ בישראל. ביולי 2013, מליאת הכנסת אישרה ברוב גדול את חוק שעון הקיץ החדש שנקבע על פי המקובל במדינות אירופה. חוק קביעת הזמן פורסם ברשומות ויש לנהוג על פי חוק זה. משרד הפנים אינו צד בביצוע החוק".

דרך אחת לפרש את התגובה הזו היא שמשרד הפנים מתנער מאחריות על התקלה, אבל לוקח קרדיט על היום האחד שבו אכן השעונים היו צריכים לזוז בזמן וזזו. עכשיו מי רוצה רחוב על שמו? דרך אחרת היא להגיד: תאכלו בובקעס.

"אינו צד בביצוע החוק" מצביע על כישלון במקום אחר, אז אולי האשם מסתתר בתוך המכשירים?

הטכנולוגיה

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
תרצו קצת בובקעס עם זה?/מערכת וואלה, צילום מסך

הטכנולוגיה אשמה. כמו שקורה אתה תמיד, גם הפעם היא לא עבדה בזמן שהיינו צריכים אותה. למה היא לא עבדה זו כבר שאלה מורכבת יותר. אני ממליץ בחום לצפות בסרטון "האם טכנולוגיה אי פעם תעבוד?" של ירון אסא, מתוך "בקירוב גס" המגדירה עצמה כתוכנית בנושא מדע, אינטרנט וחשיבה ביקורתית.

למי שאין כוח לראות עד הסוף הנה השורה התחתונה: לא. טכנולוגיה לא תעבוד אף פעם, כי כשטכנולוגיה עובדת המוח שלנו לא תופס אותה יותר ככזו.

רבים טעו לחשוב שמפעילות הסלולר אחראיות על הטכנולוגיה שהציגה שעה לא נכונה. אולם הן רק השליחות של מערכות ההפעלה אשר נמצאות במכשירים שהן מוכרות. מערכות מבית גוגל, אפל, מיקרוסופט.

יש כמה אפשרויות להתרחשות התקלה אצלן:
1. החברות לא ידעו על הצורך לבצע את השינוי. משרד הפנים אמנם פרסם רשומות, וחברות הסלולר שלחו התרעות למשתמשים, אבל ספק אם נעשתה פנייה רשמית לנציגי החברות בחו"ל.

2. התקלה התרחשה במערכות הפעלה ישנות להן גרסאות רבות. 3 החברות הנ"ל הכריזו השנה על מערכות הפעלה חדשות ומכשירים חדשים שבהן אין את הבעיה. ואף על פי שהמערכות הישנות עוד נתמכות, הן נמצאות בעדיפות נמוכה. בוודאי עבור שוק חסר חשיבות ברמה העולמית כמו ישראל.

צריך לזכור שאיתור תקלה ותיקונה יכול להיות תהליך ממושך. למרות שלכאורה היה להן שנה להתארגן. לדוגמא, בחלק ממכשירי האנדרואיד הודעות הווטסאפ הוצגו עם שעה לא מעודכנת. לכן צריך לברר עם מקור התקלה באפליקציה או במערכת ההפעלה ובאיזה מכשירים היא מתרחשת וכיו"ב, ולא בטוח שזה שווה לחברות את המאמץ. פשוט תקנו מכשיר חדש. תרצו קצת בובקעס עם זה?

לסיכום

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
עד שהתקלה תחזור בחורף הבא/מערכת וואלה, צילום מסך

אבא של אשתי נוהג לצטט משפט יפה: "הרוצה לשקר ירחיק עדותו". כלומר, נניח ונתפסתם על פשע ואתם רוצים להביא עדות שאתם חפים מפשע. תאמרו להגנתכם נניח: "אחותי יכולה להעיד שלא הייתי בזירת האירוע. עכשיו לכו תשאלו אותה, היא בניו-זילנד עכשיו".

רוצה לומר: אני לא חושב שמישהו יכול להפנות אל גוגל, אפל או מיקרוסופט אצבע מאשימה על כך שהציגו שעה לא נכונה במכשיר. כי גם אם זה נכון, לכו תחפשו אותם במשרדים שלהם בארצות הברית. זה גם מה שהמדינה אומרת. כלומר, מי שיאשים אותן משקר לעצמו.

מה שהופך את האזרח שוב לאשם. והמעגל, כמו גיגית המים העגולה שאתה ניסו חכמי חלם לתפוס את הירח המלא, יחזור על עצמו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully