לכתוב ביקורת על הגלקסי נוט 4 לא אמורה להיות משימה מסובכת מדי. או בכלל, לכתוב ביקורת על כל מכשיר המשך בסדרה של סמסונג. לוקחים את הספרה האחרונה, נניח 3, משנים ל-4 רושמים: "הגדילו מסך, שיפרו מצלמה, שיפרו מעבד" ושלום על ישראל.
אבל הפעם משהו השתנה, בין אם זה בתפישה של סמסונג או בראייה שלנו בתור לקוחות. איכשהו, הפעם באמת יש שיפור רציני בין הנוט 3 לנוט 4, וזה לא משהו מינורי כמו "עוד כמה מגה-פיקסלים" או "עוד חיישן שמכין קפה נטול".
צפיתי בהשקה המרשימה של הנוט 4 ולא התלהבתי יותר מדי. עכשיו, כשאני מתנסה במכשיר וחוקר אותו על כל מרכיביו לאורך זמן אני יותר מבין את ההתלהבות.
עיצוב ומסך
נתחיל דווקא בהיבט פחות מרשים, העיצוב. נכון, סמסונג שמה פס אלומיניום סביב המכשיר שאמור להראות לו מראה יוקרתי. אולי בגלל שקיבלתי לסקירה את הדגם השחור, זה לא הרגיש כל כך יוקרתי. בניגוד לגלקסי אלפא, שם הפס יותר בולט וניכר לעין ונותן למכשיר מראה פרימיום.
החלק האחורי שלהמכשיר גם הוא עבר שדרוג מן הדגם הקודם. אין עוד את התפירות המוזרות שסמסונג הכניסה מסביב למכסה האחורי. במקום זאת יש לנו כיסוי אחורי דמוי עור שגם מרגיש נעים ביד. אך לאחר שפותחים את המכסה, מבינים שמדובר בפלסטיק, לא בטוח שזול, אך עדיין פלסטיק הוא פלסטיק ומראה היוקרה נעלם די מהר כשמקמטים אותו ביד.
אחרי שבדקנו מסביב למכשיר ומאחוריו, נשאר רק המסך עצמו שהוא לב העניין. ואיזה לב זה. כפי שאמרתי בתחילת הסקירה, כאן היו יכולות להיכנס המילים "סמסונג הגדילה את המסך ב-X אינצ'ים מהנוט 3" - אבל לא הפעם.
המסך של הנוט 3 היה בגודל 5.7 אינץ', וכך גם המסך של הנוט 4. אך בעוד הנוט 3 הציג רזולוציה של 386 PPI על מסך FHD (1080 x 1920), הנוט 4 מציג רזולוציה של 515 PPI על מסך 2K (1440 x 2560) והוא נראה מרשים. הרזולוציה הגבוהה מאפשרת מייצרת מסך שלא ניתן לראות בו את הפיקסלים בכלל, מה שמציב אותו גבוה מאוד מבחינת המתחרים שרק ה-G3 ועוד כמה בודדים עוברים אותו בקצת באיכות.
אך עם רזולוציה כל כך גבוהה באים גם חסרונות. משחקים שמותאמים לרזולוציות הגבוהות ולמסכים החדשים נראים נהדר על המכשיר, אך משחקים שלא הותאמו למסכים החדשים (למשל כמו Dungeon Hunter 4 הפופולרי), לא רק שלא נראים כל כך טוב, אלא נראים עוד יותר גרוע ממה שהם יכלו להיות. זה מורגש במיוחד במשחקים ישנים שלא הותאמו אפילו למסכי ה-FHD, שם המשחק כל כך מתוח שזה נראה כבר מגוחך. זאת כמובן לא אשמת סמסונג או LG, אך המפתחים יכולים להשקיע קצת יותר, וניתן לקוות שזה יקרה בייחוד עכשיו שגם הנקסוס 6 מגיע עם מסך 2K.
למרות הגודל הדי עצום של המסך לא מצאתי את עצמי מתקשה לתפעל אותו ביד אחת, אך אציין שיש לי ידיים גדולות. כן מצאתי את עצמי מתפעל אותו לא מעט עם שתי ידיים, והדבר הרגיש לי טבעי, כך שזה לא אמור להפריע גם לבעלי ידיים קטנות. ישנם גם כל מיני אופציות חביבות לעזור לתפעול ביד אחת, ואני מצאתי את האופציה לשים את כפתורי ה"חזור" וה"בית" בצד ימין הכי יעילה.
ממשק
עוד מאז שיצא הגלקסי 1 תמיד אהבתי את המערכת של סמסונג והעדפתי אותה על פני רוב ממשקי האנדרואיד. אולי זה כי אני רגיל לסדר ולפשטות על ה-iOS, אבל משהו בה הרגיש לי מוכר. בנוט 3 סמסונג דחפה למכשיר כל כך הרבה פיצ'רים מיותרים, כמו מחוות האוויר ותזוזות הראש הידועות לשמצה, שמי שלא התמצא יכל להאבד בתוך הגדרות המכשיר.
בנוט 4 סמסונג מנסה לפשט את הדברים. נכון, המערכת עדיין כבדה על המכשיר ולא משנה כמה יישומים סגרתי - היו לי רק 1.5 ג'יגה-בייט של זיכרון RAM פנויים. סמסונג ציידה את כל מכשיריה ב-3 ג'יגה בייט RAM, כך שלא ממש הרגשתי אטיות גם כשהיו הרבה יישומים פתוחים, כולל משחקים כבדים.
הגרסה שנמכרת בארץ היא גרסת SM-N910F, שזה אומר שהמעבד הוא הסנאפדרגון 805 של קוואלקום בעל ארבע הליבות במהירות של 2.7 ג'יגה-הרץ. המכשיר פשוט טס. בין אם הפעלתי עליו משחק כבד, גלשתי בדפדפן או בפייסבוק, או אפילו אם הפעלתי את התוכנה הכבדה Google Earth. מכל מכשירי הטאץ' וויז (TouchWiz - הממשק של סמסונג) שהשתמשתי, הנוט 4 מספק את החוויה הכי נקייה וחלקה וגם בתוכנת הבדיקות AnTuTu המכשיר קיבל תוצאה מרשימה של 46921.
העט ופיצ'רים נוספים
העט של הנוט גם הוא עבר שינוי. סמסונג מבטיחה שהוא מדויק כעת פי 2, ואפליקציית ה-S Note הייתה תענוג לשימוש בייחוד עם זיהוי כתב היד בעברית, באנגלית וגם בנוסחאות מתמטיות. זאת השנה השנייה ברציפות שסמסונג עובדת בשיתוף עם Wacom והדבר ניכר. בתור בעל מספר מוצרי Wacom אני יודע שפשר לצפות לרמות דיוק גבוהות ביותר מן המכשיר והוא מספק את זה. התפריט שנפתח בעת הוצאת העט גם הוא כעת פשוט יותר, ולשמחתי ראיתי שאפשר לבטל אותו לחלוטין.
בכלל, זה מרגיש כאילו סמסונג מגישה חוויה שלמה של הממשק שלה, אך מאפשרת לשנות אותו בכל צורה שהיא. אפילו בתפריט ההגדרות ניתן לקבוע קיצורים להגדרות חשובות וניכר שיש תשומת לב לפרטים הקטנים, כמו מסך הנעילה והפתיחות השונות.
משהו שלא היה ממש נוח לי בשלל הפיצ'רים של המכשיר היה חיישן טביעת האצבע. אני מעולם לא נועל את המכשיר שלי והיה יכול להיות נחמד אם סמסונג הייתה מאפשר קניית אפליקציות בגוגל פליי עם חיישן טביעת האצבע (עובד בסדר, לא להיט) בניגוד לקניית אפליקציית בחנות של סמסונג עצמה. אולי הדבר ישתנה בעתיד.
סמסונג החליטה להוסיף למכשיר חיישנים כמו מד דופק, ברומטר ועוד שני חיישנים שלא היו עד כה: חיישן UV וחיישן SpO2. אלו הם חיישנים שעובדים רק עם אפליקצית הבריאות של סמסונג ה-S Health. חיישן ה-UV בודק את קרינת קרני השמש ויכול להודיע לנו מתי מסוכן לצאת החוצה וחיישן ה-SpO2 בודק את רמת הסטורציה בדם. לא בטוח שזה החיישן שיגרום לכם לקנות את המכשיר אבל זאת תוספת נחמדה ולא מזיקה. חבל רק שהחברה בחרה להוריד את חיישן המדחום.
מצלמות
המצלמות של המכשיר שודרגו מ-13 מגה-פיקסל במצלמה האחורית ל-16 מגה-פיקסל. ומ-2 מגה-פיקסל במצלמה הקדמית ל-3.7 מגה פיקסל. יש הרבה דרכים לעשות סלפי: כפתור, חיישן מד הדופק, לחיצה על המסך, על הווליום ועוד, ואפשר לצלם גם סלפי חצי פנורמי ב-120 מעלות, שלפעמים מעוות קצת את התמונה אם לא עוקבים אחר ההוראות. עם גרסת המכשיר שקיבלתי הגיעו רק האפשרויות לצלם סלפי וסלפי פנורמי.
כדי להשתמש בפיצ'רים נוספים כמו וידיאו ב-240 פריימים לשנייה (באיכות עד 2K) הייתי צריך להוריד את האופציה מהחנות של סמסונג עצמה (יש ליצור עוד חשבון). לצלם סטילס אפשר גם עם פקודות קוליות, אופציה נחמדה שעוזרת לפעמים לתפוס את התמונה המתאימה. למצלמה פלאש חזק במיוחד ותמונות טובות יוצאות גם בתאורה נמוכה עקב מייצב תמונה האופטי.
סוללה
הסוללה של המכשיר כמעט לא השתנתה מהנוט 3, והיא תחזיק במשך יום וחצי בשימוש סביר. מה שכן השתנה זה המטען. עם המטען המקורי שבערכה ניתן להגיע מ-0 ל-50 אחוזי טעינה תוך 30 דקות, ומה שיותר מרשים זה שאפשר להגיע ל-90 אחוז אם ממשיכים להטעין קצת מעל שעה. מצב הטעינה המהירה מתרחש כאשר המסך כבוי. עוד אפשרות שכבר ראינו בגלקסי 5 היא חיסכון סוללה מוגבר שמאפשר לכבות את כל הפיצ'רים מלבד SMS טלפון ומייל.
לסיכום
מדובר במכשיר מאוד איכותי. המחיר שלו הוא לא זול, כרגע עולה בין 3,899-3,999 ש"ח במפעילות השונות ובחנויות של סמסונג. למכשיר גרסה אחת של 32 ג'יגה-בייט בלבד עם הרחבה באמצעות כרטיס עד 128 ג'יגה-בייט נוספים. ראוי לציין את סמסונג לטובה שמנסה לחדש עם העיצוב תוך כדי שיפור המסך ללא הגדלתו, ועוד לא הזכרתי את התמיכה בדור 4.5 שאין ממש צפי עבורו כרגע.
לא דיברתי על המתחרים, אך בזירת פאבלטי האנדרואיד כרגע אין לו ממש כאלו מבחינת החומרה בייחוד, וגם במצלמה ובבטרייה. הנוט 4 מגיע בצבעים של שחור, לבן, ורוד וזהב והזמינות שלהם משתנה לפי המלאי.