פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מלחמה ברשת: סטודנטים נאבקים נגד הסתה אנטישמית

      התכנית למאבק באנטישמיות ברשת הצליחה לגרום להסרתה של קריקטורה פלסטינית על הפיגוע בירושלים, והיא לא עוצרת: הסטודנטים שמתנדבים בה, ביניהם גם סטודנטים נוצרים ומוסלמים, פועלים למצוא ולהסיר כל חומר אנטישמי ברשת

      קריקטורות אנטישמיות של Bahaa Yaseen בפייסבוק (מערכת וואלה! NEWS , פייסבוק)
      הקריקטורה של יאסין על הפיגוע בירושלים (מתוך פייסבוק)

      שעה לאחר שדווח בכלי התקשורת על הפיגוע בבית הכנסת בירושלים, עלתה לרשת קריקטורה אנטישמית המציגה את הטבח באופן נלעג (ראו למעלה). יצר אותה קריקטוריסט פלסטיני בשם באהא יאסין, אשר מרבה להעלות לעמוד שלו קריקטורות ברוח דומה: הן מתארות ישראלים מצטופפים בתחנת אוטובוס מפחד שידרסו אותם, או סכין מדממת נעוצה במגבעת חרדית עם מגן דוד.

      הסטודנטים בתכנית למאבק באנטישמיות ברשת ניגשו מיד לעבודה, ודיווחו שוב ושוב על העמוד ועל התמונות המתפרסמות בו. במקביל, פנו להנהלת פייסבוק בדרישה שיסירו את העמוד. מבצע באהא יאסין הוכתר בהצלחה: עמוד הפייסבוק נמחק מהרשת החברתית.

      קריקטורות אנטישמיות של Bahaa Yaseen בפייסבוק (מערכת וואלה! NEWS , פייסבוק)
      מתוך פעולת הסטודנטים נגד העמוד של יאסיןם (צילום: פייסבוק)

      פעולת תגמול על הסתה

      התכנית למאבק באנטישמיות ברשת היא תכנית מלגות של התאחדות הסטודנטים בישראל. תפקידם של הסטודנטים בתכנית הוא לסרוק את הרשת בחיפוש אחר תכנים אנטישמיים וחומרים על הכחשת שואה - ולפעול להסירם. מחיקת העמוד של יאסין מפייסבוק נחשבת בעיניהם כ"פעולת תגמול על ההסתה שהפיץ וביזוי הנרצחים".

      הרשת נחשבת כבר מזמן כזירת קרב לכל דבר, כשחומרי הסתה וירטואליים משמשים ככלי נשק בידי המפיצים אותם. הסיפור של דאעש המחיש אולי יותר מכל סיפור אחר את הקשר ההדוק בין מלחמה לתעמולה, בין הסתה ברשת לפעילות בשטח. התכנית למאבק באנטישמיות ברשת שמה לה למטרה לנטרל את הנשק הזה, במקרים שבהם הוא מופנה כלפי יהודים.

      החל מהשנה, התכנית היא חלק מרשת בינלאומית נגד הסתה ברשת בשם INACH, המקיפה את כל סוגי האלימות הווירטואלית: בריונות רשת, אתרי שנאה, תעמולה מסיתה, גזענות, מיזוגניה ועוד. אך תכנית הסטודנטים הישראלים, כאמור, מתמקדת בתחום האנטישמיות: היא נולדה לפני שלוש שנים, ב-2011, בעקבות התרבות עמודים אנטישמיים ברשת, ומתוך ההבנה שצריך להיאבק בהם באופן מסודר. "זו הייתה תקופה של שיא בהסתה ברשתות", נזכר עידו דניאל, ראש התכנית, "עם כל הטוב שהגיע עם האינטרנט, הגיע גם הרבה רע. פתאום כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה, נפתחו עמודי הערצה לאדולף היטלר. היה צריך לתת לזה מענה".

      קריקטורות אנטישמיות בפייסבוק (צילום מסך , פייסבוק)
      קריקטורות ברשת המתארות פיגועי דריסה (מתוך פייסבוק)

      וכך יצאה התכנית לדרך. מה שהתחיל כפיילוט עם 20 סטודנטים מתנדבים, הפך לפרויקט ארצי שעובד בשיתוף עם הרשתות החברתיות - פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, ועם ארגונים בינלאומיים נגד הסתה. השבוע יתקיים כנס הפתיחה של המחזור החדש בתכנית - שנבחר מתוך מאות מועמדים ברחבי הארץ. "מכל המוסדות האקדמיים ומכל מקצועות הלימוד", מדגיש דניאל, "יש אצלנו גם דוקטורנטים לערבית וסטודנטים לרפואה ולמדעי המדינה ולחשבונאות - הכול".

      בשלב הראשון, הסטודנט המתנדב סורק את הרשת, עוקב אחרי עמודים, מנסה לזהות מגמות וסימנים מקדימים כדי להתריע בזמן אמת על פוסט מסוכן. כשמתפרסם אחד כזה, מדווחים בצינורות המקובלים, כמו לחיצה על כפתור הדיווח בפייסבוק. כשזה לא עוזר, פונים לערכאות גבוהות יותר: בחודש יולי האחרון למשל פורסם כאן המקרה של החייל אורון שאול, שבתקופה שהיה נעדר הופצו פרופילים מזוייפים שלו אשר שימשו ככלי תעמולה של החמאס. לא עזרו הדיווחים הרגילים על העמוד בפייסבוק. בשלב זה התכנית למאבק באנטישמיות התערבה, ופנתה לאנשי הקשר שלה בפייסבוק וטוויטר. החשבון המזוייף בטוויטר נמחק בתוך שעה ("והם כמעט אף פעם לא מוחקים ציוצים", מדגיש דניאל), והעמודים המזוייפים בפייסבוק - ביומיים הבאים.

      קריקטורות אנטישמיות בפייסבוק (צילום מסך , פייסבוק)

      "הקריקטורות אמורות להגדיל את האפקט של הפיגועים"

      בחודשים האחרונים מתגברת ההסתה ברשתות - מכל הכיוונים, ולמתנדבי התכנית יש הרבה עבודה. הרשת מוצפת בקריקטורות המתארות פיגועי דריסה ודקירה של יהודים ישראלים. "אנו עדים להסתה מתמשכת ברשתות החברתיות בערבית", אומר דניאל, "בעוד ההסלמה בשטח ידעה עליות וירידות במרוצת החודשים האחרונים, עמודי פייסבוק רבים המזוהים עם שכונות מזרח ירושלים וגורמים פלסטיניים המשיכו ביתר שאת להפיץ קריאות לרצח של ישראלים, המלוות באיורים גרפיים שלא היו מביישים את התעמולה האנטישמית של 'דר שטירמר'".

      רוני ביאלר, סטודנט בתכנית וחוקר תקשורת ערבית בחוג לשפה ולשון ערבית באוניברסיטת בר-אילן, רואה את ההסתה והקירטקטורות האנטישמיות כסוג של לוחמה פסיכולוגית שנועדה להגדיל את האפקט של הפיגועים. "כך בדיוק פועל דאעש באינטרנט - רצח בודד של שבוי מערבי ממונף כדי להפחיד ולהטיל אימה", הוא אומר, "אין ספק שהתעמולה הפלסטינית ברשת מנסה לחקות את זה, כאשר המטרה היא לגרום לציבור הישראלי להירתע ולסגת אחורה מעמדותיו."

      "הדברים האלה משפיעים", אומר דניאל, "כמו שהקריקטורה של יאסין משפיעה. עוד הסתה, ועוד הסתה, וזה נבנה עד שזה מגיע לכדי פיגוע בבית הכנסת. צעירים פלסטינים הם לא על פלנטה אחרת, יש להם פייסבוק, יש להם סמארטפונים, הם רואים את כמויות ההסתה האלה".

      קריקטורות אנטישמיות בפייסבוק (צילום מסך , פייסבוק)

      ומה תפקידה של המשטרה?

      ביום רביעי האחרון דנה הכנסת בהצעת חוק שתעניק למשטרה סמכות לסגור אתרי אינטרנט בצו בית משפט. הכוונה הייתה להרחיב את החוק המאפשר למשטרה לסגור או להגביל שימוש במקום שבו מתבצעות עבירות, ולהגדיר גם את האינטרנט כ"מקום" שבו עלולות להתבצע עבירות - ושהמשטרה יכולה לסגור. דניאל סובר גם הוא שהאינטרנט יכול לשמש כמקום לא פחות מסוכן מהמרחב הפיזי, ושצריכה להיות חקיקה מסודרת יותר בנושא.

      "למה כשאני הולך ברחוב וראה צלב קרס מרוסס על הקיר אני יכול לפנות למשטרה, אבל כשקורה אותו דבר בפייסבוק אין לי למי לפנות?" הוא אומר, "כבר הוכח הקשר בין הסתה ברשת למה שקורה מחוץ לה. לפני מספר שבועות דיברתי בפני שגרירים אירופיים, בדיאלוג השנתי של משרד החוץ עם האיחוד האירופי, והראיתי להם איך בגגרמניה הפיצו ברשת חומרים של הכחשת שואה. למה בטלוויזיה הגרמנית אסור וביוטויב מותר?"

      יגידו לך, שבאינטרנט חל חופש הביטוי.

      "בתור אזרחים במדינה דמוקרטית אנחנו שומעים 'הגבלת שימוש' ונבהלים, זה מרתיע. אבל מצד שני, צריך לחשוב על התכלית של הצעת החוק הזאת. בסופו של דבר הסתה שמתחממת ברשתות החברתיות מיתרגמת החוצה. יש צורך באנשי מקצוע גם בתחום הזה, שיודעים לזהות הסתה. אני מציע שגורמי אכיפת חוק יעבדו בשיתוף פעולה עם גופים כמו שלנו".

      קריקטורות אנטישמיות בפייסבוק (צילום מסך , פייסבוק)

      כך תזהו הסתה

      איך מגדירים בעצם מהי הסתה ומהי ביקורת? במהלך מבצע "צוק איתן" דיווחו גולשים רבים לפייסבוק על העמוד I HATE ISRAEL, שפרסם פוסטים נגד ישראל. גם התכנית למאבק באנטישמיות דיווחה על העמוד. אך גורמים בפייסבוק טענו כי לא מדובר בהסתה. "להגיד 'אני שונא את ישראל' זה לא אותו דבר כמו להגיד 'אני שונא ישראלים'. האמירה לא מכוונת נגד האנשים שגרים בישראל, ולכן היא נחשבת הבעת דעה פוליטית לגיטימית", נכתב בפורום של פייסבוק. אנשי התכנית למאבק באנטישמיות התעקשו שמדובר בעמוד אנטישמי, ולא בעמוד שמביע דעה פוליטית לגיטימית - והוא אכן הוסר בסופו של דבר.

      לפי מה אתם מחליטים מה הסתה ומה ביקורת לגיטימית?

      "יש הגדרה של נתן שרנסקי, ראש הסוכנות היהודית, לפיה אפשר לזהות הסתה לפי שלושת ה-D: דמוניזציה, דה-לגיטימציה ודאבל סטנדרטס, מוסר כפול. אנחנו שמים לב להבדל בין ביקורת לאנטישמיות, והעמוד I HATE ISRAEL אכן ענה על שלושת הקריטריונים האלה".

      ומה קורה אם, נניח, במהלך סקירת הרשת שלכם אחרי הסתה אנטישמית, אתם נתקלים בעמוד שמסית נגד ציבור אחר? אתם מטפלים גם בו?

      "ליבת הפעילות היא נגד אנטישמיות והכחשת שואה, אבל בסופו של דבר גזענות היא גזענות, וכשנתקלנו במקרים כאלה טיפלנו גם בהם. בכלל, לא כל הסטודנטים בתכנית הם יהודים - יש אצלנו גם נוצרים, מוסלמים ודרוזים. כולם מאוחדים נגד שנאה, נגד הסתה ונגד גזענות".

      עמוד הפייסבוק I HATE ISRAEL (צילום מסך , פייסבוק)
      העמוד I HATE ISRAEL ז"ל (צילום מסך)