ביקורת: לנעול את הבית עם טביעת אצבע

מדי פעם נוחתים במשרדי וואלה!TECH מכשירים לבדיקה שמכוונים לפלח אוכלוסיה מצומצם יחסית. מוצרים לעשירונים העליונים הם דוגמא טובה: ככה היה עם מכסחת הדשא הרובוטית, או עם טלוויזיית 65 אינץ' 4K של סמסונג, וכזה הוא גם המנעול הביומטרי של חברת DESI, המשווק בישראל החל מהחודש על ידי רב-בריח, ומאפשר לפתוח את הבית באמצעות טביעת אצבע.

המשותף לכל אלה הוא שמדובר במוצר שבדרך כלל מוציאים עליו פחות כסף (טלוויזיה) או לא מוציאים עליו כסף בכלל, כי הוא בא להחליף פעולה אנושית פשוטה (מכסחת דשא, פתיחת הבית עם מפתח). ככה שאם יש לכם כמה אלפי שקלים מיותרים, במקרה של המנעול 3,500 ש"ח + אחריות לשנה, תוכלו ליהנות ממנו מאוד. לשם השוואה, צילינדר סטנדרטי עולה בסביבות 150-300 שקלים. מרבה גאדג'טים אינו מרבה דאגה.

המוצר עצמו כולל התקנה של 4 יחידות:

צילינדר עגול, אשר מתלבש על מנעול הדלת. הוא כולל חיישן לזיהוי סוג המנעול שאליו הוא מתחבר, ועל כן מתאים לסוגים שונים של דלתות: פלדלת או דלתות עץ, אלומיניום וכדומה. הבדיקה שלנו הייתה על דלת העץ המצ'וקמקת במשרד, שכנראה יכולה להיפתח בבעיטה חזקה אבל אל תגלו לאף אחד. הצילינדר מורכב מצידו הפנימי של הבית בלבד והוא פועל על סוללות.

צג טביעת אצבע. מורכב בצידו החיצוני של הדלת, גם הוא עם סוללות. מכיל משטח לזיהוי אצבע אחת וכפתור להדלקת הצג. יכול להכיל עד 100 טביעות אצבע שונות, שזה לאו דווקא אומר 100 אנשים שונים, כי מטעמי נוחות, וקצת ליתר ביטחון, מומלץ להכניס יותר מאצבע אחת למאגר אם אתם מתכוונים לעשות בו שימוש קבוע.

חיישן נוסף שהותקן על משקוף הדלת מבפנים אמור לזהות סגירה של הדלת. 8 שניות לאחר הסגירה הוא ינעל את הדלת אוטומטית. השיטה הזאת, של דלתות ננעלות מעצמן, הייתה נועלת במשך שנים אנשים מחוץ לדירה, וכאן היא מהווה יתרון כי היא מעלימה את השאלה הבלתי נמנעת: "האם זכרתי לנעול את הבית". מכיוון שהמנעול מבטל את הצורך לשימוש במפתח, ממילא לא ננעלים בחוץ. שימושי גם עבור מי ששכח לקחת מפתח כשיצא מהבית וחזר לבית נעול.

שלט רחוק בצורת עיגול לבן לפתיחת הדלת בלי לקום מהספה. כולל אפשרות תלייה. נהדר לעצלנים, לעסוקים או לימים האלו שהמשרתת בחופש.

לאחר הסבר קצר בעת התקנת המנעול, שבמרכזו קביעת בעל הבית / דלת כ"אדמין", הצלחתי ללא קושי להוסיף או להסיר משתמשים ואצבעות נוספות שיורשו לפתוח את הדלת. המנעול מוגבל עד שלושה אדמינים, וביכולתם גם למחוק משתמשים. כל אצבע בדלת מקבלת מספר סידורי (עד 100).

זה עובד סבבה. יותר מפעם אחת הגעתי בבוקר למשרד באותו זמן עם דייר של משרד שכן (לרוב אני מגיע לפניו), ובזמן שהוא חיפש את המפתחות בכיס ואז את המפתח הספציפי בצרור - אני כבר סיימתי להניח את האגודל ולהכנס למשרד. ככה שניתן להגיד שהמנעול מייצר פתיחה מהירה יותר, למרות שזה הבדל של שניות בסך הכול.

הפתיחה עצמה היא סיבוב אוטומטי של הצילינדר מבפנים, ולדברי רב-בריח המנוע של הדגם הנוכחי חזק ב-40% מהדגם הקודם, ואף מהיר יותר. הוא גם פותח את לשונית הדלת ככה שצריך רק לדחוף אותה ואין צורך להשתמש בידית. זה אידאלי למצב שבו הידיים מלאות בסחיבה של משהו. בפועל, המנעול מבטל כמעט לחלוטין את הצורך בידית לדלת.

הדלת לא תיפתח אם האצבע רטובה, שמנונית, מלוכלכת או פצועה. מאחר ורוב הפעמים אנחנו יוצאים מהבית עם אצבעות נקיות ולרוב גם חוזרים ככה, זו לא בעיה גדולה. אבל כאמור, מומלץ להכניס יותר מאצבע אחת לפתיחה עבור משתמשים קבועים.

התחושה היא שלמרות הכול זה היה יכול להיות מהר יותר. כדי להכניס את האצבע לזיהוי צריך להעיר את המכשיר קודם בלחיצה, ואז לוקחות עוד 2-3 שניות עד הזיהוי. תלוי כמה אתם מהירים ומדוייקים. זה אמנם זמן קצר מאוד, אבל זה עדיין לא חלק כמו בסרטים.

אחת הסיבות ללחיצה הנוספת להדלקת המסך היא חיסכון בסוללות: הסוללות אמורות להחזיק זמן רב מאחר שהצג נכבה מייד בתום השימוש, ומעבר לסיבוב המנעול בפתיחה וסגירה אין איזו שחיקה יוצאת דופן שלהן. עם זאת, הפעלת הרכיבים על ידי סוללות נותנת לכל המוצר אפיל לוא-טקי במיוחד.

החלפת סוללות אינה פעולה מסובכת אבל זה כאב ראש, במיוחד במוצר שבא להקל על החיים מכל מיני טרדות קטנות כמו לפתוח את הדלת. כשהסוללות יהיו קרובות להיגמר, הפעולה של הצילינדר תהיה איטית יותר עד שתפסק לחלוטין. אין התראה שמתקבלת קודם וברגע שיגמרו יש צורך לחזור להסתובב עם מפתח (מקבלים מפתחות בהתקנה) והידית חוזרת לתפקידה המכני המקורי.

הסיבה לכך שאין התראה כשהסוללה נגמרת, ואין למשל איזו אפליקציה חיצונית שתוכל להפעיל את כל הסיפור הזה מהסמארטפון, היא אבטחה. תקשורת אלחוטית קיימת במרחק הקצר שבין כל חלקי המוצר לצילינדר שבו רשום מידע טביעות האצבע.

השאלה העקרית, בדומה לחששות הנוגעות למאגר הביומטרי, היא האם ניתן לפרוץ את המידע שבתוך המנעול לשימוש בטביעת האצבע במקומות אחרים. למשל פריצה מרחוק למכשירים המוגנים בטביעות אצבע דוגמת אייפון 6 וכדומה.

התקשורת היא RF מוצפן. זה לא מסיר לחלוטין את החשש מפריצה, אבל מאוד מקשה עליה. מאחר והמידע שמור בחלק הפנימי של הדלת, גניבה של הצג החיצוני לא תסייע ומן הסתם פורץ מנעולים הוא לא האקר.

בנוסף, למערכת יש גלאי חום שתפקידו לזהות חום של אצבע אמיתית ובכל למנוע השתלטות מרחוק. עם זאת, בחום כבד ובמצב של שמש ישירה המערכת לא תפעל.

שמש ישירה היא בעיה שולית יחסית בבתים פרטיים (הצג ניתן למיקום היכן שרוצים על הדלת ואפשר לבחור לו מקום מוצל או אפשר פשוט לעשות לו צל עם היד ולחכות שיתקרר) ואינה בעיה של משרדים.

הסכנה במאגר הביומטרי היא פריצה למאגר המידע, במנעול החשש מתבטל, מאחר ולא נשמר דאטא בייס במקור חיצוני (למשל בענן או ברשת). זה בטוח יותר אבל גם מגביל אותו, למשל הוא פחות מתאים למשרדים, כי אפשרויות הניהול מוגבלת. נניח ועובד מסויים פוטר, לך תדע איזה מספר הוא היה במנעול במידה ותרצה למחוק אותו. אם כי איפוס כללי והכנסה מחדש של משתמשים אינה תהליך ארוך במיוחד.

לפעמים המוצרים הטכנולוגים הכי מתקדמים מתאימים הכי טוב לעצלנים והשכחנים. יותר משמגניב לפתוח את הדלת עם האצבע (וזה בהחלט מגניב) הפתרון של DESI מוצלח בזכות הצורך לא להתאמץ ולהסתבך עם מפתחות. לא צריך אותם בכיס יותר, אפשר לשכוח אותם בבית בלי לשכוח לנעול את הדלת ובטח שלא צריך יותר לשכפל אותם. כל זה בלי תחושה שהבטחון נפגע. אם יש לכם את הכסף, החוויה מומלצת.