לרוב, בחלק האחרון של ביקורת מוצר יופיעו המחיר, ציון קהל היעד, סיכויי ההצלחה שלו, ובשורה התחתונה - אם כדאי לקנות אותו. אני דווקא רוצה לפתוח עם הנתונים האלו לגבי הסמסונג Note Edge: הם פשוט פחות רלוונטיים בנקודה הזאת.
על פי כל ההערכות, סמסונג עומדת להשיק ב-MWC בברצלונה בתחילת מרץ את הגלקסי S6, עם סבירות גבוהה שהמכשיר החדש יכיל מסך קעור דוגמת ה-Edge. השמועה אומרת שאולי אפילו שני מסכים כאלו יופיעו בכל צד של המסך המרכזי. ה-Note Edge הוכרז בברלין בספטמבר 2014, והגעתו במפתיע למכירות בישראל בתחילת החודש הנוכחי (משווק בלעדית על ידי סאני תקשורת) הרבה אחרי שיצא לעולם מרגישה יותר כמו טיזר להשקה הקרובה.
ייתכן והסיבות לעיתוי ההשקה בארץ קשורות בבכלל פוליטיקה בין יבואנים סביב מכירת המותג סמסונג בישראל, ואולי אנחנו פשוט מדינה שאיש לא סופר. כך או כך, סביר להניח שהשקת מכשיר דגל חדש בברצלונה תוזיל את המחיר של ה-Edge הנוכחי, שגם ככה עומד על הסכום השערורייתי של 5,500 שקלים. אני לא רוצה לדמיין כמה יעלה לתקן את המסך הזה במקרה שיישבר.
במילים פשוטות: זה לא מכשיר שמישהו יקנה. ברור שתמיד יהיו בודדים שיש להם את הכסף והסקרנות לרכוש את המוצר החדש והמתקדם ביותר, וה-Note Edge בהחלט עומד בהגדרות האלו, אבל מטרת המוצר הזה אינה מכירות, אלא ראשוניות: מיצוב החברה (שאי אפשר להתעלם מהשנה הקשה שהייתה לה במכירות) בחוד החנית של החדשנות בתחום המובייל. תחום שאותו היא מבקשת להוביל ושכבר נכנסים אליו מוצרים קמורים וקעורים דוגמת ה-LG G Flex. כחלק מטרנד הכיפוף שכבר נמצא בשיאו בעולם הטלוויזיות.
עכשיו רק נשאר לראות אם מסך קמור מציע באמת פונקציונליות חדשנית שמעקמת גם את המחשבה. גם כאן, לסמסונג כנראה לא אכפת אם התשובה היא לא. המטרה העיקרית כאן היא לראות איך הפוטנציאל הזה פוגש את השוק.
שימושי או טפשי?
כבר כשהוכרז, היה ה-Edge המכשיר הכי מסקרן, אבל גם זה שאמרו עליו הכי מעט. זה מוצר מהסוג שאומרים עליו בהשקות משפט בסגנון: "אני סקרן לראות איזה שימושים יצירתיים המפתחים יצליחו לעשות אתו". טים קוק קצת נשמע ככה כשהוא מדבר על השעון של אפל.
מבחינת מפרט כמעט ואין הבדלים בין ה-Note Edge לגלקסי Note 4. הסוללה ב-Edge מעט חלשה יותר, הוא טיפונת קל יותר, המסך קטן יותר ב-0.1 אינץ' (5.6), הוא מצויד בעט סטיילוס וזה מכשיר ענק ומצוין שאמור להתחרות באייפון 6 פלוס. עיקר השוני הוא כאמור במסך הקעור הנוסף. העט נחשב לעתים סוג של גימיק במכשירים האלו, ואם גם המסך הנוסף יתברר גימיק סמסונג יהיו בבעיה.
מההתנסות שלי, זה לא גימיק. יש פה באמת משהו חדש ובעל פוטנציאל עבור הדור החדש של הפאבלטים. לא רק בזכות היכולת שלו להרשים מבחוץ עם מסך מעוקל, אלא בעיקר בזכות השימוש המיוחד שסמסונג ייעדה לו - מעין מגירה צדדית שעוזרת להכניס סדר בבלגן.
אישי ושימושי
עיקר השימוש של המסך הנוסף כרגע היא בתור מרכז התראות. אולי יש מוצרים אחרים שמציעים פתרונות לנושא ההתראות, אבל אני מודה שמקום ייעודי להתראות בתוך המכשיר מצא חן בעיניי. זה מייצר אחידות וסדר בעולם שבו אנחנו מוצפים בהתראות של חדשות, מיילים, הודעות טקסט, פייסבוק, מזג אוויר, שיחות נכנסות, משחקים ועוד. כל אלו מרוכזים במסך הצדדי.
הרעיון של ריכוז ההתראות בצד הוא שנוכחותן לא תפריע או תסתיר פעולה אחרת שמבוצעת במכשיר באותו זמן. מי שפעם נאבק בילד שראה סרט מצויר על הטלפון שלו בזמן שנכנסה אליו הודעת ווטסאפ שתקעה את הצפייה יוכל להעיד שמדובר בעסק לא פשוט. הרעיון הזה בא לידי ביטוי גם בשימוש במצלמה והזזת הכפתורים למסך ה-Edge כדי לא לכבות אובייקטים, אבל זה לא שינוי מהותי עבור מי שרגיל לצלם בסמארטפון על בסיס קבוע.
לא כל ההתראות מופיעות בצורה חלקה - הודעות פייסבוק מסנג'ר למשל עדיין נוטות לעלות על המסך עצמו. במקרה של מסך כל כך גדול אפשר ממש להציג מה כתוב במיילים ולא רק להציג שנכנסה הודעה חדשה בצורה גנרית, ולא בכל האפליקציות הבר מגיב לדפדוף - אבל אלו פיצ'רים שאני מעריך שעוד ישתפרו.
הטלפון כעמוד בית
השימוש הבולט השני של המסך הוא כסרגל כלים קבוע. ישנה אפשרות לבחור התאמה אישית של עד 10 תצוגות תוכן מסך תומכות (לטעמי כמות קטנה מידי לתצוגה) שיוצגו בדפדוף ביניהן. סוג של סרגל מועדפים מורחב.
כבר ב-Note 4 ובמכשירים אחרים הצג מספיק גדול כדי להכניס בו סרגל כלים קבוע, אבל הנוכחות שלו בצד מגדילה את שטח המסך ועושה שכל. עדיין אי אפשר לגרור אפליקציה ולהוסיף אותה מיד לסרגל הכלים, אלא ללחוץ על אפשרות מועדפים ואז לגרור. בנוסף התכנים המותאמים הנלווים כרגע די דלים: למשל, טיקר של חדשות מוגבל ל-Yahoo או CNN. יש ערכות פיתוח עבורן לאתרים אחרים שירימו את הכפפה.
הם יצטרכו לפתור גם את הנקודה שבה המסכים נכבים מחוסר שימוש. זה פוגע בחוויה של מי שעוקב אחרי מידע שוטף בלי לגעת במסך. אולי הרזולוציה הנמוכה של מסך ה- Edge (160) דווקא תבוא לקראתם מבחינת חסכון חיי סוללה.
לא הכול עובד במסך ה-Edge עד הסוף הדפדוף לא תמיד הולך בקלות, שכן פעולת ההחלקה בו היא לרוחב על משטח ממש קצר וקמור שתופס חלקים קטנים יותר של האצבע ולכן לא תמיד מגיב. יש כאן גם את התכונה המעצבנת של מכשירי אנדרואיד: זה לא שזה לא עובד, כמו שהמשתמש (במקרה הזה אני) לא חפר בכל התפריטים כדי לגלות את כל האפשרויות שמערכת ההפעלה הסתירה עמוק בהגדרות המכשיר, מאחורי דלת שכתוב עליה: "זהירות נמר".
אופטימיות זהירה
כשזה עובד, זה מגניב: האפשרות לעקוב למשל אחרי מניה באופן קבוע או אחרי חדשות, ולקבל וגישה מהירה למידע בסמארטפון בלי לפתוח אפליקציה היא יתרון. סוג של עמוד בית אינטרנטי מותאם אישית, במקום סתם מסך סמארטפון שמניחים עליו אפליקציות.
עדיין לא ראיתי את האפשרות לדוגמא להיכנס לטוויטר ולבחור התאמה ספציפית של משתמשים מועדפים למכשיר, או לצורך העניין לגלוש לכל מקום ולבקש שהוא יכנס בלחיצת כפתור לתוך תצוגת מסך ה-Edge. כשזה יגיע - וזה לא אמור להיות מסובך מידי. כמו למשל להטמיע כפתורי לייק של פייסבוק בכל אתר - באמת יש סיכוי לפרוץ את מחסום הגימיק.
דווקא תוספת שעון הלילה מרגישה כמו גימיק. זו אפשרות לתצוגת שעון לזמן של 12 שעות בצד לאורך הלילה. היא עושה שימוש חכם בעיקול בתור זווית הצפייה במכשיר כשעון ליד המיטה במצב שכיבה, אבל התאורה שלו חלשה מידי, ואין לו אפשרויות של צלצול מעורר או איזשהם תוספות שוות. אם ימצאו אפליקציות שידעו להשתמש בקימור המסך באופן דומה, אבל בצורה מתוחכמת יותר זה יהיה בהחלט בעל פוטנציאל. אחת כזו היא הסרגל המובנה בתפריט ה-Edge שהיא לכשעצמה די אירונית.
בשורה התחתונה
הפיצ'רים העיקריים שמתקבלים מהמסך הנוסף מתחברים לאחת החוזקות של מכשירי ה-Note, והיא מולטי-טאסקינג. היכולת לעבוד על שני חלונות במקביל על המסך, בתוספת סרגל כלים בצד לכל השאר (כלים והתראות) מרגישה כמו צעד בכיוון של הפיכת המכשיר ליותר מפאבלט, אלא ממש בכיוון של דסקטופ בגודל כיס פלוס. אם איכשהו היה מה לעשות עם העט שלהם בכלל היה מדובר בחבילה די עשירה של אפשרויות.
אני יוצא די אופטימי מחוויית ה-Note Edge, בבחינת: בינתיים לא (בטח שלא במחיר הזה) אבל בעתיד כן. בהנחה שסמסונג אספה את הפידבק והיא תדע להטמיע את השיפורים בקרוב.