בחודש מאי השנה כתב חבר הקונגרס הרפובליקני מלואיזיאנה, קליי היגינס, בעקבות מתקפת הטרור בלונדון, כי צריך "לטבוח במוסלמים הרדיקלים", "לצוד אותם, לזהות אותם ולהרוג אותם - להרוג את כולם, למען מה שטוב וצודק. להרוג את כולם". דברי השנאה וההסתה בדף הפייסבוק של היגינס לא ממש הזיזו לצנזורים של פייסבוק אך לעומת זאת, פוסט שפורסם באותו החודש על ידי האקטיביסטית, דידי דלגדו, לפיו "כל הלבנים הם גזענים", זכה לתגובה חריפה.
הדף של דלגדו הוסר מהרשת החברתית וחשבונה האישי ננעל לשבעה ימים וכעת מתברר שלא מדובר בחוסר תשומת לב אלא במדיניות רשמית של פייסבוק. מסמכים שהודלפו על ידי אתר ProPublica שופכים אור על ההנחיות של אלפי מסנני התוכן שעובדים בפייסבוק.
במסמכים מסבירים כיצד להבדיל בין אמרה לגיטימית לדברי הסתה אבל בעיקר חושפים המסמכים את הרציונל מאחורי ההחלטות המשונות-למראה והלא-עקביות של פייסבוק. לפי המסמכים, ההסתה של היגינס לאלימות לא עברו על כללי ההתנהגות הנאותה של פייסבוק מאחר והיא התמקדה בתת-קבוצה מסוימת של מוסלמים - הקיצוניים, ואילו עמדתה של דלגדו נמחקה כי התייחסה ללבנים באופן כללי.
מצגת נוספת שנחשפה התמקדה בפעילות האלגוריתם לזיהוי הסתה ושנאה. במצגת ניתנה דוגמה ליחס השונה שמקבלות שלוש קבוצות: נשים נוהגות, ילדים שחורים וגברים לבנים. במצגת נשאל "איזו קבוצה מוגנת מפני דברי שנאה?", התשובה הנכונה היא כמובן: גברים לבנים.
בעוד שפייסבוק קיבלה את הקרדיט על האביב הערבי, בו התקוממו אזרחי מדינות ערביות נגד ממשלותיהם, המסמכים חושפים כי לפחות בחלק מהמקרים, בפייסבוק מעדיפים את טובת האליטות והממשלות על פני אקטיביסטים או קבוצות מיעוט. המקרים הללו, משרתים את האינטרסים של פייסבוק בכך שהם מבטיחים כי הממשלות לא יחסמו את השירות לאזרחיהם.
החשיפה הזו מצטרפת לחשיפת הענק של מסמכי פייסבוק בחודש מאי על ידי הגארדיאן הבריטי. לפי המסמכים הקודמים שנחשפו, הביטוי "לדקור ולהיות האיוב של הציונים", למשל, ימחק מיד אבל כן מותר לכתוב "לשבור את הצוואר של הכלב", בהקשר לפוסט ספציפי כמטאפורה. פייסבוק מציבה קו ברור בין התבטאות שמעידה על כוונה לפעולה להתבטאות שלא מעידה כי כותב הפוסט עומד לפעול או קורא לאחרים לפעול.
מהמסמכים עולה כי לעובדי החברה יש כעשר שניות בממוצע לאשר או לפסול כל פוסט, כך שהסוגיה התרבותית חשובה במיוחד. ניתן להניח שהצורך לאשר או לפסול במהירות רבה היא אחת הסיבות העיקריות לטעויות בחסימה או בהסרה של תכנים.
קטעי וידאו של מוות מסומנים כמטרידים אבל לא תמיד נמחקים מאחר והם יכולים לעורר מודעות לגבי מחלות נפשיות. עד כה ראינו בפיד של פייסבוק סרטונים או תמונות קשות של התעללות בבעלי חיים - וכל זה נעשה באישור פייסבוק, מאחר והתיעוד מגביר מודעות לנושא חברתי. "באופן כללי, תמונות של התעללות בבעלי חיים יכולות להיות משותפות בפייסבוק. חלק מהתמונות הקשות רק יסומנו כמטרידות", נכתב במסמכים.
בתזמון כמעט מושלם, פייסבוק שחררה אמש מסמך שכותרתו "שאלות קשות: דיבורי שנאה" אותו כתב ריצ'רד אלן, סגן נשיא לאירופה, מזרח תיכון ואפריקה. "השיח מציג את הגיוון בין האנשים; חלק מאירי פנים, חלק אינפורמטיביים, חלק הומוריסטים, חלק מבדרים וחלק מהם עדיין פוליטיים או דתיים. ויש גם שיחות מכוערות ונתעבות. רוב פלטפורמות התקשורת האחראיות עובדות קשה כדי למנוע ולהגביל את דברי השנאה".
>> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק.